התחברות
סימנים נבחרים מהלכות מגילה על סדר השו"ע משולב בתמצית דברי נושאי הכלים ודברי פוסקי זמנינו בדברים המעשיים
סימן תרפח - דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן תרפח - דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון
סעיף א: כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו
כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון(תקנו חכמים ללכת אחר ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון ולא מימי הנס- לכבוד ארץ ישראל שהיתה שוממה בימי הנס), אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט"ו, אפילו אם הם בחוצה לארץ, ואפילו אין בהם עשרה בטלנים וי"א שאם אין בעיר עשרה בטלנים, אין לה דין של כרך וקוראים בה בי"ד. (עיין מ"ב סק"ב)(פי' בטלנים ממלאכתם ועוסקים בצרכי צבור);
והוא שהוקף ואח"כ ישב, או שישב תחלה על דעת להקיפו אח"כ, לאפוקי כשנודע שישב תחלה על דעת שלא להקיפו
והוא שהוקף ואח"כ ישב, או שישב תחלה על דעת להקיפו אח"כ, לאפוקי כשנודע שישב תחלה על דעת שלא להקיפו
(אבל בסתמא (ר"ל, אם לא נודע בבירור להיפך) הוקפה ולבסוף ישבה ר"ן).
סעיף ב: וכן דין הכפרים הנראים עמהם אפילו אינם סמוכים או שסמוכים להם אפילו אינם נראים
וכן הכפרים הנראים עמהם, אפי' אינם סמוכים, כגון שהם בהריש אומרים שגם בכפרים הנראים לכרך, צריך שלא יהיה רחוק יותר ממיל מהכרך כמו שכתוב בסמוך לעניין כפרים הסמוכים. (ועי' בפוסקים מה שיש להקשות בזה ומה שתירצו);
או שסמוכים להם, אפי' אינם נראים עמהם, כגון שהם בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. ובשושן אף על פי שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, קורין בט"ו הואיל ונעשה בו הנס שבעיר שושן נחו היהודים בט"ו, ועשו אותו ליום משתה ושמחה.
או שסמוכים להם, אפי' אינם נראים עמהם, כגון שהם בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. ובשושן אף על פי שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, קורין בט"ו הואיל ונעשה בו הנס שבעיר שושן נחו היהודים בט"ו, ועשו אותו ליום משתה ושמחה.
על פי מה יש לקבוע סמיכות לעיר מוקפת חומה?
יש אומרים שקובעים על פי העירוב. שאם העירוב של אותה עיר מוקפת כולל בתוכו גם את המקום הסמוך - יש לו דין של כפר הסמוך לכרך וקוראים שם בט"ו. [כ"כ במקראי קודש הררי, פ"ה, הערה מ' בשם הגר"ש ישראלי]
יש אומרים שהקובע הוא תשלום המיסים. שאם המיסים באותו המקום משולמים לעיר הסמוכה לו (ארנונה וכד'), נידון ככפר הסמוך לכרך לקרוא בו בט"ו. [כ"כ במקראי קודש הררי (שם) בשם הר"ן (ב.), וכתב שם בשם הגר"א נבנצל שכן דעת הגרשז"א. ובאול"צ (ח"א, סי' מה) כתב שאין זה מועיל להחשיב סמוך לעניין קריאת מגילה]
יש אומרים שצריך שלא יהיה ביניהם מרחק של שבעים אמה ושיריים. (כשיעור עיבורה של עיר). וכן דעת הגרע"י (יבי"א, ח"ז, סי נח).
סעיף ג: כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד
כפרים ועיירות גדולות, וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בי"ד.
› מי שדינו לקרוא מגילה בט"ו - לא יקרא להוציא ידי חובה את מי שדינו לקרוא בי"ד וכן להיפך.
ובדיעבד: לדעת הפר"ח לא הוציאו אף בדיעבד. ולדעת הפמ"ג יצא בדיעבד וכ"פ ביבי"א (ח"א, סי' יג, מ"ז).
סעיף ד: כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו קורין בי"ד ובט"ו
כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו, קורין בי"ד ובט"ו ובליליהון ואף נוהגים בשאר מצוות היום בשני הימים, ולא יברך כי אם בי"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם.
במקום שבו קוראים בשני הימים מספק - האם יאמרו גם 'על הניסים' בשני הימים?
מ"ב (בסימן תרצ"ג, סק"ו), ילקו"י(סע' כ"א) - אומרים 'על הניסים' בשני הימים. (ואין זה הפסק כיוון שאומרים אותו מספק)
בא"ח (תצווה, הלכות פורים, אות יד) - לא יאמרו על הניסים ביום ט"ו מחשש הפסק.
כה"ח (אות כה,בשם שולחן גבוה בסי' תרצ"ג, סק"ב)- אין לערער על שום מנהג שנהגו בזה.
סעיף ה: בן עיר שהלך לכרך או בן כרך שהלך לעיר
בן עיר שהלך לכרך, או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה של אותו מקום שאליו הלך ונתעכב ולא חזר, אף על פי כן קורא כמקומוכיוון שהיה בדעתולחזור, אע"פ שבסופו של דבר לא היה כן;
ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה במקום שהלך אליו, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.
ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה במקום שהלך אליו, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.
הגה: ואם הוא במדבר או בספינה, קורא ביום י"ד כמו רוב העולם (כל בו).
