התחברות
סימנים נבחרים מהלכות חנוכה על סדר השו"ע משולב בתמצית דברי נושאי הכלים ודברי פוסקי זמנינו בדברים המעשיים
סימן תרעב – זמן הדלקת נר חנוכה
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן תרעב – זמן הדלקת נר חנוכה
סעיף א: תחילת זמן ההדלקה
אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה (דהיינו צאת הכוכבים, שאז אור הנר מאיר ויש פרסומי ניסא), לא מאחרים ולא מקדימים. ויש מי שאומר שאם הוא טרוד (כלומר שלא יהיה לו פנאי אח"כ) יכול להקדים מפלג המנחה (שעה ורבע לפני צאת הכוכבים. אבל אם הדליק קודם לכן, לא יוצא. וצריך לכבות ולהדליק שוב) ולמעלה (וכן הלכה [מ"ב]. אמנם לדעת כה"ח [סק"י] לא יברך כשמדליק קודם שקיעה וכ"כ בילקו"י [עמ' רטו]), ובלבד שיתן בה שמן (לפני שמדליק) עד שתכלה רגל מן השוק (דהיינו, חצי שעה אחרי צאת הכוכבים).
האם להדליק לפני או אחרי ערבית?
ביאור הלכה(ד"ה "לא מאחרים") – לכתחילה יש להקדים (מתחילת השקיעה, כדעת הגר"א) ולהדליק קודם ערבית. אך אם לא הדליק והגיע כבר זמן ערבית, יקדים להתפלל משום שהוא תדיר וקודם. גם בחזו"ע (עמ' עא) כתב שאם הגיע זמן ערבית ועדיין לא התפלל, יקדים להתפלל ורק אח"כ ידליק נרות. (משום תדיר ומשום שק"ש דאורייתא קודמת (אמנם שם מדבר כשכבר מאוחר בלילה)) וראה להלן מנהג הספרדים.
כה"ח – אם יש חשש שיעבור זמן ההדלקה (חצי שעה אחר צאת הכוכבים) ידליק לפני ערבית ואם לאו, יתפלל ואח"כ ידליק.
מי שמתפלל ערבית במניין קבוע בשעה מאוחרת – יכול להדליק בצאת הכוכבים על אף שהגיע כבר זמן ערבית. [הרב וואזנר (מבית לוי, חנוכה, עמ' א), הגר"מ אליהו (מקראי קודש הררי, פ"ד, הערה ג)] [וכ"כ בפסק"ת בשם ישועות יעקב ושאג"א]
מנהגים בזמני ההדלקה:
מנהג הגר"א – להדליק מיד בשקיעת החמה. וכן פסק בבה"ל, וכן נוהגים הפוסקים עפ"י הרמב"ם.
מנהג הספרדים(הובא במקראי קודש הררי, תחילת פ"ד) – להתפלל ערבית בבין השמשות, אח"כ לקרוא ק"ש בצה"כ (אם הגיע זמנה ודאי) ולהדליק מיד. (לדעת הגרע"י, צאת הכוכבים (לעניין הדלקת נרות חנוכה) הוא 13 וחצי דקות (זמניות) אחרי השקיעה (ילקו"י, עמ' רמג בהערה))
מנהג החזו"א(הובא בחוט שני, חנוכה, עמ' שיח) – 18 דקות אחרי השקיעה, משום שבכך יוצא לכל הדעות (גם לפי הגר"א, עדיין לא עבר זמן ההדלקה שהוא חצי שעה מהשקיעה, ולשיטתו יוצא אף לדעת ר"ת!)
הגר"ש וואזנר(מבית לוי, חנוכה, עמ' ז) – המנהג הוא שמתפללים ערבית בצאת הכוכבים ומדליקים מיד לאחר התפילה.
הרב רצאבי (שו"ע המקוצר, סי' קכ, סע' יא)– מנהג בני תימן להדליק מעט (כמה דקות) לפני צאת הכוכבים.
האם להמתין לאשתו להדלקת נרות או שיש להדליק בזמן הראוי מכל מקום?
הגרי"ש אלישיב(פניני חנוכה, פ"ח, עמ קעג) – לא ימתין לאשתו, אלא אם כן תגיע בתוך חצי שעה שלאחר צאת הכוכבים. ואם מדליק בתוך ביתו – ימתין לאשתו עד שתחזור.
הרב וואזנר(מבית לוי, חנוכה, עמ' ג)– ימתין לאשתו עד שתגיע. משום שגדול השלום, ואפילו עבור נר שבת (שהוא משום שלום בית) ביטלו נר חנוכה, כל שכן שראוי לדחות בכמה שעות משום שלום בית.
הגר"מ אליהו(מקראי קודש הררי, פ"ט, סע' ד) – עדיף להדליק בזמן. אך אם אשתו מקפידה שלא ידליק בלעדיה, ימתין לה, משום שלום בית.
כיצד ינהג מי שמחמיר ביציאת השבת כר"ת?
הגרי"ש אלישיב(פניני חנוכה, עמ' קנה) – אם נוהג משום חומרא ידליק מיד בצאת שבת ולא ימתין לזמן ר"ת. אולם אם נוהג כך משום שחושש שכך הלכה מעיקר הדין, ימתין גם בשבת זו לזמן ר"ת.
