תמצית הלכות יום הכיפורים למנהגי הספרדים והאשכנזים

איסורי יום הכיפורים

הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה

הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה

איסורי יום הכיפורים

מלאכות - כל מלאכה האסורה בשבת אסורה גם ביוה"כ. וכן לענ י ין איסורי דרבנן ואמירה לגוי - שווה יוה"כ לשבת .
חמישה עינויים - נאסרנו ביוה"כ באכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה ( אישות ) .
אכילה ושתיה - אסורים אפילו בכל שהוא. ולגבי חולים ונוטלי תרופות ראה לקמן.
בשמים – מצוה להריח ולברך עליהן ביוה"כ כדי להשלים מאה ברכות (משנ"ב תריב יח, אול"צ יב ט, חזו"ע עמ' רפג)
לבישת תכשיטים – מותר להתקשט , וגם תכשיטי זהב, אלא שמפני אימת הדין ראוי ללבוש רק תכשיטי יום חול, ולא תכשיטי שבת ויו"ט (משנ"ב תר"י, טז).
לא ירחץ פיו ביוה"כ גם כשקשה לו , שמא יבלע מים, ויש מתירים לאיסטניס שמצטער הרבה לרחוץ פיו במים מרים מאוד, כגון מי פה בריכוז גבוה .

איסור רחצה

רחצה – אסור לרחוץ את גופו ביום הכיפורים, ואיסור זה בכלשהו כל שרוחץ לצורך תענוג ( שו"ע תרי"ג, א ) ואפילו למי שהזיע אין לרחוץ אלא אם הוא איסטניס ( משנ"ב ס"ק ב' דרשו הערה 4 ) .
ידיים שנתלכלכו - מו תר לרחצם להעביר הזוהמה (שו"ע ש ם ) והוא הדין ל שאר גופו שנתלכלך וכן שימוש ב'בידה' לניקוי אותו מקום לאחר שמתפנים.
להכין אוכל לקטן – מותר להכין אוכל לקטן וגם לרחוץ עבורו את המאכלים כנדרש, ואין לחוש שמה שנרטבטת ידיה כיון שאינה מתכוונת לרחיצה (בא"ח דברים כב ) .
נטילת ידיים בבוקר מותרת עד סוף קשר י האצבעות ג' פעמים ( שו"ע שם ב) . ו כן אחרי שירותים .
חולה או קטן שאוכלים פת – יטלו עד הפרק כרגיל (הלי כות שלמה עמ' צא, חזו"ע עמ' שח) .
נגיעה בנעלו או במקומות המכוסים – די ליטול ידיים פעם אחת, שיש לחוש שחיוב הנטילה בהם משום נקיות ולא להעביר הרוח רעה (בא"ח תולדות יז, משנב ד מא) .
לתפילה – אדם שידיו נקיות ובא להתפלל , ביוה"כ יש לחוש לסוברים שאין חיוב נטילה לתפילה , ואין לו לטול ידיו (משנב תריג ה) .
הכהנים - יש ש נוטלים כרגיל עד הפרק ( משנ"ב תריג ס"ק ז ) ויש מחמירים עד קשרי האצבעות , שעה"צ שם, כה"ח אות טו , הלכות חגים מה, כח ) . אמנם הלויים יטלו רק עד קשרי האצבעות.
רחיצת הפנים בבוקר אסורה , וגם לא ינגבם במגבונים לחים . מותר להסיר את הלכלוך מהעיניים בעזרת ה אצבעות כשהן לחות במע ט מים אחר הנטילה ( תרי"ג, ד בהגהה משנ"ב ס"ק ט ) .
טבילה במקוה ביוה"כ, אסורה גם לאיש שנטמא בו ביום . הטבילה אסורה גם לאשה שסיימה נקיים (שו"ע שם יב) , ו לכן תד חה טבילתה למוצאי יוה"כ. אשה יכולה לרחוץ מעט לפי הנחוץ לצורך הפס"ט ( משנ"ב תרי"ג ס"ק לא ) .

איסור סיכה

סיכה - אסור למרוח קרם או שמן ע"ג העור ביום בכיפורים . וסיכה אסורה גם לצורך העברת הזוהמה (שו"ע תריד א) .
פצעים - מי שיש לו פצעים ומצטער מהם רשאי לסוך בחומר נוזלי להרגעת הגירוי ( שו"ע תריד, א ) . ובתנאי ודרך בריאים גם לסוך בשמן זה , או משדובר בזיהום שמריחת המשחה באופן יומי הכרחית לה מבחינה רפואית (שאם לא כן אסור מצד רפואה בשבת) .
סבון נוזלי – אין דינו כסיכה ומותר להשתמש בו בשעת צורך על מנת להסיר לכלוך שעל ידיו (הלח"ג כו יב) .
בושם ודאודורנט – נחלקו הפוסקים אם מותר לתת בושם על הגוף ביום הכיפורים .
יש אוסרים בושם אפילו בשבת מצד מוליד ריח (בא"ח ב' תצוה יא) אך רבים מתירים בשבת (יחו"ד א לא, אול"צ ב לה ח. שש"כ יד נז) .
יש אוסרים ביום הכיפורים כיון ש דינו כסיכה ואסור לתת אותו על ידיו (אול"צ ד יב ט , מקר"ק בשם הגריש"א . ונראה הטעם בזה כיון שמשביח את העור בריח נחשב כסיכה ) ולשיטה זו גם דאודורנט יהיה אסור כיון שלא התירו סיכה ל הסרת הזוהמה. ויש אוסרים מטעם רחצה (מקר"ק שם בשם הרב ישראלי) . ולשיטתם יהיה מותר להשתמש בדאודורנט במטרה לסלק ריח רע.
ויש מתירים לתת בושם על הגו ף כיון שכוונת הנותן רק להריח ולא להרטיב או להשביח את העור (מקר"ק שם בשם הגרמ"א) .
ולמעשה טוב להחמיר בבושם על גופו אך יש להקל בדיאודורנט במי שנדרש להרחקת ריח רע.

נעילת הסנדלר

נעילת הסנדל - נעלי עור אסור לנועלם ביוה"כ. נעלי בד מותרים.
נעלי גומי מותר מהדין ללכת בהם ביום הכיפורים ואפילו שנוחות ומגנות על הרגל [ שו"ע תריד ב, משנ"ב תרי"ד ס"ק ה , אול"צ יב ג, חזו"ע עמ' שיג ] ויש שכתבו שעדיף מצד חומרא לנעו ל נעל שמרגישים בה את קושי הקרקע (משנ"ב שם, הלכות חגים מה לח) .

אישות

תשמיש המיטה – חיי אישות אסורים. ביוה"כ בלילה וביום ינהגו האיש והאשה בכל ההרחקות שנזכרו ב הלכות טהרת המשפחה ( שו"ע תרטו, א, משנ"ב ס"ק א-ב ) . ויש מקילים בהושטה במקום צורך ( ילקו"י ) .
עמוד הקודםעמוד הבא