התחברות
הלכות בין המצרים כולל הלכות צום י"ז בתמוז ותשעה באב
הלכות בין המצרים
הרב ירון אליה
הלכות בין המצרים
אבילות על החורבן
כתב האר"י שבימים אלו יש להתאבל על חורבן הבית לאחר חצי היום ויש שנהגו לומר תיקון רחל אחר חצות היום בכל תקופת בין המצרים [כה"ח תקנא רכב] למעט ערב וראש חודש אב וערב שבת (שם רכג) .
וכל שכן שיש להשתדל יותר באמירת תיקון חצות לאחר חצות לילה שהוא נכון בכל השנה כולה [שו"ע א ג]
נשיאת נשים
מנהג האשכנזים והתימנים שלא לשאת נשים מי"ז בתמוז [רמ"א תקנא ב, שו"ע המקוצר ק"ג א] ומנהג הספרדים לאסור מר"ח אב [חזו"ע עמ' קמ, אול"צ כה א]. ויש מהספרדים שהחמירו בזה מי"ז בתמוז כיון שאינו סימן טוב [הגרמ"א הלח"ג כה ג] ולכן למעשה נכון להתייעץ בזה עם מורה הוראה.
אירוסין והתקשרות בכתיבת 'תנאים' מותר לעשות אפילו בתשעה באב [שו"ע תקנא ב, משנ"ב טז] אמנם סעודת אירוסין מותר רק עד ר"ח אב [משנ"ב יט] ואחרי ר"ח יעשו ה'תנאים' ללא סעודה אלא בכיבוד קל [משנ"ב שם וכה"ח לח] ויש שנהגו שלא לשדך ולארס מר"ח אב או מי"ז בתמוז [כה"ח מד בשם בא"ח וכנה"ג] .
ברכת שהחיינו
ברכת שהחיינו – נוהגים ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש (שו"ע תקנא יז)
שהחיינו בשבת - בברכת שהחיינו בשבת יש שכתבו להתיר [משנ"ב צח, חזו"ע עמ' קכט] ויש שאסרו אף בשבת [הלח"ג כה טז, אול"צ כה ג] ויש מי שאסר בשבת בבגד אך התירו בפרי [ שו"ע המקוצר ב].
פרי לא מצוי - פרי שלא ימצא אחר ט' באב ואדם תאב לאכלו, מותר לברך עליו שהחיינו ולאכלו בין המצרים [רמ"א יז, הלח"ג כה כ].
מעוברת וחולה – מעוברת המתאווה וחולה שצריך לו יכולים לאכל פרי חדש גם אם ימצא לאחר ט' באב. אך למנהג האשכנזים לא יברכו שהחיינו [משנ"ב צט] ולמנהג הספרדים יברכו [הלח"ג כה כ, חזו"ע קלט]
שהחיינו למצווה - מצווה שזמנה מוגדר ומזדמנת בימים אלו כגון מילה ופדיון הבן מברכים עליה שהחיינו [שו"ע תקנא יז].
ריקודים ומחולות
אין לעשות ריקודים אפילו של אדם בודד או מחולות של רבים מי"ז בתמוז ואילך ואפילו ללא שירה ונגינה [משנ"ב ט"ז, הלח"ג כה ג, חזו"ע עמ' קמט, דרשו הערה 28]
שמיעת כלי נגינה
איסור כלי זמרכל השנה – מעיקר הדין גזרו חז"ל לאחר החורבן שלא לשמוע כלי זמר כל השנה (שו"ע תקס ג) ויש אוסרים אפילו שירה בפה כשאינה של מצוה (משנ"ב שם יג) אולם בגלל הקושי הנפשי לעמוד בזה כל השנה רבים נוהגים להקל (אול"צ ג כה, ב. שבט הלוי ח קכז ב) ויש אומרים שראוי להחמיר בזה כל השנה (הליכות שלמה תפילה יג הערות כח, 71. שבט הלוי ו סט)
כלי זמר בבין המצרים - בבין המצרים לכל הדעות חוזר הדין לעיקרו ומקפידים שלא לשמוע כלי נגינה (חזו"ע עמ' קנא) .
המנגנים אצל הגויים – יש להמנע מלנגן אצל הגויים אלא אם אין לו מה לאכול, וכל זה אחר י"ז בתמוז, אבל מן ר"ח עד ט"ב ישמטו עצמן לגמרי (בא"ח דברים ה. וחמור מאבל שהתרנו לו כיון שבפרנסתו הוא עסוק. ראה ערוה"ש יו"ד שצא יד) .
מנגינות שקטות – מעיקר הדין יש מקום להקל בשירה וכלי נגינה שקטים שלא מביאים לריקוד ומ"מ נכון להמנע בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לריקוד ואפילו קטעי חזנות. וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו גם ככגון דא (הליכות שלמה שם ג דבר הלכה ה. וחמור מאבל שהרי היו מוליכים חלילין לבית האבל) .
שירה בפה – שירה בפה מותרת בבין המצרים בשבתות ובסעודת מצווה. ובשאר ימי החול יש שהקלו רק בשירים מעניין החורבן (דרשו הערה 29 בשם הגרח"ק והרב קרליץ) - ויש מתירים שירה בפה כל שהיא דרך הודאה לה' תפילה או לימוד (חזו"ע קנא, אול"צ ג כה ב) אמנם גם למקלים בזה נכון לכתחילה להחמיר מר"ח אב (אול"צ שם).
שירה בפה מוקלטת או ברדיו – יש מחמירים שדין שירה בפה כשהיא מוקלטת כדין כלי זמר שאסורים בימים אלו (שבט הלוי ח קכז ב) ויש מקלים שדינם כשירה בפה (אג"מ א קסו) .
כלי נגינה מוקלטים או ברדיו – הגם שיש שכתבו ללמד זכות על השומעים כלי זמר דרך הרדיו או הקלטות במשך כל השנה. בבין המצרים יש לאסור (חזו"ע שם. אג"מ שם.)
הרגילים בכלי זמר – אפילו למקלים כל השנה שאין איסור שמיעת כלי זמר אלא תוך שתיית יין. באנשים שרגילים בשמיעת מוזיקה מודים שדינם חמור יותר ואסורים בכל נגינה גם ללא יין (רמ"א תקס ג.) והוא הדין בימינו שרגילים לרדיו או לנגנים (שבט הלוי ו סט) .
נגינה בסעודת מצוה - לעניין כלי זמר לצורך מצווה בבין המצרים - יש שהתירו כלי נגינה בסעודת מצווה, כגון סעודת ברית מילה אם רגילים לנגן בסעודה כזו כל השנה (כה"ח תקנ"א מ) וכן סעודת שבע ברכות (משנה הלכות ו קט) . וכן פדיון הבן בר מצווה וסיום מסכת (חזו"ע עמ' קנא) על פי דברי הרמ"א שכתב לעניין גזירת כלי זמר שלצורך מצווה הכל מותר.
קטנים – אסורים בכלי שיר מגיל חינוך. אמנם בקיטנה יש שהתירו להשמיע שירים אם בלעדי זה קשה לנהל את פעילותה [חזו"ע קנח בהערות בשם הרב קמינצקי] ויש שהתירו לצורך כך רק שירה בפה ובשירים נוגים [דרשו 29 בשם הרב קרליץ]
מצוקה נפשית - אדם הסובל מרגשות דיכאון, פחדים או בדידות שמקשים על תפקודו הכללי מותר לשמוע מוזיקה על מנת להפיג תחושות אלו (אול"צ כה ב, הליכות שלמה תי"ב ) אך לא התירו לצורך עצבות קלה או חוסר מנוחת הנפש (אול"צ שם) ויש שהתירו רק בשירים מעניין החורבן (דרשו שם בשם הגרח"ק) .
