התחברות
תמצית הלכות ארבעת המינים על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
הלכות אתרוג
הרב ירון אליה
הלכות אתרוג
מורכב – אתרוג מורכב פסול לנטילה שכן יש לחוש שאין דינו כאתרוג אלא ככנה עליה הרכיבו אותה שהיא ממין אחר (משנ"ב תרמ"ח סה) או כיון שזהו פרי שנעשתה בו עבירה. ולכן צריך לקנות אתרוג מפרדסים מוחזקים ומאושרים בלבד.
ראוי לאכילה – אתרוג צריך להיות ראוי לאכילה.ולכן אין ליטולאתרוג של ערלה וטבל. ויש מחמירים גם בנעבד בשביעית. אמנם אתרוג שרוסס בחומר רעיל אך עתיד הריסוס להתפוגג מותר בברכה (הליכות שלמה י כב, חזו"ע סעיף ו).
גודל האתרוג – לא יפחת מכביצה (שו"ע תרמ"ח כב), ויקפיד לקחת גדול יותר כיון שמצוי שמצטמק בימי החג.
נקב באתרוג – אתרוג נקוב נפסל כשחסר מגוף האתרוג (שו"ע תרמח ב. למעט מהקליפה החיצונית השקופה שאינה פוסלת) או אפילו אינו חסר אך מגיע לחדרי הזרע (שו"ע שם ג). ולכן באתרוג תימני שמקום הפיטם מנוקב עד חדרי הזרע פסול (משנב תרמח לב. אול"צ לה, א) ויש מתירים כיון שלא ניקב בידי אדם (ד' המינים למהדרין עמ' שה בשם הגרח"ק).
פיטם – פיטם שנפל בשלמותו לאחר הקטיף פסול(שו"ע תרמח ז). ופיטם שנפל בחלקו, אם החלק שנפל הוא בצבע האתרוג דינו כגוף האתרוג ופסול. ואם הוא עצי יש מתירים ויש אוסרים (כה"ח תרמח מח).
עוקץ - עוקץ שנפל בשלמותו פסול (שו"ע תרמח ח). ואם נותר בחלקו באופן שממלא את הגומה כשר.
שינוי מראה הפוסל - מראות בצבע שחור,לבן (שו"ע תרמ"ח ט"ז) או ירוק כהה מאד הדומה לעשבי השדה (משנ"ב תרמח נה) נחשבים שינוי מראה לפסול. ובאדום נחלקו הפוסקים (ביה"ל תרמח, טז' 'אם הוא').
חום וגווניו - גווני חום הבהירים אינם נחשבים שינוי מראה לפסול (מקר"ק ה, כא, ארבעת המינים למהדרין רח"צ) אמנם אם שינוי הצבע לחום הוא תוצאה של קילוף הקליפה הדקה יש להחמיר אם לא בשעת הדחק (משנ"ב תרמח, כו). ויש מחמירים גם בריבוי מראות כשרים מדין מנומר (משנ"ב תרמח נה).
כתמים שנגרמו ע"י עלים וקוצים בגידולו – אינם פוסלים (רמ"א תרמ"ח יג) ואפילו בחוטם האתרוג. אמנם אם הם בולטים מפני האתרוג וניכרים במישוש אין להקל אלא בשעת הדחק (משנ"ב נ).
מראה פסול בחוטם האתרוג – שהוא המקום שמתחיל הגוף להתחדד כלפי ראשו פוסל אפילו בנקודה אחת אם היא מהמראות הפוסלים (שו"ע תרמ"ח ט).
מראות פסול בגוף האתרוג – למנהג הספרדים נפסל בשתי מראות פסולים ואפילו קרובים ובאותו צד (שו"ע תרמ"ח י, אול"צ לה, ד) ולשיטה זו חששו חלק מהאשכנזים (שו"ע הרב שם כ. נטעי גבריאל עמ' קלג).
ולמנהג רוב האשכנזים נפסל דווקא בג' נקודות כלשהם שחיבורם פרוס על רוב היקפו של האתרוג (משנ"ב תרמ"ח מא) או ב' מראות רחבות מאד שמכוונות באופן שיש מתחלת האחת עד סוף השנית כשיעור רוב הקיפו של האתרוג (שו"ע הרב שם והחמיר גם ברוב גובהו. פרי הדר עמ' 42). ויש מהאשכנזים שמקלים ואוסרים רק כשחיבורם מכסה את רוב שטח האתרוג (דירשו שם 76 בשם החזו"א).
מראה פסול במושב האתרוג – מראה פסול במושב האתרוג מסביב לעוקץ אינו פוסל את האתרוג כיון שהוא מוסתר ולא ניכר בזמן הנטילה אין בו חסרון הדר (א"א בוטשאטשתרמח ט. ארבעת המינים למהדרים עמ' שפט בשם הרב קרליץ)
מראה פסול בפיטם – אם הוא בחלק שמראהו כמראה וצבע האתרוג כמצוי באתרוגים שלנו יש להחמיר לדונו כחוטם (כה"ח מח לענין חסר. ועוד) ואם בחלק שמראהו כעץ המנהג להקל (חיים וברכה רנ"ט בשם מהרש"מ).
מראה פסול חיצוני הניתן להסרה – מראה פסול הניתן להסרה כשר (שו"ע תרמ"ח יד) וניתן לכתחילה להכשירו בהסרה (משנ"ב נב) ויש מתירים אפילו לא הסירו בפועל (אול"צ לה, ד בהערות).
עמוד הקודםעמוד הבא