תקציר הלכות הכשר כלים למנהג הספרדים והאשכנזים עם הדרכה להכשר ביתי בשעת צורך

ובצורך גדול יש להתייעץ עם רב על כל מקרה לגופו.
כן המנהג לרמ"א תנ"ב ב למנוע תקלות. ודעת השו"ע (שם א) להקל להכשיר כלי בן יומו קודם זמן איסור חמץ כיון שבאותו הזמן הוא שלשה נותני טעם של היתר מן המאכל לכלי ומן הכלי למים ומן המים לכלי. ומעיקר הדין סברא זו מועילה גם לרמ"א (מג"א א).
לדעת השו"ע הכשר שנעשה בהגעלה בכלי שאינו בן יומו מותר לאחר זמן איסור אכילת חמץ כיון שאפילו חוזר ובולע נעשה בפגום (ראה מאמ"ר שם ו וביה"ל שם 'כדי שלא יצטרך') ולרמ"א אין להגעיל כלים לאחר זמן האיסור כיון שלרמ"א נטל"פ בפסח אסור אפילו בדיעבד כמובא בסימן תמ"ז סעיף י. וכן לא מועיל לרמ"א שיש בקדרה שישים כיון שחמץ בפסח אסור במשהו (רמ"א תנ"ב א).
לדעת השו"ע מותר. ולדעת הרמ"א יש אומרים שדינו כהגעלה שמפליטה ולכן אסור בפסח (פמ"ג משב"ז תנב ד) ויש שסוברים שליבון קל שורף את הבלוע ולדבריהם יהיה מותר להכשיר בליבון קל בפסח גם למנהג אשכנז (שו"ע הרב תנא י) והובאו דבריו בערוה"ש (תנא ה). וכן הובא בשם הגר"י אריאל בספר אהלי הלכה (ליבון קל הע' 1). ונראה להקל לסמוך על סברת השריפה דווקא כאן כיון שלשו"ע ממילא גם הגעלה שלו מותרת. או למחמירים באמייל שכל החומרא היא מצד הספק (כמובא בחת"ס יו"ד קיג). אך לא במקום אחר כגון להכשיר כלי חרס בליבון קל שאסור תמיד. כיון שכלי חרס אינו מפליט ויש לחוש שליבון קל עניינו הפלטה.