הלומדים נגינה - יש להם להמנע מלתרגל נגינה בימים אלה [אול"צ שם] והלומד או מלמד שאם יפסיק יגרם הפסד מצד התשלומים או מצד איבוד זמן הלימוד, יש להתיר להם עד שבוע שחל בו ת"ב [ציץ אליעזר טז, יט] וטוב להחמיר בזה מר"ח אב [חזו"ע קנז] .
קניית בגדים חשובים
מנהג האשכנזיםוהתימנים לאסור קניה של בגדים חשובים מי"ז בתמוז [קיצוש"ע ב. וכן משמע במשנ"ב תקנא מה, שו"ע המקוצר ק"ג ב] ואפילו אם לא מתכוין להשתמש בהם קודם תשעה באב. והוא הדין לכל רכישה חשובה אם נוהגים לברך עליה שהחיינו. אמנם מותר לקנות עד ר"ח אב בגדים שאינם חשובים כל כך, שאין מברכים עליהם שהחיינו וכן נעליים וכד' [משנ"ב מה].
בגד של מצווה כגון ציצית מותר לקנות בימים אלו. אמנם טלית שהיא חשובה ויש לברך עליה שהחיינו אין לקנות אלא אם אין לו טלית אחרת [אג"מ אור"ח חלק ג סימן פ., פסת"ש תקנא י. ואדם שהציצית חשובה עבורו ומברך עליה שהחיינו דינה כטלית]
ומנהג הספרדים שאין לאסור רכישת בגדים חשובים מי"ז בתמוז כשאינו מתכוין ללובשם בימים אלו. ואסור לקנותם רק מר"ח אב [הלח"ג כה לד, אול"צ כו א] ומר"ח אב האיסור גם כשקונה על מנת ללובשם רק לאחר תשעה באב [משנ"ב מט, הלח"ג שם]
נעלים של תשעה באב אם לא הספיק לקנותן מותר לקנותן אפילו בשבוע שחל בו ת"ב וכן מותר ללובשן לראשונה בתשעה באב [אג"מ ג פ, הלח"ג לה]
תספורת וגילוח
מנהג הספרדים לאסור תספורת וגילוח רק בשבוע שחל בו תשעה באב [שו"ע תקנא יב, הלח"ג כה נה, חזו"ע עמ' ריח]. ובשנה זו שתשעה באב חל ביום ראשון מהדין אין איסור גילוח נוהג אלא ביום התענית (שו"ע תקנא ד) אך נכון להחמיר ולא להתגלח בערב שבת חזון כדי שיכנס לתענית כשהוא מנוול (בא"ח א דברים יב, יחו"ד ג סימן לט). והתימנים לא החמירו בזה.
מנהג האשכנזים לאסור תספורת וגילוח מי"ז בתמוז [משנ"ב פב]
למנהג התימנים יש שנהגו איסור תספורת מי"ז בתמוז (שו"ע המקוצר קכג) ויש נהגו כעיקר הדין לאסור רק בשבוע שחל בו [שו"ת פעולת צדיק ב עו] והנוהגים מי"ז הקלו בשעת צורך לאדם שלא הספיק להסתפר לפני ימי בין המצרים להסתפר בערב שבת.
שפם שמעכב את האכילה – מותר לגלחו (שו"ע תקנ"א יג) . ויש שהחמירו בשבוע שחל בו ת"ב (קיצוש"ע קכב, ד) .
קטנים - בכלל איסור תספורת לכל המנהגים רק משבוע שחל בו ת"ב [שו"ע תקנא יד, משנ"ב פב]
נשים - למנהג הספרדים נשים מותרות בתספורת בימים אלו [אול"צ כז ג]. ולמנהג האשכנזים נשים אסורות בתספורת בשבוע שחל בו תשעה באב [משנ"ב עט, אג"מ יו"ד ב לז].
קוּלות בתספורת לנשים - יש להקל בהסרת שיער במקום שנוהגות להסיר ויש להן בושה בהשארתו [משנ"ב שם] כגון סידור הגבות והריסים [הליכות שלמה עמ' שסז] וכן מותרות בגילוח לשם צניעות או טבילה [נטעי גבריאל כא א, ב] .
תספורת וגילוח לבעלי ברית – בעלי הברית שהם אבי הבן, המוהל והסנדק ניתן להקל להם בגילוח עד שבוע שחל בו תשעה באב גם למנהג האשכנזים [הכרעת כה"ח אות י, פסת"ש אות ו. ולענין בגדי שבת ראה להלן].
טיול של תענוג
לא יוצאים בימי בין המצרים לטיול של תענוג. אמנם אם זהו הזמן היחידי שיכול לצאת עם ילדיו או שיוצא לשם רפואה יכול לצאת עד ר"ח אב. אך מר"ח אב עד י' באב בכל אופן לא יצאו [הלח"ג טו]
חשש סכנה
צריך להזהר מי"ז בתמוז שלא ללכת יחידי בין שעה רביעית לתשיעית ולא להכות את התלמידים (שו"ע תקנ"א יח) .
הליכה לים – מהדין אין איסור הליכה לים או לבריכה מי"ז בתמוז כיון שאינו בכלל הדברים שנאסרו על ידי חז"ל משום סכנה ויקפיד ללכת למקום מוסדר ומותר ברחצה (אול"צ כה, ה. הליכות שלמה תיג) ויש מחמירים כשאפשר (הלח"ג שם)
טיסה במטוס – יש שכתבו ש בתשעת הימים ראוי להמנע מטיסות במטוס במידת האפשר (הליכות שלמה תכז)
בנין של שמחה ומותרות, סיוד וצביעה
כל בנין שאין נדרש לו לדירתו ועושה כן להרווחה בעלמא אסור לעשות מר"ח אב [שו"ע תקנא יב, משנ"ב יב]
צביעה וסיוד – אסורים מר"ח אב. אמנם אם הצביעה היא תוצאה של רטיבות שצריך לתקן מותר [דרשו 21 בשם הרב וואזנר] וכן אם יש הכרח בדבר כגון שנדרש לעבור דירה מיד ובסמוך לאחר תשעה באב מותר [הלח"ג כח] ונראה שהוא הדין כשצריך להחזיר בית מושכר.
בנין של מצווה – מותר רמ"א שם) ואפילו אם הוא של שמחה כגון לבנות בית חתנות למי שלא קיים מצוות פו"ר (משנ"ב יד) והוא הדין לשיפוץ או בניה של בית הכנסת או תלמוד תורה (משנ"ב יב, אול"צ כו א בהערה, חזו"ע קסז) וכן יש להתיר להמשיך בבניה למגורים בארץ ישראל אם כבר התחיל בה (חזו"ע קס"ט ע"פ שו"ת חת"ס שהתיר אפילו בחו"ל ובאול"צ שם התיר עד שלב הגימור) .
התחיל בבניה קודם ראש חודש יש מתירים להמשיך בעבודות בניה אבל לא בעבודות הגמר (בא"ח דברים ג)
מעבר לדירה חדשה מותר מהדין בימים אלו כיון שאין איסור של שמחה אלא באופנים שאמרו חז"ל (אול"צ כו, א) אך טוב להמנע מכך כיון שאינו סימן טוב בימים אלו. אלא אם מדובר במקום הפסד כגון תשלומי שכירות שלא לצורך (הליכות שלמה יד, ד"ה לא, ירושלים במועדיה שאלה קט) .
שתילת עצי נוי ועציצים
משנכנס אב אין ליטע נטיעה של שמחה, גינות נוי לצל או נטיעת מיני בשמים לריח [שו"ע תקנא ב] וכן נמנעים מנטיעת גנות נוי בחצרות הבתים [הרב וואזנר 'מבית לוי' יג עמ' כד] ומשתילת עציצים [הלח"ג כה לא] אבל ניכוש וסידור הגינה שעושים כרגיל אינו בכלל האיסור [שם].
