התחברות
סימנים נבחרים מהלכות חנוכה על סדר השו"ע משולב בתמצית דברי נושאי הכלים ודברי פוסקי זמנינו בדברים המעשיים
סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה ומקום הנחתו
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה ומקום הנחתו
סעיף א: עני צריך למכור כסותו עבור מצוות נר חנוכה
צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה (ואמרו חז"ל שהזהיר בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים), ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק (ולכן גבאי הצדקה חייבים לדאוג להם לנרות).
מיהו "הזהיר בנר" שזוכה לבנים תלמידי חכמים?
משנה ברורה(תחילת סימן רס"ג) – שעושה נר יפה לכבוד המצווה. (שמן זית, פתילות משובחות)
רבינו יצחק בן הראב"ד (קונ' סוד הדלקת נר חנוכה) – שמקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה בכל פרטיה ודקדוקיה.
מי שאין לו בית או שאינו בבית - האם חייב בנר חנוכה? (נפקא מינה למי שיוצא לטיול)
הרב ניסים קרליץ(חוט שני, חנוכה, עמ' שה)-פטור מן המצווה כי המצווה מוטלת על הבית.(אמנם, אין צריך בית ממש, אלא כל מקום שגר בו [בקביעות]. (דהיינו, שלא צריך שיהיה בגודל ד' על ד' וכל דינים של בית).
הגרי"ש אלישיב(פניני חנוכה, פ"א, עמ' ט)–המצווה מוטלת על האדם, אמנם כדי לקיימה צריך בית. לכן, אם הוא במקום מקורה–יכול לקיים מצוות נר חנוכה, שזה נחשב כבית [למשל רכבת].
ילקו"י (עמ' ר' בהערה)ציץ אליעזר(חלק טו, סי' כט)–אדם שנמצא בטיול וישן תחת כיפת השמיים, וכל שכן כשישן באוהל - חייב בהדלקה, משום שהמצווה מוטלת על האדם ואין צריך דווקא בית.[לדברי הצי"א אף יברך, אמנם בילקו"י הביא בקונטרס שבסוף הספר (עמוד תרנג) שידליק בלא ברכה מפני שיש חולקים וסב"ל].
הגר"מ אליהו (הובא במקראי קודש לר' הררי, פ"ט, סע' כב ובהערה)– מי שאין לו בית פטור ממצוות נר חנוכה. ומכל מקום, הורה שיתפללו ערבית במניין ואז יוכלו להדליק בברכה.
סעיף ב: כמה נרות מדליקים למהדרין מן המהדרין?
כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה (ומדינא די בנר אחד לכל לילה), ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר (כדי שיהיה ניכר במספר הנרות, מספר הימים שעברו).
הגה: וי"א דכל אחד מבני הבית ידליק (אבל אשתו כגופו ויוצאת ע"י הדלקתו) (הרמב"ם), וכן המנהג פשוט; ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).
מתי האשה לא נטפלת לבעלה וצריכה להדליק בעצמה?
הגרשז"א (הליכות שלמה, פי"ג), הגריש"א (פניני חנוכה, פ"ה, עמ' קיח) –אם הבעל ואשתו לא נמצאים בביתם, והם אינם במקום אחד (כגון שהאשה יולדת והבעל לאנמצא בביתו),אין האשה יוצאת בהדלקה שמדליק הבעל במקומו, וצריכה להדליק בעצמה.
הגר"ש ואזנר (פסקי שמועות, חנוכה, עמ' נז), הגראי"ל שטיינמן (שלמי תודה, חנוכה, סי' יט, ג)– יוצאת בהדלקה שהדליק בעלה מחוץ לביתם. אך אם לא מדליק אלא משתתף בפרוטה–כתב שם בשם הגר"ש ואזנר שאינה יוצאת בכך.
ובילקו"י (עמ' תק) כתב לגבי חייל שאשתו לא מדליקה עליו בביתו שצריך להדליק בברכה.
כתב המ"ב (תרע"ה, סק"ט) שאף למנהג האשכנזים אין הבנות צריכות להדליק (אמנם אם רוצה להדליק בברכה רשאית).
ויש מן האשכנזים שנוהגים שגם הבנות מדליקות וכן דעת הגרי"ד סולוביצ'יק (הובא במקראי קודש).
