סימן תרפד – סדר קריאת התורה בחנוכה
סעיף א: קוראים בתורה את קרבנות הנשיאים
קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא, שלשה בכל יום; ומתחילין בברכת כהנים (וי"א שמתחילין ביום כלות משה) (טור), (וכן אנו נוהגין), וקורא אותו עם כהן ולוי, וישראל קורא ביום הראשון. (וי"א שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון, והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין); ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר, ולוי עד ביום השלישי, וישראל חוזר וקורא: ביום השני, ועל דרך זה בכל יום (ואם טעו וקראו קריאה של יום אחר, יצאו ידי חובה). הגה: וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו, דהיינו ביום הג', וכן בכל יום; וכן נוהגין (כך נהגו בחו"ל, אך בארץ ישראל המנהג המפורסם הוא כמו שכתוב בשו"ע) (הגהות מיימוני פי"ח); ביום שמיני מתחילין: ביום השמיני וגומרין כל הסדר(י"א שישראל קורא מביום התשיעי [מ"ב] וי"א שקורא שוב מביום השמיני וממשיך עד סוף הקריאה [כה"ח יא, חזו"ע עמ' רלו]), וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך (ונוהגים לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים).
סעיף ב: קריאת התורה בשבת חנוכה
בשבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים; באחד קורא בפרשת השבוע, ובשני קורא (קריאת "מפטיר") בשל חנוכה, ומפטיר: רני ושמחי (כיוון שמוזכר שם "ראיתי והנה מנורת זהב"); ואם חלו בו שתי שבתות, מפטיר בשניה במלכים, בנרות דשלמה. הגה: ואם חל חתונה בשבת זו, מפטירין בשל חנוכה (מנהגים)
סעיף ג: ראש חודש טבת
אם חל ר"ח טבת בשבת, מוציאין ג' ספרים וקורין ו' בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בשל ר"ח ומתחיל: וביום השבת, ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה ומפטיר: רני ושמחי; ואם חל ר"ח בחול, מוציאין ב' ספרים וקורין באחד ג' בשל ר"ח, ובשני קורא אחד בשל חנוכה. ואם טעה החזן וקרא ד' בשל ר"ח, אם לא הוציאו ספר ב' א"צ לקרות יותר; אבל אם הוציאו ספר ב', משום פגמו צריך לקרות ה' בשל חנוכה. הגה: ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל ר"ח(הרבה אחרונים חולקים, ולמעשה אם כבר התחיל לברך ואמר ברוך אתה ה', לא יפסיק, אלא יקרא של חנוכה ואח"כ יקרא של ר"ח)(אבודרהם הלכות ברכות); ואם צריך לברך על קריאת ר"ח (כוונתו למקרה שכתב בסמוך על מי שטעהוהתחיל בשל חנוכה שצריך להפסיק כדי לקרוא קודם קריאה של ר"ח אמנם לפי מה שכתבו האחרונים שלמעשה אין להפסיק אם התחיל בשל חנוכה, אין שייך כאן מה שהובא בסי' ק"מ), עי' לעיל סימן ק"מ.
קדיש אחר קריאת התורה:
בני אשכנז נוהגים לומר קדיש אחד. ואומרים אותו אחר שקראו שבעה עולים (דהיינו, אחר שקראו בספר השני את הקריאה של ראש חודש), וצריך להניח את ספר התורה השלישי ליד הספר השני כדי שהקדיש שאומרים יחול גם עליו (אע"פ שעדיין לא קראו בו). ואח"כ קוראים מפטיר בספר השלישי ואין אומרים קדיש לאחר המפטיר.
בני ספרד נוהגים לומר שני קדישים. הקדיש הראשון אחר קריאת שבעה עולים. וקדיש שני, אחר קריאת המפטיר.
עמוד הקודם