קניות חשובות ושל של שמחה
איסור רכישה - מר"ח אב אסור לקנות כלים חדשים שיש בהם שמחה כגון כלי כסף או צרכי חופה [משנ"ב יא, הלח"ג כה לב] וכן יש למעט ברכישות משמעותיות כגון מכונית, רהיטים לבית, מכונת כביסה, מזגן וכו' אם מטעם השמחה שבקניה (אג"מ ג, פ) או מטעם מיעוט משא ומתן (אול"צ כו א) .
הזמנה בלבד - ואפילו להזמין על דעת לקבל לאחר תשעה באב יש להמנע בימים אלה [אול"צ כו א, דרשו 11 בשם הרב וואזנר] ויש מקלים במקום צורך כשמקבל לאחר תשעה באב (הליכות שלמה תכו)
מזגן במקום צער– יש שהתירו קניית מזגן שהתקלקל כשנגרם סבל מן החום [ירושלים במועדיה עמ' רה] ויש שהתירו קניית מזגן רק כשסובל מאד מחום הקיץ 'והוא בגדר חולה' [דרשו שם בשם הרב וואזנר] ולכן פשוט שלכתחילה יש להקדים קניית והתקנת מזגנים קודם ר"ח אב.
מקום הפסד - אם יגרם הפסד כתוצאה מדחיית הרכישה או שהמחירים יעלו או שלא ניתן יהיה להשיג את המוצר הוא בכלל 'דבר האבד' שמותר [אול"צ שם ע"פ שו"ע תקנד כג] וכן המוצר אם נדרש מיד לאחרי המועד ולא יהיה שהות לקנותו מותר (בא"ח א' דברים ב) .
כלים של מצוה – כגון תפילין וכן ספרי קודש הנדרשים ללימוד בתשעת הימים מותר לקנות בימים אלו ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב [הערות הגרח"ק לספר 'קרא עלי מועד', פסת"ש תקנא י]
כלי בית קטנים כגון כפות וקערות אין איסור לרכשם [שם בשם הרב קרליץ]
נתינת מתנות – יש שנהגו להמנע מנתינת מתנות בתשעת הימים על אף שמהדין אינו אסור אלא בתשעה באב עצמו (הליכות שלמה תט"ז 26)
אכילת בשר ושתיית יין וסעודות רשות
נוהגים שלא לאכול בשר או עוף ולא לשתות יין מר"ח אב ואפילו מיץ ענבים (שו"ע תקנ"א י. משנ"ב סו) . למנהג הספרדים יום ר"ח עצמו מותר כיון שיש מצוה באכילת בשר בו [הלח"ג כה לו, חזו"ע עמ' קסט] ולמנהג האשכנזים אף יום ר"ח בכלל האיסור [משנ"ב ס"ק נח]. התימנים לא נהגו באיסור זה אלא בסעודה מפסקת [שו"ע המקוצר ק"ג ח].
תבשיל של בשר - נוהגים להחמיר גם בתבשיל שבושל עם בשר ואפילו אינו אוכל את הבשר עצמו [משנ"ב סג, חזו"ע קעב]
חולה - הצריך לאכול בשר לבריאותו מותר באכילה [רמ"א ט] ואפילו אם חולה קצת [משנ"ב סא].
בשר ויין בשבת – בסעודות שבת אוכל בשר ושותה יין ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו ואפילו ביום ת"ב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון ואפילו בסעודה שלישית שבה שהיא המפסקת [שו"ע תקנב י]
בשר הנשאר משבת - למנהג הספרדים יש להקל לאכלו בסעודה רביעית למי שרגיל בכך [הלח"ג מה, חזו"ע קע"ז, אול"צ כו ז] ולמנהג האשכנזים אין לאכלו [הלח"ג שם]
יין של הבדלה - למנהג הספרדים שותה המבדיל כרגיל כיון שהיא שתיה של מצוה [שו"ע תקנא י] ולמנהג האשכנזים אם אפשר ישתה קטן ואחרת ישתה המבדיל [רמ"א שם] ויש שנהגו ששותה המבדיל בכל אופן (הליכות שלמה תכח)
כוס של ברהמ"ז אין להקל בימים אלו גם לספרדים [כה"ח קנ"ב. חזו"ע קעו] אם לא בסעודת מצוה.