ובחזו"ע(עמ' קפו) – כתב שיש להחמיר להוציא את השבת כר"ת. אמנם עוד כתב (שם בהערה ב), שאם הוא נוהג כך משום חומרא בעלמא, יכול למנות את אשתו שתדליק אף קודם צאת השבת לר"ת. [ובמקראי קודש הררי (פי"א, הערה לא) כתב בשם הגר"מ אליהו בדומה לזה]
אג"מ(או"ח, ח"ד, סי' סב),הגר"ש וואזנר(מבית לוי, חנוכה, עמ' כג) – הנוהגים במוצאי שבת כר"ת, אין להם למהר להדליק קודם זמן ר"ת, בפרט בזמנינו שמדליקים עד מאוחר. [וכ"ד הרב קרליץ (חוט שני, חנוכה, עמ' שיח)]
המדליק מפלג המנחה:
מ"ב(סק"ג) – מברך.
כה"ח(סק"י),ילקו"י(עמ' רטו) – לא יברך. [עי' בילקו"י שהחיד"א חזר בו ממש"כ בברכ"י ודעתו שאין לברך]
האם כדאי למנות שליח במקרה שלא יכול להדליק בזמן?
הגר"ש וואזנר(שבט הלוי חלק ד סימן סו) – עדיף למנות שליח שידליק בזמנה מאשר שידליק בעצמו מפלג המנחה. אמנם אם יכול להדליק מאוחר, כל עוד ידליק בזמן שעדיין ניתן לברך, מצדד שידליק בעצמו. (דמצווה בו יותר מבשלוחו, עדיפה על מעלת זריזין מקדימים) והרב קרליץ(חוט שני, חנוכה, עמ' שיח) – סובר שבשני המקרים הנ"ל, עדיף למנות שליח שידליק בזמן. (נראה שזה לפי שיטתו לקמן בסעיף ב', שסובר אין לברך אחר חצי שעה מצאת הכוכבים)
סעיף ב: עד מתי אפשר להדליק נרות חנוכה
שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא;
הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור, ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן.(וטוב להתנות מראש אם רוצה לכבות או להשתמש לאורה)
הגה: י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות), ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה;
ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה; ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין. הגה: ובלילות אחרות ידליק כמו שאר בני אדם, אף על פי שלא הדליק בראשונה (מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה וד"ע).
הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור, ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן.(וטוב להתנות מראש אם רוצה לכבות או להשתמש לאורה)
הגה: י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות), ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה;
ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה; ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין. הגה: ובלילות אחרות ידליק כמו שאר בני אדם, אף על פי שלא הדליק בראשונה (מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה וד"ע).
עד מתי אפשר להדליק בזמננו:
גר"א (וכן ביארו פוסקים רבים בדעת הרמב"ם) - עד חצי שעה אחרי השקיעה. [יש שכתבו שעדיף למהר ולהדליק תוך חצי שעה (מצאת הכוכבים) שהוא הזמן העיקרי, אף אם יפסיד עבור זה תפילה בציבור.[הגרב"צ אבא שאול (נר ציון, פ"ט, סע' א)]
הרב קרליץ(חוט שני, חנוכה, עמ' שיז) – עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ולאחר מכן ידליק בלא ברכה.
יש אומרים[מקראי קודש הררי, פ"ד, סע' ב, בשם הגר"מ אליהו וכן הסכימו הרבה פוסקים]שזמן "עד שתכלה רגל מן השוק" השתנה בזמננו, והכל לפי העניין. (כלומר, לפי הרגילות באותו רחוב שבו הוא גר)
מג"א(סק"ו) – אם בני ביתו נעורים (ודי בשניים (וי"א אחד)) יכול להדליק בברכה עד עלות השחר. וכ"פ מ"ב(ס"ק י"א),בא"ח(וישב, ז), הגר"מ אליהו(מקראי קודש, שם).
חזו"ע (עמוד סד) – אפילו אם אין בני ביתו ערים יכול להדליק עד עלות השחר. אך לכתחילה אם בני ביתו ישנים, יקיצם.
מי שהתארח בשבת וחוזר לביתו במוצאי שבת לישון – היכן ידליק נרות במוצ"ש?
חזו"ע (עמוד קנה) – ידליק נרות בביתו, דבמקום שישן, שם יש לו להדליק. (אפילו שיגיע מאוחר לביתו)
הגר"מ אליהו (הובא במק"ק הררי, פ"ט, סע' כא) – אם לא יחזור לביתו לפני זמן שכלתה רגל מן השוק, (ומשערים לפי מקום מגוריו, כדלעיל) ידליק במקום שמתארח. ואם מדליק בתוך הבית– יוכל להדליק בביתו אף מאוחר, ומכ"מ מוטב להדליק בזמנה בבית מארחיו.
הגר"ש וואזנר (שבט הלוי, ח"ג, סי' פג)– יש ללכת אחר מקום האכילה. ועולה מדבריו, שבנידון דידן, אם אוכל במקום שהתארח בו במוצאי שבת, ידליק שם .
אין לאכול סעודת קבע (יותר מכביצה) קודם הדלקת נרות: (אמנם פירות וכן תבשיל, אם לא קובע עליו סעודה- מותר)
רש"ל(תש', סי' פה), מג"א(סק"ה), בא"ח(פ' וישב, ז) – משיגיע זמן ההדלקה (ואסור אז אף ללמוד תורה(מ"ב סק"י, חזו"ע עמ' סח))
כה"ח (סק"ד), שעה"צ (ס"ר י"ד), חזו"ע (עמ' סח), הגר"מ אליהו(מקראי קודש הררי בשמו, פ"ד, הערה מב), הרב וואזנר (מבית לוי, חנוכה, עמ' ג) – יש להחמיר לא לאכול חצי שעה קודם זמן ההדלקה ולימוד תורה ביחיד משהגיעה זמנה.
עמוד הקודםעמוד הבא