התחברות
תמצית הלכות ארבעת המינים על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
הלכות לולב
הרב ירון אליה
הלכות לולב
עלים פרודים – אם נפרדו העלים אך לא נתקשו וניתן לאוגדם הלולב כשר (שו"ע ומשנ"ב תרמה א).
תיומות פרודות – לדעת השו"ע נפסל הלולב רק כשנפרדו תיומות רוב עלי הלולב ברובם (שו"ע תרמ"ה ג) ולרמ"א הלולב פסול אפילו נפרד רק העלה העליון עד השדרה, או לפחות ברובו (משנ"ב ט"ז). ויש מחמירין בטפח (ט"ז ד') ויש שכתבו שאם אפשר ראוי להחמיר בכלשהו (חיי אדם כלל קמט סעיף י).
הימנק – כאשר התיומת סדוקה ועלים נוטים לצדדים פסול אפילו במשהו (שו"ע תרמ"ה ז. וזהו 'הימנק'). לשו"ע הפסול דווקא כשהוא כך ברוב העלים (כה"ח מח. וביה"ל 'נסדק' בדעת המחבר) ולרמ"א אפילו נסדק ונפתח רק בעלה העליון.
נקטם ראשו – לשו"ע הלולב פסול דווקא אם נקטמו רוב העלים שיוצאים מעל השדרה וברובם (וכ"פ בחזו"ע רצו) ולרמ"א אם יש לולב אחר יש להחמיר אפילו נקטם רק העלה העליון (שו"ע תרמ"ה, ו. משנ"ב כח).
קורא - למנהג הספרדים לוקחים לולב עם קורא כי ענין הנענוע הוא שמוליך ומביא. ולמנהג האשכנזים עדיף שיפרדו עליו כי הנענוע הוא כסכוס העלים ולכן נוהגים ללא בקורא.
לולב יבש – לולב יבש פסול ודווקא כשנעשה לבן מרוב יובשוברוב עליו (שו"ע תרמ"ה, ה. ולא צהוב. אול"צ לב, ג) ויש אומרים רק כשנפרך בציפורן ויש אומרים שכשמכופפים את העלה הוא נשבר. וזה שייך רק בלולב בן שנה לפחות. ואם האדים העלה העליון מותר (אול"צ שם בשם החזו"א)
כיווצים (זיגזג)– כיווצים בשדרה פוסלים. ובעלים כשר (שו"ע תרמה, ח) ויש מהדרים גם בעלים (אול"צ לב, ד).
כפוף בשדרתו – אם כפוף מעט כשר. ואם כפוף אכמגל בלפניו (כלומר לצד המנוגד לשדרה) או לצדדיו פסול (שו"ע תרמ"ה, ט). ויש הידור לקחת לולב שנראה ישר, אך אין ענין לדקדק בהסתכלות מאוזנת (אול"צ לב, ה)
כפוף בקצות העלים – לולב שקצות עליו כפופים ככפתור כשר (שו"ע תרמ"ה, ט. וכרא"ש שהעדיף אותם) ויש מהדרים בעלים ישרים (שכן דעת הר"ן, ב"ח, רדב"ז. אול"צ לב, ו) אבל כפוף מעט כאות ו' כשר לכל השיטות.
אורך הלולב – הלולב צריך להיות ארבעה טפחים בשדרתו(שו"ע תר"ן, א) ובכל אופן יהיה טפח יותר משאר מינים שאצלו. ושיעור זה מהדין הוא כ- 32 ס"מ וטוב להדר ב- 40 ס"מ (וכ"כ באול"צ לחשוש בדאוריתא לשיטה זו).
עמוד הבא