התחברות
None
סימן נח - דיני ק"ש וברכותיה
סימן נח - דיני ק"ש וברכותיה
סעיף א: זמן קריאת שמע של שחרית
לשון השו"ע: זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. (ושיעור הזמן הוא מן התורה לדעת רוב הפוסקים, דכתיב"ובקומך") ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות (מג"א-מעלות השחר. גר"א-מהנץ החמה), שהוא רביע היום (כלומר, מחשבים בשעות זמניות).
ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד.
הגה: שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה (ויש גורסין עישור שעה [6 דקות] ועיין בביאור הגר"א שכתב שצ"ל שליש עישור שעה [2 דקות]) אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ (מיימוני פ"א).
סיכום זמני קריאת שמע:
מצווה מן המובחר - סמוך להנץ החמה.
לכתחילה - משיכיר.
זמנה - עד ג' שעות (לכתחילה אין להמתין).
שעת הדחק/דיעבד - עלוה"ש. [יצויין שלדעת הרמב"ם (הל' ק"ש, פ"א, הלכה יא) - ק"ש אחר הנץ היא בדיעבד!]
מהיכן מונים ג' שעות?
מג"א(סק"א) - מעלות השחר.
גר"א (או"ח, תנ"ט, סק"ב) - מהנץ החמה [כ"נ נראה דעת הרמב"ם (פאר הדור, סי' מד)].
בא"ח (פרשת ויקהל, ד), כה"ח (סק"ד),ילקו"י(עמ' תלג בהערה),אור לציון(ח"ב, פ"ו, תש' ד) - יש להחמיר כמג"א (בקריאת שמע שהיא מן התורה).
החזו"א (סי' יג,סק"ד),אג"מ (או"ח, ח"א, סי' כד) - המנהג כגר"א. (כיום בא"י פשט המנהג להחמיר גם בקרב קהילות האשכנזים [פסקי תשובות (אות ג)]
אם לקרוא ק"ש קודם הנץ בלא ברכות? (כשבכוונתו להתפלל בציבור אחר הנץ החמה):
ילקוט יוסף (סי' נח, עמ' תכד), שו"ע הרב (סע' ד) - יקרא כדי לצאת בזמנה לכתחילה.
[לדעת הגרשז"א (הובא בס' אשי ישראל פי"ח הערה ה) - יעשה תנאי - שאם אין עיקר זמנה קודם הנץ החמה, אינו מתכוון לצאת ידי חובתו בקריאה זו]
[עוד כתב בילקוט יוסף (עמ' תמא) - אם חושש שיעבור זמן המג"א - יעשה תנאי (שאם יעבור זמן ק"ש, יצא בקריאה זו)]
להתפלל ותיקין ללא מנין
כתב הבה"ל: אדם שרגיל תמיד להתפלל כותיקין, רשאי להתפלל יחיד אם אין מנין ותיקין. וכ"כ הגרשז"א (תפילה כהלכתה, פ"ג הערה לה) וכ"כ האור לציון(ח"ב, הערות פ"ז, הל' תפילה אות ה. וכשיטתו שאין חיוב גמור להתפלל במניין)
ובילקוט יוסף (סי' פט, סע' יח) כתב שרק אם יודע לכוין כראוי רשאי לעשות כן.
ובשו"ת איש מצליח (ח"א, דף מט)כתב לא לעשות כן.
סעיף ב: יש להקדים לקרוא קריאת שמע
לשון השו"ע: אם לא קרא אותה קודם הנץ החמה יש לו להקדים לקרותה במהרה כל מה שיוכל. (וכיון שעבר הנץ ימתין לקרותה במנין תוך ג' שעות כדי לצאת י"ח ק"ש בתפילה בציבור עם ברכותיה כתקנת חכמים)
כשחושש שעד שיתפללו הציבור יעבור זמנה, וקורא כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע בזמנה - יש להקפיד לקרוא עם תפילין.
