התחברות
תמצית ההלכות הנוגעות ליום טוב שחל בערב שבת, עירוב תבשילי, הדלקת הנרות, איסורי הכנה ועוד. על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
הכנה מיום טוב לשבת
הרב ירון אליה
הכנה מיום טוב לשבת
הכנות שיש אוסרים גם לאדם שהניח עירוב תבשילין
הכנה לשבת לאדם שהניח עירוב –נחלקו הפוסקים לאלו מלאכות מועיל עירוב תבשילין. יש אומרים שהעירוב מועיל רק לצרכי סעודה (מג"א תקכח ב. מחב"ר תרסז ב. משנ"ב תקכח ג) ולשיטה זו אפילו אדם שהניח עירוב תבשילין לא יעשה הכנות מיום טוב לשבת שאינן קשורות לצרכי הסעודה כמפורט להלן. ויש אומרים שהעירוב מועיל לכל ההכנות מיום טוב לשבת וכלול באמירה "למעבד כל צרכנא" בנוסח העירוב (אול"צ ג כב ו בסוף ההע'. חזו"ע יו"ט עמ' שב) ולשיטה זו מי שעשה עירוב תבשילין יכול להכין מיום טוב לשבת בכל עניין.
גלילת ספר תורה – אין לגלול ספר תורה ביום טוב לצורך השבת (מג"א תרסז ג. מחב"ר ב. משנ"ב ה. ובשעה"צ ז אפשר שמקל) ואם לאחר הגלילה קוראים קצת בספר ביום טוב יש להתיר (ערוה"ש שם ב).
הצעת המיטות –אסור להחליף מצעים או לסדרם מיום טוב לצורך השבת אלא אם מפריע לו חוסר הסדר או הלכלוך בהם ביום טוב עצמו.
ניקוי מברשת שיניים – מברשתששוב לא ישתמש בה ביום טוב אין לרחצה לאחר השימוש (מאמ"ר שם כב, יבי"א ד אור"ח ל) ויש מי שמתיר כיון שזו פעולה קלה שרגילים לעשותה מבלי לחשוב על הצורך (תורה מציון קלב).
מנוחה ביום טוב - ההולך לישון ביום טוב אסור לו לומר שעושה זאת כדי שיהיה לו כח בערב שבת (משנ"ב רצ ד)
קיפול טלית – כשמקפל הטלית ליום אחר יש לקפלה דווקא שלא כסדר קיפולה הקודם. ואפילו אם הוא חדש ולבן ואין לו טלית אחרת שמותר מדיני הקיפול עצמו.
הכנות האסורות רק למי שלא הניח עירוב תבשילין
סוג פעולת ההכנה - איסור הכנה קיים בין בפעולות שיש בהם מלאכה כגון בישול מיום טוב לשבת (שו"ע תקג א) ובין בפעולות שאין בהם מלאכה כגון הדחת כלים, סידור השולחן ונתינת הסלטים בקעריות ביום טוב עבור סעודת ליל שבת (משנ"ב שם א. רמ"א תרסז א).
לתת בסיר כמות גדולה יותר – מותר לתת מתחילה בסיר המיועד לסעודת יום טוב, כשעסוק במילויו לצורך היום, כמות גדולה יותר של אוכל על מנת שאת היתרה יאכל בשבת, כיון שאין בזה טרחה האסורה (שו"ע שם). ובבשר ודגים מותר גם לאחר ההנחה על הכיריים כיון שמשביחים את התבשיל (משנ"ב ה).
להוסיף תבשיל – מותר לבשל תבשיל נוסף קודם סעודת יו"ט ממין אחר ממה שהכין לסעודה באופן שיאכל ממנה כמנה בסעודה ויעשיר את סעודת יום טוב, אע"פ שלא היה לו הכרח בזה וכוונתו גם לאכול מהנותר בשבת או חג שאחרי היו"ט (שו"ע תקג א. כה"ח טז, כא. ובחזו"ע עמ' רצד החמיר בזה). ולמנהג האשכנזים יש שהסתפקו בטעימה כלשהי וגם לשיטתם המחמיר לאכלו כמנה בסעודה ממש תע"ב (משנ"ב שם ז).
הכנה שאין בה מלאכה בשעת צורך - בשעת צורך א.ולצורך מצווה כשרוצה לעשות הכנה ב.שאין בה מלאכה ג.ולא יוכל להספיק לעשותה במוצאי יום טוב. מותר לעשות הכנה ובלבד ד.שמקדים את העשיה למבעוד יום שלא יהיה ניכר שעושה לצורך יום אחר (משנ"ב תרסזה, ארחות שבת כב קעד). ולכן:
- מותר להוציא מההקפאה אוכלים קפואים, בצהרי יום טוב המוקדמים, לצורך סעודה הלילה של יום טוב אחר או של שבת. שהרי לא יספיקו להפשיר במוצאי החג.
- מותר להכניס בקבוקי שתיה למקרר באותה שעה כיון שלא יספיקו להתקרר עד שעת הסעודה.
הכנה שיש בה מלאכה - אסורה גם לצורך מצווה. ולכן:
- אסור להניח תבשילים על הפלטה ביום טוב לצורך הערב, ואפילו בשעות הצהרים כיון שיש בפעולה זו מלאכת בישול.
- וכן אסור לטחון, לברור, להבעיר ולעשות כל מלאכה אפילו באופן שהותרה לצורך יום טוב ואפילו מבעוד היום גדול ואפילו לצורך מצווה ואפילו בשעת הדחק כל שמיועדת ליום אחר.
הכנה בבין השמשות של מוצאי החג – בהכנה שאין בה מלאכה כגון עריכת שולחן וכד' יש להתיר בשעת צורך מזמן השקיעה (משמרת המועדות עמ' קפ"ט בשם הגרשז"א. וכ"כ בחזו"ע להתיר כשיש הרבה אורחים ולא יספיקו להערך לסעודה ליל שני).
עמוד הקודם