ספר יסוד לפסיקת הלכה של יוצאי אשכנז ומגדולי מבארי השו"ע בדורות האחרונים
סימן קמה
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין
סימן קמה
{א} נוהגים לתרגם - בלשון תרגום כי לשונם היה ארמית:
{ב} מפי המתרגם - והכל כדי שלא יתבלבלו הצבור ויוכלו לשמוע כל הפרשה ככתבה מפי הקורא ואח"כ יבינו כל פירושה מפי המתרגם [לבוש]:
{ג} להגביה קולו - דכתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול והאי בקול היינו בקולו של משה [גמרא]:
{ד} שאין מבינים אותו - ואין לומר נלמוד מהם לפרש גם אנחנו לעם בלשון שיבינו דשאני תרגום שנתקן ברוח הקודש [טור] ועיין במגן גבורים שהביא בשם תשב"ץ שגם עתה רשות לתרגם בלשון תרגום אף שאין מבינים אותן משום שנתקן ברוח הקודש אלא שאין התרגום מעכב: