סימן קא - סעיף ה: קורקבן ובני מעיים

Name: סיכום הלכות תערובות
Author: הרב ירון אליה

מה דין איברים פנימיים לענין חהר"ל

בגמ בנדרים (נד, ב) מובא 'וכן היה רשב"ג אומר: קרביים לאו בשר ואוכליהן לאו בר אינש'.

ומכן למדו גם לענין קורקבן כמובא בטור (סימן קי) 'ה"ר יהודה הורה על קורקבן טריפה שנתערב באחרים שהוא בטל דלא הוי ראוי להתכבד כדאמרינן (נדרים נד ב) בני מעים אוכליהן לאו בר אינש, ולפי זה הוא הדין נמי בכל בני המעים'.

וכן כתב כאן השו"ע 'קורקבן וכן שאר בני מעיים, אינם ראויים להתכבד'.

קורקבן של אווז

הרש"ל (יש"ש חולחן ז, נ) כתב שקורקבן בטל כיון שלא נמכר בפני עצמו אלא בתוך התרנגולת אבל קורבן של אווז חשוב דבר שראוי להתכבד לפני האורחים.
והש"ך (יד) כתב שמסתמות דברי השו"ע משמע שאין לחלק בין אווז לשאר עופות. וגם דחה ראיית רש"ל ממהר"מ.

ובכל אופן אין כאן מחלוקת בדין שגם הרש"ל כתב בענין זה 'הכל תלוי לפי המקום ולפי הזמן'. והפרי מגדים (שפ"ד יד) כתב שעכשיו קורקבן של אווז נקרא ראוי להתכבד.

מה דין חהר"ל חתיכה ראויה שניטל ממנה קצת אך עדיין ראויה להתכבד במציאות.

היש"ש (ז, נג) חידש לגבי חתיכת אווז שהופשט עורו יסוד שחתיכה חשובה שכתוצאה מחיתוך ירדה מחשיבותה אע"פ שעדיין ראויה להתכבד במציאות אין לה דין חהר"ל כמו בריה שמאבדת חשיבותה לאחר חיתוך.
והט"ז (יא) תמה מאד על הרש"ל שלא מתבטל דין חהר"ל בחיתוך אלא לאחר שאבדה את צורתה.

וכן כתב הפמ"ג (משב"ז יא) 'חהר"ל שנחתך קצת ועדיין ראויה להתכבד ודאי לא בטל'. וכ"כ הש"ך (טו) בשם התורת חטאת (מ).

והפר"ח (יח) כתב שגם הרש"ל מודה לזה אלא שאתה חתיכת אווז אין מכבדים בה אלא כשהיא עם עורה וממילא כשהופשט העור בטל חשיבותו¹¹⁶.

אמנם לשון הרש"ל היא 'אע"פי שהאמת הוא במקומות הללו שראויה לכבד לפני האורחים בצלייה, מכל מקום מאחר שהופשט האווזא, וניטל תפארתה ועיקר היופי, בטל ממנה חשיבות' ולכאורה כהבנת הט"ז ושאר אחרונים.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות