התחברות
תמצית ההלכות הנוגעות ליום טוב שחל בערב שבת, עירוב תבשילי, הדלקת הנרות, איסורי הכנה ועוד. על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
עירוב תבשילין
הרב ירון אליה
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין - בשנה ששבת חלה במוצאי יום טוב, יש לעשות עירוב תבשילין כדי לאפשר בישול והכנה מיום טוב לשבת (שו"ע תקכז א).
זמן עשיית עירוב תבשילין - לכתחילה יעשה עירוב תבשילין בערב החג וקודם השקיעה (שו"ע יד), וטוב שיעשה כבר בבוקר היום שלא ישכח. ובדיעבד יכול לערב גם בבין השמשות (אול"צ ג כב ג).
מרכיבי העירוב - העירוב נעשה ע"י לקיחת כזית תבשיל (שו"ע ג), עם כביצה פת (רמ"א שם) שמייעדים אותם בערב החג לצורך השבת.יש להקפיד לקחת תבשיל שדרך ללפת בו את הפת כגון בשר, דגים, סלטים מבושלים ותבשילי קטניות עם רוטב. אבל דייסא, אורז, פסטה וכד' אין מערבין בהם (שו"ע ד, שעה"צ כב) וכן להקפיד שיהיה מבושל כל צרכו (פמ"ג משב"ז ו) ונהגו להניח ביצה מבושלת. וטוב שיערב בתבשיל שבושל בערב יו"ט לכבוד השבת (ביה"ל ו' 'עדשים').
עשיית העירוב - יאחזם בערב החג ביד ימינו ויברך עליהם "על מצוות עירוב" ויאמר כנוסח המופיע במחזורים.
זמן הבישול בחג – כשיש שני ימים טובים קודם השבת את הבישולים לשבת מותר לעשות רק ביום שישי שהוא היום טוב הסמוך לשבת (שו"ע יג, יחוו"ד ו לב). ולכתחילה יש לסיים את הבישולים לשבת ביום שישי בעוד היום גדול ובאופן שאם יהיה צורך יוכל לאכול מן המאכלים בחג עצמו. ורק בשעת הדחק יבשל סמוך לשקיעה [ביה"ל תקכ"ז א].
אדם שבישל לשבת מערב יום טוב – אדם שסיים את בישוליו לשבת כבר בערב יום טוב, יעשה עירוב תבשילין ללא ברכה לצורך הדלקת הנר ושאר הכנות (כה"ח קיג). ויש אומרים שיעשה בברכה כיון שהעירוב הוא על עצם היכולת לבשל ואפילו ספק אם יבשל בפועל (חוט שני יו"ט עמ' קנ) והרוצה לצאת מספק יבשל יעשה עירוב תבשילים בברכה ויבשל ביום טוב כלשהו כגון ביצה עבור השבת. ואם עשה עירוב תבשילין ורק שכח להזכיר בנוסח 'לאדלוקי שרגא' רשאי להדליק (משנ"ב נה).
אורחים - אורח שלא מביא מאכלים משל עצמו אלא סמוך על שלחנו של בעל הבית, יוצא ידי חובה בעירוב שעשה המארח, ולכן יכול גם לבשל ולהדליק את הנר (מאמ"ר יד, יז). ויש מסתפקים בזה (ראה ביה"ל כב 'עבדו'). ולכן לכתחילה יאמר המארח בפירוש שמוציא את האורח (אול"צ ג כב ד).
השימוש במאכלי העירוב - את העירוב יש לשמור עד לסיום כל ההכנות לשבת (שו"ע טז). והמנהג לאכלו בסעודה שלישית של שבת, ויש נוהגים להשתמש בפת ללחם משנה בערב ובבוקר, ולבצוע עליו בסעודה השלישית [משנ"ב מח].
עמוד הקודםעמוד הבא