בן עיר שהלך לכרך (כשיצא קודם יום י"ד מהעיר):
אם כשיצא מהעיר, היה בדעתו להשאר בכרך המוקף עד אחר עלות השחר של יום ט"ו, דינו כבן כרך וקורא את המגילה בט"ו בברכה. אמנם אם לבסוף חזר לעיר קודם תחילת ליל ט"ו - דינו כבני עירו וחייב לקרוא את המגילה בי"ד (אע"פ שאת קריאת ליל י"ד כבר פספס). [עי' בכה"ח (אות כט) מש"כ בשם הרמ"ע מפאנו].
ואם היה בדעתו מתחילה לחזור קודם עלות השחר של יום ט"ו, דינו כבן עיר לקרוא בי"ד. ואפילו אם לבסוף נשאר עד עלות השחר של יום ט"ו, אינו צריך לחזור ולקרוא גם בט"ו, כיוון שמתחילה היה בדעתו לחזור קודם עלות השחר של ט"ו.
ואם יצא אחר עלות השחר ביום י"ד - כבר התחייב בקריאה בי"ד. אלא שאם ילך לכרך בט"ו (על מנת להיות שם בעלות השחר), י"א שיתחייב לקרוא מגילה גם בט"ו [כן מבואר במ"ב, ס"ק י"ב],ויש אומרים שאינו צריך [ילקו"י, סעיף ט]. ולמעשה - לספרדי: ראוי שישמע את המגילה מאחר [כ"כ במקראי קודש הררי (שם בהערה כו) בשם הגר"מ אליהו, וגם בילקו"י כתב שהמחמיר לחזור ולשמוע את המגילה תבוא עליו ברכה]. ואשכנזי, יכול לסמוך על המ"ב הנ"ל ואף לברך.
בן כרך שהלך לעיר לפני יום י"ד:
אם היה בדעתו לשוב למקומו לפני עלות השחר של יום י"ד - קורא בט"ו כבני הכרך, אפילו אם בסופו של דבר התעכב שם.
אם היה אבדעתו להשאר בעיר עד עלות השחר של י"ד, בונשאר שם ולא שב למקומו - דינו כבני העיר לקרוא בי"ד. אך אם בסופו של דבר שב למקומו קודם עלוה"ש, לא חל עליו דין פרוז אלא קורא בט"ו כבני מקומו.
ואם יצא אחר עלות השחר ביום י"ד - אם יצא על דעת שלא לחזור לכרך עד עלות השחר של יום ט"ו, נפטר לגמרי ממקרא מגילה.
› כתבנו כל זה עפ"י משמעות השו"ע ורוב הפוסקים. אך יש סוברים שיש ללכת עפ"י דעתו בתחילת הלילה דווקא [החזו"א (בסי' קנ"א)] ויש סוברים שיש ללכת אחר היכן שנמצא האדם, ולא אחר מחשבתו. [כ"כ במקראי קודש הררי (שם, הערה לב) בשם הגר"מ אליהו] ולמעשה ראוי בכל שאלה בעניין זה לפנות לחכם.
סעיף ו: יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין המגילה בשבת
יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין המגילה בשבת משום גזרה שמא יטלטלנה ברשות הרבים כדי לילך לבקי ללמוד לקרוא במגילה, אלא מקדימים לקרותה בערב שבת ואין אומרים 'על הניסים', וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום (דהיינו בערבשבת, כיון שקראו אז את המגילה ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה [גמרא]) ;
וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין: ויבא עמלק ומפטירין באותה הפטרה שהפטירו בשבת זכור; ואומרים: על הנסים ועוסקים בהלכות פורים (וכשחל בחול די במה שקוראים את המגילה); ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת כי כתוב 'לעשות אותם ימי משתה ושמחה', ובשבת השמחה אינה מתקנת חכמים אלא עשויה בידי שמים, ואין כאן 'עשיית' ימי שמחה. [ובברכת המזון ביום ראשון, אין לומר 'על הניסים' במקומו, וראוי לאמרו ב'הרחמן' (כה"ח, אות מח; ילקו"י, דיני פורים משולש, סע' לד; פסק"ת, אות יח)]
וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין: ויבא עמלק ומפטירין באותה הפטרה שהפטירו בשבת זכור; ואומרים: על הנסים ועוסקים בהלכות פורים (וכשחל בחול די במה שקוראים את המגילה); ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת כי כתוב 'לעשות אותם ימי משתה ושמחה', ובשבת השמחה אינה מתקנת חכמים אלא עשויה בידי שמים, ואין כאן 'עשיית' ימי שמחה. [ובברכת המזון ביום ראשון, אין לומר 'על הניסים' במקומו, וראוי לאמרו ב'הרחמן' (כה"ח, אות מח; ילקו"י, דיני פורים משולש, סע' לד; פסק"ת, אות יח)]
› ובשבת זו אסור לטלטל את המגילה. אך אם לא חל פורים בשבת, אפילו אם פורים חל במוצאי שבת - המגילה מותרת בטלטול. (אלא שאין להביאה לבית הכנסת לצורך הקריאה , משום שמכין לחול)
סעיף ז: המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה יקראנה בי"ג או בי"ב או בי"א בלא ברכה
המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בי"ג או בי"ב או באחד עשר, בלא ברכה; ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, י"א שקורא אפילו מתחלת החדש.
הגה: והכי נהוג; מיהו אם נזדמן לו אח"כ מגילה, חוזר וקורא אותה ביום י"ד עם ברכותיה, אפי' קראה תחלה ביום י"ג מ"מ קרא אותה שלא בזמנה (כל בו וב"י).
סעיף ח: בן עיר שלא היה בידו מגילה ואח"כ נזדמנה לו בט"ו קורא אותה בט"ו
בן עיר שהיה בספינה או בדרך ולא היה בידו מגילה, ואח"כ נזדמנה לו בט"ו, קורא אותה בט"ו בלא ברכה.
עמוד הקודםעמוד הבא