סעיף ג: נר שיש לו שתי פיות
נר שיש לו שתי פיות (היינו שהפתילות מבפנים מונחים בנר זה אצל זה רק ראשי הפתילות כשבולטין לחוץ נחלקין לשתי מקומות) עולה לו בשביל שנים. (אמנם למעשה לא ידליקו בו שנים, אפילו בלילה הראשונה, משום דליכא היכר כמה נרות מדליקין. קיצוש"ע קלט ט. אבל בשני קנים מרוחקים של אותה חנוכיה מותר. משנ"ב .
סעיף ד: אין יוצאים ידי חובה במדורה
מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כליכל פתילה עולה בשביל נר אחד (דווקא שכפה לפני ההדלקה - מועיל); לא כפה עליה כלי, אפי' לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה (מכיון שהלהבות מתחברות זו עם זו).
הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה (ולא אחד יוצא ואחד נכנס), ולא בעגול דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק);
ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א, מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ואין הלהבות מתחברות) (ת"ה סימן ק"ה). ויזהרו כשעושים נרות, אפי' בשעוה, שאין לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (ואין יוצאים י"ח במדורה כי אין בזה זכר לנס שהיה בנר [לבוש])(פסקי מהר"י ס"ה); אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן (כדי שלא יפלו הנרות מחמת שנמסים מהחום [בה"ל]) (א"ז).
הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה (ולא אחד יוצא ואחד נכנס), ולא בעגול דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק);
ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א, מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ואין הלהבות מתחברות) (ת"ה סימן ק"ה). ויזהרו כשעושים נרות, אפי' בשעוה, שאין לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (ואין יוצאים י"ח במדורה כי אין בזה זכר לנס שהיה בנר [לבוש])(פסקי מהר"י ס"ה); אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן (כדי שלא יפלו הנרות מחמת שנמסים מהחום [בה"ל]) (א"ז).
חנוכיה עגולה
רמ"א כאן: משמע שאסור שהוא כמדורה.
ילקו"י קיצוש"ע תרעא יג: חנוכיה עגולה מותרת. וגם הרמ"א יודה בזה כיון שהקנים מובדלים במחיצה. ובמקראי קודש הררי הביא את איסור עיגול רק במנהג האשכנזים. (פרק ב סעיף ד)
סעיף ה: מקום ההדלקה
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ.
אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו; ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר; ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים (ואם יש לו פתח שפונה לחצר ידליק שם [מ"ב]), מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים (ואם החלון גבוה כ' אמה ואין בתים כנגדו – יניח על שולחנו, ויש חולקים כדלקמן);
ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שלחנו ודיו, וצריך נר אחר (שיש בזה היכר שהדליק הנרות לשם מצווה ולא לצורך עצמו [ועי' טעם נוסף בשו"ע, סי' תרע"ג, סע"א]) להשתמש לאורו; ואם יש מדורה (וכן בזמנינו שיש אור חשמל, מ"מ נהגו להדליק) א"צ נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.
אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו; ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר; ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים (ואם יש לו פתח שפונה לחצר ידליק שם [מ"ב]), מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים (ואם החלון גבוה כ' אמה ואין בתים כנגדו – יניח על שולחנו, ויש חולקים כדלקמן);
ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שלחנו ודיו, וצריך נר אחר (שיש בזה היכר שהדליק הנרות לשם מצווה ולא לצורך עצמו [ועי' טעם נוסף בשו"ע, סי' תרע"ג, סע"א]) להשתמש לאורו; ואם יש מדורה (וכן בזמנינו שיש אור חשמל, מ"מ נהגו להדליק) א"צ נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.
בזמנינו - היכן צריך להדליק נרות חנוכה?
חזו"ע(עמוד לב),הגר"נ קרליץ(חוט שני עמ' שו)–בפתח הבית, כיוון שהיום אין שעת סכנה. (ומ"מ המדליקים בפנים יוצאים י"ח (ילקו"י, עמ' קסז)). [וכן דעת הגרשז"א שאין להדליק בפנים, אלא שלדעתו צריך להדליק בפתח החצר (כמו שנכתוב בסמוך), ואם לא הדליק שם, יכול להדליק בפתח הבית או בתוך הבית. (כ"כ בשמו במקראי קודש, פ"ג, הערה ב)]ולדעת הגריש"א(הובא לקמן) המדליקים בפנים אינם יוצאים ידי חובה.
ובאג"מ (חאו"ח, ח"ד, קכה) כתב שהנכון ביותר להדליק בחלון הסמוך לרה"ר, משום פרסומי ניסא (שזה עיקר המצווה). וכן נהגו רבים וטובים להדליק בתוך הבית.
הדר בעליה:
חזו"ע(עמוד לה), ילקו"י(עמ' קסא), הגר"נ קרליץ(חוט שני, עמ' שו)–יניח בחלון (או במרפסת) הפונה לרשות הרבים. ואם חלונו גבוה מקרקע הרחוב כ' אמה, יניח בפתח הדלת מבפנים.[וכן דעת המ"ב(ס"ק ל"ח, ובשעה"צ סק"ל בשם המג"א)]
הגרשז"א(מעדני שלמה עמ' קיב), הגרי"ש אלישיב(פניני חנוכה, עמ' נב)– הדר בבניין קומות צריך (לדעת הגריש"א חייב)להדליק בפתח הבניין. ואינו נחשב כלל שדר בעליה! [ועי' בסמוך לקמן שיש אומרים שאין להדליק בחדר מדרגותואינו יוצא בזה ידי חובה!]
דעת הגר"מ אליהו(כ"כ משמו במקראי קודש, עמ' 29) שעדיף להדליק בפתח ביתו מבפנים מאשר בחלון הפונה לרה"ר. (ולמעשה החמיר לעצמו והדליק בשני המקומות).
האם בנין גבוה מכ' אמה מועיל לפרסם הנס לבנין הגבוה ממול?
חזו"ע חנוכה עמ' לט, הרב וואזנר מבית לוי עמ' ד': מועיל לפרסם את הנס לבנין ממול.
הגר"מ אליהו, הגריש"א הובא במקר"ק הררי עמוד לא: אין להדליק בחלון בנין גבוה שאין כאן פרסום הנס לרבים אלא להרבה יחידים.
פתח הבית או פתח החצר?
הגרשז"א(שם), הגרי"ש אלישיב(פניני חנוכה, עמ' נט-ס)–יש להדליק בפתח החצר כדברי הגמראוכמו שפסק השו"ע. וכתב שם בשם הגריש"א שצריך שיהיו לחצר מחיצות (גבוהות י' טפחים) וכן שיהיה פתח ניכר – ששם ידליק את הנרות("בפתח החצר").
החזו"א (ארחות רבינו, ח"ג, עמ' קכח),הגרב"צ אבא שאול(נר ציון, פ"ז, ס"ט)–אין להדליק בפתח החצר בזמן הזה כלל. דחצרות שלנו לא נקראים חצרות לעניין נר חנוכה.והוא הדין לחדר מדרגות. וכן הסכים הגר"נ קרליץ(חוט שני, עמ' שו)וכ"כ,בילקו"י(עמ' קעח).
לכן לפוסקים הנ"ל (החזו"א וסיעתו) – יש להדליק בפתח הבית.
סעיף ו: מצווה להניחו למטה מעשרה טפחים
מניחו (והקובע בזה הוא גובה הלהבה) למעלה מג' טפחים (ואם הניח בתוך ג'יצא בדיעבד), ומצוה להניחו למטה מי' טפחים (כדי שיהיה ניכר שהוא נר מצווה), ואם הניחו למעלה מי"ט, יצא,
אבל אם מניחו למעלה מכ' אמה לא יצא (מפני שאין ניכרים הנרות לרבים).הגה: אפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מכ', לא יצא, דהדלקה עושה מצוה (אלא אם הדליק מעל כ' אמה צריך לכבות ולהדליק שוב מתחת לכ' אמה) (ב"י בשם תוספות).(הבא"ח כתב שע"פ המקובלים יש להניחו בין ז' לי' טפחים. ובכה"ח מ"ו כתב שאינו מוכרח)
אבל אם מניחו למעלה מכ' אמה לא יצא (מפני שאין ניכרים הנרות לרבים).הגה: אפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מכ', לא יצא, דהדלקה עושה מצוה (אלא אם הדליק מעל כ' אמה צריך לכבות ולהדליק שוב מתחת לכ' אמה) (ב"י בשם תוספות).(הבא"ח כתב שע"פ המקובלים יש להניחו בין ז' לי' טפחים. ובכה"ח מ"ו כתב שאינו מוכרח)
סעיף ז: מצווה להניחו בטפח הסמוך לפתח והדלקה בבית הכנסת
מצוה להניחו בטפח הסמוךלפתח (שיהיה ניכר שהנר שייך לבע"ב) משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל (וזה לכתחילה, אך בדיעבד אם הדליק בצד ימין יצא);
ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין; ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל.
