ערב יום הכיפורים

תחנון - בשחרית אין אומרים וידוי ונפ"א, אלא רק בסליחות ( שו"ע תרד ב ). למנהג האשכנזים אומרים בסליחות אף אם האיר היום (מ"ב ס"ק כג). ולמנהג הספרדים רק עד לנץ החמה (ילקו"י מועדים עמ' כא). במנחה של היום הקודם לערב ראש השנה אומרים תחנון כרגיל, וכן צדקתך אם הוא שבת.

מצוות אכילה ושתיה - מצווה להרבות באכילה בערב יוה"כ ( שו"ע תרד א ) כהכנה לצום , ויכו ו ן שאוכל לשם מצווה .

גם השתיה בכלל המצווה, ואדרבא השתיה היא הכרחית ביותר על מנת לעמוד בצום. ויש לשתות קמעה קמעה כדי להרוות את הגוף, ו טוב להתחיל בכך מספר ימים קודם הצום.

גם אכילות קטנ ות במשך היום נחשבות למצווה, ו ראוי לקבוע בערב יוה"כ , שתי סעודות על הפת אחת בבוקר והשניה המפסקת (כה"ח תרד א) ואם קשה הדבר, לפחות סעודה אחת על הפת ( פסק"ת תרד, ב ) .

ויש נוהגים לברך ב סעודה ה מפסקת על לחם משנה בדומה לסעודת יו"ט.

טבילה - הגברים נוהגים לטבול ללא ברכה בערב יום הכיפורים ( שו"ע תרו, ד ) . ועיקר זמנה אחר חצות היום או שעה קודם ( כה"ח תרו, נב ) . וראוי להיזהר קודם טבילה זו להסיר החציצות. ויזהר שלא יאריך בטבילות באופן שיגרום לאחרים צער שצריכים להמתין לו.

ויש נוהגים שגם הנשים טובלות, אבל הפנויות וכן הנשואות הנמצאות בתוך ספירת נקיים לא יטבלו ( חז "ע רמט ) .

וידוי בטבילה - יש הנוהגים להתוודות קודם הטבילה, ו מן הראוי לעשות זאת מחוץ למקווה . אמנם אם לא מזכיר שם השם אומר רק ' רבש״ע חטאתי ועויתי ופשעתי לפניך ' מותר ( שעה"צ תרו כב. כה"ח תרו נז) . וכן כשמתוודה או מכוין רק במחשבה ולא בשפתיו ו גובה המים עשרה טפחים ( בא"ח בא ז. מאמ"ר שבת פרק ט לז) . ויש מחמירים (חזו"ע עמ' רמח) .

תחלי ף לטבילה - אם לא ניתן לטבול, שפיכת ט' קבין יכולה לשמש כתחליף, דהיינו, שיעמוד תחת זרם מים חזק במשך דקה כשהוא זקוף וידיו מונחות על ליבו. או שיעשה ארבעים נטילות ידיים, עשרים ראשונות לסירוגין, ימין ושמאל, ושוב עשר ברציפות על ימין ועשר אחרונות על שמאל, ויחשוב שעושה כן על דעת חכמי האמת היודעים הכוונות.

תפילת מנחה - מקדימים את תפילת מנחה לפני סעודה מפסקת, ומתוודים וידוי ארוך כמובא במחזורים.

מלקות – רבים נוהגים בסדר מלקות בערב יום הכיפורים (שו"ע תרז ו) ונהגו שהנלקה אומר וידויים בשעה שנלקה, והמלקה אומר: והוא רחום יכפר עון וגו', שלשה פעמים . והנלקה לא יעמוד, ולא ישב, רק מוטה פניו לצפון ואחוריו לדרום (רמ"א שם) .

סעודה מפסקת - יש לסיים סעודה מפסקת לפני זמן כניסת יוה"כ . ויש להקדים ולסיים מספר דקות קודם כדי להספיק להדיח את הכלים לנקות ולסדר ולהדליק הנרות.

סיים סעודתו מוקדם - יכול לחזור ולאכול ולשתות עד זמן כניסת התענית כל עוד לא קיבל התענית בפירוש בפיו . ויש מחמירים אם קיבל בליבו , ונכון להתנות קודם ברכת המזון שאינו מקבל עדיין התענית ( משנ"ב תקנג ס"ק ב ) .

קבלת התענית – חובה להוסיף מחול על הקדש ו לכתחילה יקבל התענית בפיו ויפרוש ממלאכה 20 דק' לפני השקיעה, ו מהדין די במספר דק' קודם השקיעה, כדי להוסיף מהחול על הקודש.

צדקה וכפרות - נוהגים להפריש לפני יוה"כ כסף לצדקה לכפרה עבור כל אחד מבני הבית ולסובב על ראשם כמופיע במחזורים. ויש נוהגים בערב יוה"כ במנהג שחיטת העופות לכפרה. וידקדקו לפנות לשוחט מוסמך ובקי. ומצווה לאדם שיזכה במצוות כיסוי הדם בעצמו .

ברכת הבנים - קודם צאתו לבית הכנסת יברך את בניו ובנותיו וימחל ל ה ם על מה שעשו נגדו .

הדלקת נר ות - קודם כניסת הצום ולאחר שחלצו נעליהם ידליקו הנשים נרות ו לאחר ההדלקה יברכו "להדליק נר של יום הכיפורים" (או כשחל בשבת "להדליק נר של שבת ויום הכיפורים" ) ולאחר מכן יברכו 'שהחיינו' [כה"ח תרי ט] ו לא יאמרו שנית ברכת שהחיינו בבית הכנסת אלא ישמעו מש"ץ ויענו אמן [ שער הציון סימן תריט ס"ק ז ]

ואותן מבנות ספרד הנוהגות לברך קודם ההדלקה , אם הולכות לבית הכנסת יסמכו על מה שעתידות לשמוע "שהחיינו" בבית הכנסת . או ש יברכו שהחיינו לאחר ההדלקה [יחוה דעת ג מה] .

חלק מבני תימן אינם מברכים על נר של יוה"כ כשחל בחול, ויש שאינם מדליקים נר בערב יום הכיפורים , וב שנה שחל יוה"כ בשבת מדליקים ומברכים.

מי ששכחה לברך שהחיינו בהדלקה – וגם לא שמעה בבית הכנסת, תברך בעצמה, כל זמן שנזכרה . וה"ה לאיש שלא היה נוכח בביהכנ"ס בזמן שברך החזן.

נר נשמה - יש נוהגים להדליק נר בעבור כל אדם , וכן בעבור הנפטרים (רמא תר"י ד) . ואין לחשוש בגלל נר שכבה, ולא ישגיחו על זה ( משנ"ב שם יד ) .

יש להדליק נר ארוך נוסף שידלוק מערב יוה"כ ועד מוצאי יוה"כ, ועליו יבדילו במוצאי יוה"כ .