[ואם אין לו תפילין, או שלא יכול להספיק להניח תפילין קודם סוף ג' שעות - מוטב לקרוא כך בלא תפילין משיפסיד ק"ש בזמנה. (ואח"כ יחזור לקרוא עם תפילין)]
סעיף ג: אם הוא אנוס יכול לקרוא מעלות השחר
לשון השו"ע: ומי שהוא אנוס, כגון שהיה משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים, שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד"על לבבך"(ואם יוכל לכוין פסוק ראשון, ימתין ויקרא בזמנה) (דברים ו, ו) או שבני השיירא הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל, יכול לקרותה עם ברכותיה (ויתפלל אז גם תפילת עמידה) משעלה עמוד השחר (ויניח תפילין בלא ברכה), דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה"ובקומך" (דברים ו, ז) וגם שפיר מקרי יוצר אור (לדעת מג"א (סק"ה) אין לקרוא ברכת יוצר קודם "משיכיר". וכה"ח (ס"ק י"ט) הסכים לשו"ע).
אבל אם אינו במקום גדודי חיה וליסטים, וגם אין בני השיירא נחפזים כ"כ, אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה.
סעיף ד: זמן ק"ש בדיעבד
לשון השו"ע: אם קראה משעלה עמוד השחר, אעפ"י שלא היה אנוס, יצא בדיעבד (ובלבד שלא יהיה רגיל לעשות כן).
ואם קראה בלא ברכות יחזור לקרותה בזמנה עם הברכות. ועיין לקמן סימן ס' (ב"י סי' מ"ו).
מה נקרא"רגיל לעשות כן", שלא יוצא י"ח?
ב"ח, מ"ב - יותר מפעם בחודש.
פר"ח (אות ד), כה"ח (סק"כ), ברכ"י (אות ו) - אם קרא שני ימים ברצף (כה"ח), לא יצא י"ח וצריך לחזור לקרוא ק"ש.
אמנם אם עשה זאת מפני הדחק - יצא.
סעיף ה: אם קרא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר
לשון השו"ע: אם נאנס ולא קרא ק"ש ערבית עד שעלה עמוד השחר, כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע (עם ברכותיה. אך לא יאמר השכיבנו) ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית. ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים (שהתירו לו לקרוא מעלוה"ש – בסע' ג), לא יקראאז ק"ש פעם שנית לצאת בה ידי חובת ק"ש של יום, שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום.
מי שקרא ק"ש של ערבית אחר עלוה"ש ונראה לו שלא יוכל לקרוא ק"ש של שחרית אחר הנץ החמה, יסמוך על הפוסקים [מנחת כהן, כה"ח (ס"ק כ"א)] המתירים לקרוא קריאת שמע של שחרית- אחר משיכיר.[פסק"ת (אות יא)]
סעיף ו: סוף זמן ברכות שמע
לשון השו"ע: אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' (מהזריחה) ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום. (וכתב כה"ח(ס"ק כ"ה) אם הוא קודם חצות - יאמר הברכות ללא שם ומלכות)
עד מתי אפשר לקרוא ברכות קריאת שמע בשם ומלכות?
ביאור הלכה - אפשר לסמוך בדיעבד ולקרוא ברכות שמע עד חצות.
(וכן פסקו החיד"א (שו"ת חיים שאל, ח"ב, סי' לא), והגרשז"א(הליכות שלמה, פ"ז, אות טו)
כה"ח(ס"ק כ"ה), ילקו"י(עמ' תנא), אול"צ (ח"ב, פ"ו, אות ד) – עד ד' שעות, דסב"ל. אמנם בזה אפשר לסמוך על שיטת הגר"א, שכל זמן שלא עברו ד' שעות מהזריחה יכול לברך בשם ומלכות (ילקו"י, שם)].
הגר"מ אליהו (שו"ת מאמר מרדכי, הלכות חול, פי"ג, סע"י) – אחר ד' שעות מעלות השחר לא יברך ברכות שמע.
סעיף ז: אם יש תשלומין לקריאת שמע
לשון השו"ע: אם לא קראה ביום, י"א שיש לה תשלומין בערבית. וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום, ויש חולקים (וכן הלכה).
עמוד הבא