בשר ויין בסעודת מצוה – סעודה של מילה, פדיון הבן וסיום מסכת שנדזמנה לימים אלו בדרך הלימוד הרגיל מותרים באכילת בשר ובשתיית יין [רמ"א י'] וכן בסעודת בר מצוה בזמנה [הלח"ג מ] ויש מתירים כשהנער דורש בה אפילו שלא בזמנה אם לא כוונו לימים אלו [כה"ח קנח], והיתר סעודת מצווה הוא דווקא במקום הסעודה ולא כשלקח לביתו (משנ"ב עה. כה"ח קס)
לטעום מתבשילי השבת על מנת לוודא שהם מוכנים וטעמם ערב לכבוד השבת מותר. (הלח"ג כה, מג. ע"פ ש"כ סב, ב)
קטנים - למנהג הספרדים מותרים בבשר עד גיל שתים עשרה [חזו"ע קצ, אול"צ כו ו] ולמנהג האשכנזים יש שאסרו בכל גיל [משנ"ב ע] ויש שהקלו בקטן שאינו יודע להתאבל [מג"א לא]
סעודות רשות – יש להמנע מסעודות גדולות של רשות מר"ח אב כגון סעודת אירוסין של מי שיש לו בנים, מפגש חברים, מסיבות יום הולדת וכד' ואפילו לא אוכלים בהם בשר (שו"ע ב. ערה"ש ח בסעודת מרעות) ומפגש מצומצם וכזה שמוגש בו רק כיבוד קל מותר (משנ"ב טז) .
תפירה וסריגה של בגד חדש
אסור לתפור ולסרוג בגדים חדשים מר"ח אב [שו"ע תקנא ז]
לצורך נשואין של מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים אם לא יספיקו לתפרן לאחר תשעה באב [משנ"ב מו]
תיקונים קלים בבגדים ישנים מותרים.
כביסה וגיהוץ
כביסה - מנהג הספרדים לאסור כביסה בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד [שו"ע תקנא ג, שו"ע המקוצר ק"ג ט] ובשנה זו שתשעה באב ביום ראשון אין נוהגים איסור בכביסה אלא ביום ת"ב (שו"ע תקנא ד) ומנהג האשכנזים לאסור כביסה כבר מר"ח אב [רמ"א שם].
גיהוץ - לרוב הפוסקים גם גיהוץ הבגדים בכלל האיסור [הלח"ג כה סה, אול"צ כז ב, פסת"ש יח] ויש שהתירו את הגיהוץ [חזו"ע עמ' רלח]
קטנים – בגדי קטנים אסורים בכביסה משבוע שחל בו תשעה באב [שו"ע תקנא ג, משנ"ב פב] ובגדי תינוקות הנצרכים ומתלכלכים תדיר עד גיל שלש מותרים בכביסה [רמ"א יד, לבוש יד, חזו"ע רכו] ויש מקלים עד גיל שש [אול"צ כז א]
כביסה לצורך שבת - גם למנהג האשכנזים שלא מכבסים מר"ח, אדם שאין לו בגד נקי לשבת מותר לכבס את בגדי השבת אותם צריך ללבוש [משנ"ב לב]
ניקוי כתם בגד - יש שאסרו ניקוי כתם כדין כביסה [אול"צ כז א, דרשו 38 בשם הגרח"ק] ויש שהתירו לכבוד שבת [חזו"ע רלג] ויש שכתבו שאין זה בכלל הכיבוס האסור [הליכות שלמה עמ' תכא]
צחצוח נעלים - שנלתכלכו מותר ואין זה ככיבוס [אול"צ כז א, מבית לוי יג עמ' כט] ויש שחילקו שהשחרת הנעליים במשחה מותרת אך הברקה שלהם מותרת רק לכבוד שבת [אג"מ ג פ]]
לבישת בגדים מכובסים
לבישת בגד נקי - אסור ללבוש בגדים חדשים או מכובסים, לספרדים משבוע שחל בו ת"ב [הלח"ג כה עד, חזו"ע עמ' רכט, שו"ע המקוצר ק"ג ט] . ולכן בשנה זו נוהג האיסור רק בת"ב. ולאשכנזים מר"ח אב [רמ"א ג, פסת"ש יח] ובגד חדש חשוב שמחייב ברכת שהחיינו אסור מי"ז בתמוז.
