התפילות ביו ם הכיפורים

ערבית - הגברים מתעטפים בטליתות , ואם טרם שקעה החמה, מברך על הטלית .

כל נדרי - יש מדקדקים לאומרו מבעוד יום , והמנהג הנפוץ לאומרו בלילה. במקום שאין ספרי תורה , אומרים כל נדרי ללא ס"ת.

שהחיינו - אחר כל נדרי מברך הש"ץ "שהחיינו" על עיצומו של יום ומכוו ן להוציא את הרבים. ( ויש נוהגים שגם היחידים מברכים לפני הש"ץ ) , ואם המברך אינו בקי ו אינו יודע להוציא יד י חובה , יברכו גם היחידים שהחיינו .

כשחל יוה"כ בשבת - יש נם מנהגים שונים לענ י ין אמירת " והוא רחום " לפני ערבית וכן לעני י ן אמירת " רצה נא במנוחתנו " בכל התפילות , וגדול השלום .

שחרית - ראוי להתחיל אותה מוקדם באופן שיתחילו מוסף קודם שיגיע זמן מנחה ( שהוא חצי שעה אחר חצות היום ) .

ברכת שעשה לי כל צרכי - יש ש מברכים אותה ביוה"כ [משנ"ב תקנד לא, חזו"ע עמ' שכ] ויש שאין מברכים [הלכות חגים מו פא] .

וידוי - בכל תפילה יש וידוי בלחש ובחזרה. והקהל יעמדו בשעה שהש"ץ מתוודה ( גם ב"על חטא" ) , ונוהגים להתוודות עימו. ויזהר ש גם יקבל לעתיד שלא לשוב לאותם חטאים , שבלא זה, לא נקרא שקיים מצוות התשובה.

השתחוויה - נוהגים להשתחוות בסדר העבודה שבמוסף , וכשאין מחצלת או שטיח על הרצפה לא ישתחווה אא"כ יפסיק בטלית בין פניו לרצפה או ישתחווה על הספסל.

מנחה - הגברים מתעטפים בטליתות. וכל מי שהסיר הטלית לאחר מוסף והסיח דעתו ממנה למשך חצי שעה ומכל שכן אם הלך לביתו בלי הטלית , צריך לברך עליה שוב לפני מנחה.

נשיאת כפיים - א ין נשיאת כפיים של הכהנים במנחה של יוה"כ אלא רק בנעילה.

אמירת צדקתך - כשחל יוה"כ בשבת - יש אומרים במנחה " צדקתך " [שו"ע תרכב ג] ויש מדלגים [רמ"א שם] .

נעילה - זמנה כחצי שעה קודם השקיעה, ומשתדלים להגיע לברכת כהנים מספר דקות קודם השקיעה. בדיעבד רשאים הכהנים לעלות גם אחר השקיעה קודם צה"כ.

תקיעת שופר - בסוף תפילת נעי ל ה תוקעים בשופר אך לא לפני צה"כ , ולכן יש להמתין לפחות 20-25 דק' אחר השקיעה .