הגה: ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח; ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם, ואין לשנות אא"כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין; ומ"מ יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל; ואף כי אין היכר רק לבני הבית, מ"מ היכר קצת מיהא בעי.
ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום (זכר למנורת המקדש שהייתה בדרום) (או בדרום (כתבו אחרונים שיש ט"ס וצ"ל "כנרות המנורה") המנורה, ומסדרן ממזרח למערב (וי"א מצפון לדרום) (ת"ה סי' ק"ד ב"י), ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא.
הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ, וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קי"א); ונוהגין להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב; ויש נוהגין להדליק בערב שבת קודם מנחה (כל בו ואבודרהם); ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שבירך הש"צ והדליק אחד מהן (וא"כ חלה כבר הברכה על הנר שהדליק שהוא העיקר והשאר הם רק להידור), יוכל השמש להדליק הנשארים, והש"צ יתפלל (מהרי"ל).
ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין; ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל.
הגה: ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח; ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם, ואין לשנות אא"כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין; ומ"מ יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל; ואף כי אין היכר רק לבני הבית, מ"מ היכר קצת מיהא בעי.
ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום (זכר למנורת המקדש שהייתה בדרום) (או בדרום (כתבו אחרונים שיש ט"ס וצ"ל "כנרות המנורה") המנורה, ומסדרן ממזרח למערב (וי"א מצפון לדרום) (ת"ה סי' ק"ד ב"י), ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא.
הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ, וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קי"א); ונוהגין להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב; ויש נוהגין להדליק בערב שבת קודם מנחה (כל בו ואבודרהם); ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שבירך הש"צ והדליק אחד מהן (וא"כ חלה כבר הברכה על הנר שהדליק שהוא העיקר והשאר הם רק להידור), יוכל השמש להדליק הנשארים, והש"צ יתפלל (מהרי"ל).
מי שהדליק נרות חנוכה בבית הכנסת – האם כשמדליק בביתו יברך בשנית?
אם מברך להוציא את בני ביתו ידי חובה: מברך את כל הברכות (אף שהחיינו)
אם הוא גר לבדו:
מ"ב(ס"ק מ"ה), כה"ח(ס"ק ע"ד), הגר"מ אליהו(בחוברת להל' חנוכה, סע' מד)–יברך שתי ברכות להדליק ושעשה ניסים.
יחו"ד (ח"ב, סי' עז), חזו"ע(עמוד נד)–מברך ברכה אחת בלבד. (להדליק נר חנוכה)
סדר ההדלקה בבית הכנסת:
כה"ח(ס"ק ס"ט)– מסדר הנרות ממזרח למערב, ועומד עם פניו לדרום ומדליק.
מ"ב (ס"ק מ"ג), חת"ס(סי' קפ"ו)– עומד עם אחוריו לדרום.
ויש נוהגים לסדר הנרות מצפון לדרום –ונהרא נהרא ופשטיה.(חזו"ע(עמ' מח), שעה"צ (ס"ק מ"ז בשם מג"א))
הדלקת נרות באולם שמחות:
הגרשז"א(הליכות שלמה חנוכה, פי"ז, סע' ד),שבט הלוי(ח"ד, סי' סה) - אין לברך על הדלקת נרות באולמות. (כיוון שאיננו יודעים מהו עיקר הטעם להדלקת נרות בבית כנסת).
הגר"מ אליהו (כ"כ משמו במקראי קודש, פ"י, הערה כג)–רק אם מתפללים שם ערבית במניין אפשר להדליק בברכה. שאז דומה לבית כנסת)
ילקו"י(עמ' רכד)– המדליקים נרות בברכה באולמות שמשמיעים בהם דברי תורה יש להם על מה שיסמוכו, ועדיף שיתפללו שם ערבית במנין. (כי הטעם הוא משום פרסומי ניסא). (עי"ש בהערה שהגרע"י חזר בו ממה שפסק מס' שנים קודם לכן, שבלא ערבית אין לברך)
סעיף ח: מי שיש לו שני פתחים
חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד; ואם שני הפתחים ברוח אחד (ואף אם אחד בדרום ואחד במזרח והעובר בפתח אחד יראה את הפתח השני א"צ להדליק בשתיהן) (והם בבית אחד) (כל בו) די לו באחד מהם.הגה: ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה, מיהו בזמן הזה שכולם מדליקין בפנים ממש, ואין היכר לבני ר"ה כלל, אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקים אלא פעם אחת בפנים, כן נ"ל וכן המנהג פשוט.
עמוד הקודםעמוד הבא