טקסטיל לבית – בכלל זה אסור גם להחליף מצעים למיטה, מפות שולחן ומגבות במכובסים בימים אלו [שו"ע תקנא ג] .
בגדי זיעה – יש שהתירו במקום קושי להחליף בגדי זיעה שעל הגוף כגון הגופיה, התחתונים או הגרביים במכובסים בתקופה זו [חזו"ע רכט, הליכות שלמה תכ] ויש שאסרו גם באלו [בא"ח דברים ו, אול"צ כז א, עלי שיח עמ' קס"ב] אך אם התמלאו כבר זיעה באופן שאי אפשר ללובשם ולא הכין אחרים קודם זמן האיסור יש להתיר כדין מי שלא הכין להלן [שונה הלכות תורת המועדים עמ' קל]
הכנת בגדים – יש להכין כמות בגדים מספקת בימי החול קודם תקופת האיסור ע"י שילבש אותם כשעה ושוב יחליפם [אול"צ שם] ונכון ללבוש כשיעור שכבר אינו נראה או מרגיש כמכובס (הליכות שלמה תקא) . וכן יש להכין מגבות ע"י שינגב בהם פעם אחת ויחליפם. וכן יש להחליף את מצעי המיטות אם נדרש. [אול"צ שם]
הכנת בגדים בשבת – אין ללבוש בגדים בשבת לזמן קצר על מנת שיהיו מותרים בלבישה בימות החול משום איסור הכנה. ומי שבגדי החול שלו דומים לבגדי השבת יכול כשקם בבוקר ללבוש חולצה אחרת וזו של הערב תשאר לימות החול [בא"ח שם, הליכות שלמה עמ' תכא הערה כ] אמנם אם בגדי החול הם כאלו שאין דרכו ללבוש כמותם בשבת אסור בכל אופן, כיון שניכר שמכין לצורך חול [אול"צ כז א בהערה]
מי שלא הכין והגיע זמן האיסור - יש כתבו שהנחה על הקרקע מועילה להתיר הבגדים [מנחת יצחק י' מד] ויש שכתבו שאינה מועילה כיון שאין בה זיעה המאוסה [אול"צ שם] ויש שהתירו בבגד שדרכו להיות מגוהץ בכך שיקמט אותו מעט [הלח"ג פ. ונראה שמתיר גם בזריקה לרצפה. ונראה שהקימוט לא יועיל לסוברים כגרע"י שהגיהוץ מותר בימים אלה]
לבישת בגדי שבת בחול ודין בעלי שמחה - אין ללבוש בגדי שבת בימי החול בתקופה זו ואפילו כשנלבשו כבר בשבת, למעט בעלי ברית שהם הורי הנימול, המוהל והסנדק [רמ"א א, משנ"ב ג] ונוהגים להקל גם באחי התינוק, בסבא ובסבתא [הליכות שלמה תיח ובהערות] ויש שנטו להתיר בזה אף לשאר מוזמנים קרובים [פסת"ש אות ג] וכן מקלים בפגישת שידוכין כשאין להם בגדי חול נאים, וכשצריך יש מקלים בזה אף במכובסים [הליכות שלמה שם] וכן מקלים לבעלי השמחה בסעודת בר מצוה בזמנה [שם עמ' תטז הערה יד] ויש מקלים אף בפדיון הבן [פסת"ש שם]
