שמחת יום טוב

הוצאות יום טוב – אל יצמצם אדם בהוצאת יום טוב וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת (שו"ע תקכט א) ו כל מזונותיו של אדם קצובים לו, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב , שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו (ביצה טז א) .

לשמח בני ביתו - חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים (ובימינו ממתקים ו מאכלים האהובים עליהם כגון מעדני חלב , פיצה וכד') והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו (וגם כפי צרכיה ) (שו"ע שם ב) .

בגדי חג – יש להכין בגדים מיוחדים לחג, וצריך שבגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת (שו"ע שם) כיון שהם בכלל חיוב השמחה . והכל בהתאם למה שידו משגת (משנ"ב יב) .

צדקה וחסד - חייב להאכיל ביום טוב ל עניים ושאר אומללים שבמקומו (שו"ע שם) ואם לא עושה כן אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריס ו (רמב"ם יו"ט ו יח) ומשמע שאפילו ידי מצות שמחת יום טוב של עצמו לא יצא .

סעודה בערב יום טוב – אין לעשות סעודה בערב יום טוב מתחילת שעה עשירית כדי שיהא תאב לסעודת יום טוב ( שו"ע רמט ב, רמ"א תקכט א) ואם חל ערב יום טוב בשבת , יקדים זמן סעודה שלישית, ואם שכח ול א הקים יכול לעשות אותה בזמנה במעט פת ( שם ו משנ"ב תקכט ח) .

חציו להשם וחציו לכם - מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתיי ה (שו"ע תקכט א) ולכן אין להאריך בתפילות באופן שיקצר הזמן ל שמחת יום טוב (משנ"ב א) ו כן יש לתכנן את הסעודות באופן ש ניתן יהיה להשתתף בשיעורי התורה.

לחם משנה - חייב לבצוע על שתי ככרות בסעודות יום טוב (שו"ע א) ולאכול כביצה פת.

יין - חייב לשתות יין בכל סעודות יום טוב . בנוסף ליין ששותה בקידוש ( שו"ע שם. משנ"ב יא) .

בשר - גם בימינו מצוה לאכול בשר בסעודת יום טוב, הגם שאין חובה כמו בימי המקדש (ביה " ל ב) ומי שלא יכול לקיים המצוה בבשר , יקי ים אותה בעוף וכיו"ב כפי צרכי בריאותו (יחו"ד ו לג) .

אוירת חג – עניינה של שמחת החג לה וסיף שבח ו הודאה לקב"ה על כל הטובה שעושה עמנו (משנ"ב כא ) ולכן יתן אדם אל ליבו שלא יביאוהו הבשר והיין לשחוק וקלות ראש (שו"ע ג) .

סעודה שלישית – ביום טוב לא נהגו לעשות סעודה שלישית (שו"ע א) ויש שנהגו לעשותה בפירות או להוסיף תבשיל בסעודת שחרית תמורתה ( תקכט יג) .