התחברות
None
סעיף כד
סעיף כד
נוטע לצורך מצווה חייב בערלה
תלמוד ירושלמי מסכת ערלה פרק א הלכה א : רב חונא שאל אתרוג שנטעו למצותו מהו שיהא חייב בערלה הרי לא גידלו לשם אוכל! חזר רב חונא ואמר אתרוג שנטעו למצותו חייב בערלה. ו לכאורה לא כן תנינן ולקחתם לכם ולא מן המצוה? שלא יקח ארבע מינים מכסף מע"ש. וגם כאן נדרוש שלש שנים יהיה לכם ערלים, שלכם ולא נטיעה שנטע לשם מצוה! ועונה תמן ולקחתם לכם בדמים לא מן המצוה שלא יקח ארבע מינים מכסף מע"ש . ברם הכא כמה דתימר גבי שופר יום תרועה יהיה לכם מ"מ ולא דורשים לכם ולא מן המצוה. וכא שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל מ"מ כך גם בערלה, אין לדרוש לכם ולא מן המצוה. ולכאורה מה בינו למשמר פירותיו לעצים הרי בשניהם אינו מעוניין בפרי לאכילה? ודוחה שבסייג כשם שהוא רוצה בפריו כך הוא רוצה בעצו ברם הכא במגדל פרי למצווה רוצה הוא בפריו ואינו רוצה בעצו וכל מה שמגדל את האילן הוא לשם הפרי, לכן חייב. ועוד מן הדא דא"ר חנינא פרי עץ הדר אם אומר עצו שדין האתרוג כנוטע לעצים אין אדם יוצא בה ידי חובתו בחג שהרי הוא לקח עץ והתורה אמרה לקחת פרי. אמנם מה דמי לה פני משה: לדין אתרוג שנטעו למצותו ולחייבו בערלה אף בשנטעו לשם מצוה? זית שנטעו להדליק בו בחנוכה. א"ר יוסי בר בון זה דבר תורה וזה מדבריהן ואת אמר הכין פשיטא הוא דהיכי ס"ד דמצוה דרבנן תפטור לערלה שהיא דבר תורה ?! מה דמי לה זית שנטעו להדליק בו את המנורה זה דבר תורה וזה דבר תורה דזה וזה ד"ת הוא וחייב בערלה כמו דאמרינן באתרוג .
רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י הלכה ז: הנוטע למצוה כגון שנטע אתרוג ללולב, או זית למנורה חייב בערלה, הקדיש את הקרקע לבדק הבית. דרך אמונה. ואח"כ נטע פטור מן הערלה, נטע ואח"כ הקדיש חייב בערלה כיון שכבר נתחייב האילן בשעת נטיעה תו לא פקע. שם .
רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י הלכה ז: הנוטע למצוה כגון שנטע אתרוג ללולב, או זית למנורה חייב בערלה, הקדיש את הקרקע לבדק הבית. דרך אמונה. ואח"כ נטע פטור מן הערלה, נטע ואח"כ הקדיש חייב בערלה כיון שכבר נתחייב האילן בשעת נטיעה תו לא פקע. שם .
שו"ע כ"ד: הנוטע לצורך מצוה, כגון לצורך לולב או אתרוג, חייב. ואינו דומה לנוטע לסייג כיון שכאן דעתו על הפירות בלבד. ואפילו בזית לשמנו ואפילו במצווה דאוריתא כהדלקת המנורה. ירושלמי א א רמב"ם.
עמוד הקודםעמוד הבא