ערב ראש השנה

סליחות - משכימים לאמירת סליחות. ומנהג אשכנז להרבות בסליחות בערב ר"ה.

אין תוקעים בשופר בערב ר "ה [רמ"א תקפ"ג ג] ואם נצרך התוקע להתלמד לתקוע, יעשה זאת בחדר סגור [ילקו"י עמ' כא] .

ה תרת נדרים - נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה . ומנהג הספרדים לומר נוסח התרת קללות הכולל גם נדרים. ומכל מקום מי שנדר לבי הכנ"ס בעלייתו לתורה וכד' וזוכר את נדרו אינו נפטר מנדרו בהתרה כללית , וצריך לשלם חובו.

תחנון - בשחרית אין אומרים וידוי ונפ"א, אלא רק בסליחות ( תקפ"א, ג ) . למנהג האשכנזים אומרים בסליחות אף אם האיר היום ( מ"ב ס"ק כג ) . ולמנהג הספרדים רק עד לנץ החמה ( ילקו"י מועדים עמ' כא ) . במנחה של היום הקודם לערב ראש השנה אומרים תחנון כרגיל, וכן צדקתך אם הוא שבת.

תענית - יש נוהגים להתענות בערב ר אש השנה ( שו"ע תקפא, ב ) והרוצה להתענות צריך שיקבל עליו במנחה של יום הקודם באלוהי נצור ע"פ הנוסח המובא שם בסידורים , ( ועדיף במנחה קטנה . שם במ"ב ס"ק טז, דרשו הערה 35 ) . ואפילו אם הוא שבת. ובזמננו רבים נוהגים להתענות עד חצות היום [פסת"ש תקפ"א כ ] .

ביקור בבית העלמין – יש נוהגים לבקר בבית העלמין בערב ראש השנה, ולהתפלל שם ל קב"ה ( רמ"א תקפ"א, ד ) . ובסידורי ם נדפסו נוסחאות מיוחדות לערב ר"ה. ומנהג הספרדים להקדים ולעלות בערב ר"ח אלול [אול"צ ב ד בהערה, ילקו"י עמ' כא] .

תספורת – מכבסים ומסתפרים בערב ראש השנה להראות שאנו בטוחים בחסדו שיוציא לצדק משפטינו (שו"ע תקפא ד) , לפי הקבלה עדיף להסתפר קודם חצות היום [ בא"ח ויקהל יא. אך ראה משנ"ב רנב ז ] וכן י גזוז ציפורניים ארוכות (שו"ע רס א) .

טבילה - יש גברים הנוהגים לטבול בערב ראש השנה לכבוד היום הקדוש , והוא מנהג טוב ואין מברכים על טבילה זו ( שו"ע תקפא , ד ; וראה בבא"ח ש"ר נצבים , ג' , לענין מספר הטבילות וכוונתם ) . ומי שמנוע מלטבול ראוי שיעשה עירוי ט' קבין, או 40 נטילות ידיים ( ראה בא"ח שם ) .

צדקה – ראוי לתת צדקה ביום זה [רמ"א שם]

הכנת פרי חדש – נכון להכין פרי חדש לצורך ברכת שהחיינו שמברכים בליל יום טוב שני.

השארת נר דולק - יש צורך להשאיר נר ארוך ( של 48 שעות ) מערב חג ראשון על מנת שיוכלו באמ צעותו להדליק נרות ביום טוב שני ובשנה זו גם נרות שבת , וכן ל צורך בישולים ביו"ט למי שחפץ בכך.

הכנת הכיריים - מי שחפץ לבשל על כירי גז ביום טוב, יחבר שעון גז מערב יו"ט ע"מ שיוכל לקבוע את זמן כיבוי הלהבה ביו"ט . במקרה בו פתיחת ברז הגז מפעילה מצת אלקטרוני באופן אוטומטי, ורוצים לבשל בכיריים ביום טוב, יש לנתק את הכיריים מן החשמל לפני יום טוב. (לגבי החשש מפני החיישן למניעת דליפת גז, הסכימו כמה מגדולי הפוסקים בדורנו שא"צ לחוש).

הכנת תנור האפיה - מי שחפץ לבשל או לחמם ביו"ט בתנור חשמלי או כיריים חשמליות , יחברם מבעוד יום לשעון שבת, ויכוו ן התנור למצב הפעל ה. הגברת והנמכת החום במכשירים הנ"ל אסורה ביו"ט ( שש"כ יג, סעי' י ) . תנור אפיה שנדלקת מנורה עם פתיחתו, אין לפותחו ביו"ט.

הכנת מדיח הכלים - מי שזקוק להדיח כלים לצורך ה יום טוב במדיח חשמלי (אך לא בשבת) יכול לחברו מבעוד יום לשעון שבת, ל כוון את שעת ההפעלה, ו לה שאיר אותו במצב הפעל ה ON . ו ביום טוב יכניס את הכלים ויסגור את המדיח קודם הגעת שעת ההפעלה של המדיח. למנהג האשכנזים היתר זה הוא דווקא במדיח שקט שאין קולו נשמע בעבודתו (שש"כ יב לז) .

טבילת כלים חדשים - יש לטבול קודם יום טוב, כלים חדשים. אם לא טבל ונצרך להם ביו"ט, יעשה שאלת חכם .

הפרשת חלה - ממאפים שהוכנו בערב החג אסורה ביום טוב, ויש לעשות זאת קודם כניסת החג.

מנחה של ערב ראש השנה היא תפילה אחרונה של השנה, וישתדל להתפלל אותה בכוונה. ( בא"ח ) .

הדלקת נרות – להלכות הדלקת נרות של יום טוב ראה להלן בהלכות יום טוב.