התחברות
תקציר הלכות הכשר כלים למנהג הספרדים והאשכנזים עם הדרכה להכשר ביתי בשעת צורך
מבוא והקדמה חשובה
הרב ירון אליה
מבוא והקדמה חשובה
- יש לקרוא בעיון ובזהירות את כל ההלכות כאן קודם שמתחילים במלאכת ההכשרה.
- במקום שמתעורר ספק, לפנות לרב פוסק לבירור הספק קודם שמתחילים במלאכת ההכשרה.
- יש להכשיר כלים רק לאחר שעברו ניקוי קפדני מכל ממשות נראית.
- יש להכשיר כלים רק לאחר 24 שעות מהשימוש האחרון שנעשה בהם בחם2.
- יש להמנע מלהכשיר כלים בהגעלה לאחר זמן איסור אכילת החמץ בערב פסח, כיון שדינם חמור יותר3.
- מותר להכשיר קלים בליבון חמור גם לאחר שעת האיסור. ולהכשיר בליבון קל כלי שאינו בן יומו, המקל יש לו על מה לסמוך4.
- ↩
ובצורך גדול יש להתייעץ עם רב על כל מקרה לגופו.
- ↩
כן המנהג לרמ"א תנ"ב ב למנוע תקלות. ודעת השו"ע (שם א) להקל להכשיר כלי בן יומו קודם זמן איסור חמץ כיון שבאותו הזמן הוא שלשה נותני טעם של היתר מן המאכל לכלי ומן הכלי למים ומן המים לכלי. ומעיקר הדין סברא זו מועילה גם לרמ"א (מג"א א).
- ↩
לדעת השו"ע הכשר שנעשה בהגעלה בכלי שאינו בן יומו מותר לאחר זמן איסור אכילת חמץ כיון שאפילו חוזר ובולע נעשה בפגום (ראה מאמ"ר שם ו וביה"ל שם 'כדי שלא יצטרך') ולרמ"א אין להגעיל כלים לאחר זמן האיסור כיון שלרמ"א נטל"פ בפסח אסור אפילו בדיעבד כמובא בסימן תמ"ז סעיף י. וכן לא מועיל לרמ"א שיש בקדרה שישים כיון שחמץ בפסח אסור במשהו (רמ"א תנ"ב א).
- ↩
לדעת השו"ע מותר. ולדעת הרמ"א יש אומרים שדינו כהגעלה שמפליטה ולכן אסור בפסח (פמ"ג משב"ז תנב ד) ויש שסוברים שליבון קל שורף את הבלוע ולדבריהם יהיה מותר להכשיר בליבון קל בפסח גם למנהג אשכנז (שו"ע הרב תנא י) והובאו דבריו בערוה"ש (תנא ה). וכן הובא בשם הגר"י אריאל בספר אהלי הלכה (ליבון קל הע' 1). ונראה להקל לסמוך על סברת השריפה דווקא כאן כיון שלשו"ע ממילא גם הגעלה שלו מותרת. או למחמירים באמייל שכל החומרא היא מצד הספק (כמובא בחת"ס יו"ד קיג). אך לא במקום אחר כגון להכשיר כלי חרס בליבון קל שאסור תמיד. כיון שכלי חרס אינו מפליט ויש לחוש שליבון קל עניינו הפלטה.