בגדי שבת בשבת חזון - למנהג האשכנזים יש שכתבו לאסור לבישת בגדי שבת בשבת חזון (אך לא בשאר שבתות) [רמ"א א] ויש שהתירו בכך [משנ"ב ו בשם הגר"א] וכך פסקו להקל רבים מפוסקי זמנינו שלא תהיה אבילות בפרהסיה [הגריש"א והגרח"ק דירשו הערה 8] . ומנהג הספרדים פשוט ללבוש בגדי שבת כרגיל וכדעת האר"י שאסור ללבוש בגדי חול בשבת מפני כבודה [כה"ח יג, הלח"ג פא]
רחיצת כל גופו
למנהג הספרדים רחיצת כל גופו אסורה רק בשבוע שחל בו תשעה באב [הלח"ג כה פד, אול"צ כז ה, חזו"ע עמ' רלח] . ולכן בשנה זו לא נוהג האיסור קודם ת"ב. ולמנהג האשכנזים רחצה אסורה כבר מר"ח אב [רמ"א טז] אמנם אם ר"ח יוצא בערב שבת רוחצים בו (משנ"ב פט)
רחיצה בצונן - איסור רחיצת כל גופו הוא אפילו בצונן [רמ"א, גרמ"א שם, אול"צ שם] . ויש מי שמקל לרחוץ כל גופו בצונן וכן להכנס לבריכה [חזו"ע שם ובכה"ח קפו סיכם 'נהרא נהרא ופשטיה'] .
רחיצה לצורך - מי שהתלכלך בעבודה או שהזיע הרבה רשאי לעשות מקלחת מהירה להסיר הלכלוך או הזיעה במים צוננים וסבון1.
רחיצת פנים - רחיצת פניו ידיו ורגליו בצונן מותרת לכו"ע [משנ"ב צד]
טבילה במקווה – טבילה במקוה לגברים למי שמקפיד בכך תמיד מותרת בצונן [משנ"ב צה, שעה"צ צח] ויש מתירים אף בחם [הלח"ג צ, חזו"ע רמד] ואם יש חיוב במקלחת לצורך הטבילה גם היא מותרת בצונן [הלח"ג צא]
טבילת מצווה - לנשים מותרת כרגיל ובכלל זה ההכנה הנדרשת לה ואפילו בחמין [משנ"ב צב]
רחיצה לצורך רפואי - או לאשה מעוברת מותרת ואפילו בחמין [משנ"ב פ"ח, שעה"צ לד]
רחיצת ילדים – מותרת עד גיל בר מצווה כפי שרגילים בכל יום [אול"צ כז ה, הגרח"ק 'קרא עלי מועד' עמ' לה] או כל שדרכם להתלכלך [מקר"ק עמ' 152 בשם הרב אליהו, קנה בושם א לב] ויש שהתירו רק אם חסרון הרחיצה גורם לפצעים וחטטין [מבית לוי שם] ובקטנים שלא מבינים מענין החורבן נראה להקל בכל גוונא.
ציפורניים
יש נוהגים לאסור נטילת צפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב [קיצוש"ע ה. בא"ח דברים יג, אול"צ כז, ד] ויש מתירים (חזו"ע רכז. ובמשנ"ב כ הסתפק)
נטילת צפורניים לכבוד שבת ולצורך טבילת מצווה מותרת לכל הדעות [משנ"ב כ] וכן אם הם עודפות על הבשר (בא"ח שם)
ובשנה זו שתשעה באב חל ביום ראשון נוהגים בזה רק ביום ת"ב עצמו.
- ↩
ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך [הלח"ג פו, אג"מ אבהע"ז ד פד] ויש שלא התירו אלא כשאינו יכול לסבול את ריח הזיעה או כשהוא נודף ומורגש בסביבתו [אול"צ כז ה] ויש שהתירו רק כששוטף אבר אבר [מבית לוי יג עמ' כט] ורשאי להוסיף מים חמים בכדי להפשיר את קרירות המים [אול"צ שם].