תמצית הלכות ליל הסדר על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים

כללי

הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה

הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה

כללי

החייבים במצוות - בין גברים ובין נשים חייבים בכל מצוות הלילה: אכילת מצה ומרור, שתיית ארבע כוסות ואמירת הגדה (שו"ע סי' תעב, יד).
קטנים שהגיעו לחינוך - נותנים לפניהם ארבע כוסות, מצה ומרור ומקיימים בהם מצוות והגדת לבנך. ומלמדים אותם להסב. ונותנים להם מיני מתיקה, כדי שלא יישנו.
שיעורים: יש להקפיד על שיעורי האכילה והשתייה, כי מי שאכל או שתה פחות מהשיעור לא יצא ידי המצווה. עם זאת, בשיעורי האכילה, יובאו להלן מספר דעות, כדי לאפשר לכל אחד לצאת ידי חובת המצוות כפי כוחו. מי שיכול ראוי לו שיחמיר לפחות במה שהוא דאורייתא כמו באכילת המצה הראשונה.
הסֵיבה: תקנת חכמים לאכול ולשתות בליל הסדר בהסיבה, שהיא ביטוי וצורה של חירות וחשיבות. גברים חייבים להטות על צד שמאל (גם אדם שמאלי) בשתיית ארבע כוסות ובאכילת מצה, כורך ואפיקומן, והוא לעיכובא. הסיבה משמעותה הטיית הגוף בצורה נוחה על גבי כר או משענת כיסא שיש עליה כרית ולא באוויר. והכוונה להטיה מועטת שבין מצב ישיבה לשכיבה (45 מעלות). ויש שנהגו להסב ע"ג מיטות כבזמן חז"ל. לקמן נפרט באילו שלבים בסדר חייבים להסב, ומה הדין במי ששכח להסב1.
הסיבה לנשים - הנשים בנות ספרד צריכות להסב2. ובקהילות אשכנז לא נהגו לחייב את הנשים להסב, (לפי שגם בזמן התלמוד לא היה דרך כל הנשים בכך), אלא שהן רשאיות להסב3. ומ"מ יזהרו שלא לאכול בעמידה את המצה של חיוב ולא לשתות בעמידה את הארבע כוסות, אלא דווקא בישיבה (אחרונים).
ברכת בורא פרי הגפן- מנהג בני ספרד לברך בורא פה"ג על כוס ראשונה ושלישית בלבד, ומנהג בני אשכנז לברך בורא פה"ג על כל כוס מד' הכוסות, וכן מנהג חלק מבני תימן (הבלאדי וחלק מהשאמי).
לשתות בין הכוסות – ראוי להזהר שלא ישתה כוס יין נוספת בין כוס ראשונה לשניה (שו"ע תעג ג) או בין שלישית לרביעית (שם תעט א). אבל משקאות קלים מותר (משנ"ב תעג טז). אמנם בזמן קריאת ההגדה נכון להמנע מכל שתיה ה"ל תעג, ג 'הרשות') ובשעת צורך יש להקל בשתיה שאינה יין (הליכות שלמה ט, לד).וכן ימנע משיחת חולין בשעת קריאת ההגדה4
לאכול בין הכוסות – אם רעב יכול להקל בפירות וכד' ויקפיד שלא ישבע כדי שיאכל המצות לתיאבון (ספ"כ ג, י).
להשאיר הקערה שלימה - עפ"י הקבלה יש להשאיר מעט מכל מין שבקערה כסדר המתוקן עפ"י האר"י, עד לאחר ברכת המוציא ואכילת המצה, משום שיש בקערה וסידורה רמז לאורות עליונים [בא"ח פר' צו, לב, כה"ח סימן תעג, נב].

  1. ראה שו"ע תעב, ז שמי ששכח צריך לחזור ולאכול בהסיבה. ובהגהה שם שבמקום שנראה מוסיף על הכוסות כגון בשתי כוסות אחרונות לא יחזור. ובכה"ח אות מו ואות מח, שנוטה להקל אף לספרדים שבדיעבד אינו צריך לחזור ולשתות. ובחזו"ע (קדש סעי' ז) שאין להקל לספרדים בכוסות ויחזור וישתה בהסיבה, אא"כ אינו בקו הבריאות. וכן נקט בשו"ע המקוצר להרב רצאבי צא, ד, שצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה.

  2. כה"ח תעב אות כח, חזו"ע קדש סעי' ד. וראה בחזו"ע (מצה סעי' ח) שבדיעבד אם שכחה להסב אינה צריכה לחזור. וראה בשו"ת אור לציון (ח"ג, פט"ו, ב) שהחמיר גם בדיעבד.

  3. רמ"א תעב, ד, כתב שבנות אשכנז לא נהגו להסב. וכן משמעות סתימת המשנ"ב שפטורות כדעת הרמ"א. ובכה"ח (תעב אות כה) כתב שבנות אשכנז המחמירות תבוא עליהן ברכה, כדי לצאת אליבא דכו"ע.

  4. (כה"ח תע"ג קלג. ומשמע שם אפילו בסעודה אך באול"צ העתיקו לעניין קריאת ההגדה)

עמוד הבא