מכשירי אוכל נפש

מלאכה במכשירי אוכל נפש – היא מלאכה שאין הגוף נהנה ישירות מתוצאתה אלא שהיא נעשית בכלי שמאפשר הכנת אוכל נפש.

מעיקר הדין מכשירי אוכל נפש שלא יכל לעשותם מערב יום טוב, מותרים ביום טוב בתנאים מסוימים שיפורטו להלן (מאמ"ר א, כה"ח ג בדעת השו"ע. רמ"א תק"ט א ) ויש אוסרים בדעת השו"ע (ביה"ל 'אותו'. אול"צ ג יט א שלא התיר אלא בכתישת תבלין ) .

שיפוד שנתעקם מעט - אין ליישרו ביום טוב אפילו ביד, כיון שיכול להשתמש בו כך וזו טרחה שלא לצורך.

מזלג או שיפוד שנתעקם הרבה - או נקטם, או שהוא ארוך מדי ויש לחותכו לשו"ע אסור לעשות זאת ביו"ט ¹(שו"ע תק"ט א, ב) וכן מנהג האשכנזים ע"פ המשנ"ב (אות ו) כיון שיש בזה תיקון כלי. ואע"פ שהרמ"א מתיר כשלא יכל לעשות מערב יום טוב.

ל השחיז סכין במשחזת שלה – אסור ואפילו נתקלקלה ביום טוב כיון שזהו תיקון כלי גמור (שו"ע שם ב) . ולהשחיזה בשינוי על גבי חברתה או על תחתי ת של כוס מעיקר הדין יש להתיר כשהוקהתה ביום טוב עצמו, אבל אין לעשות זאת בפני אנשים שמא יטעו להשחיז במשחזת, וכן אין להורות כן לאחרים ( שו"ע תקט א) .

להכשיר כלים בליבון – אסור ביום טוב , ואם נזקק להם ביום טוב אפשר להקל להכשירם אם די להם בליבון קל (שו"ע תק"ט ה ורמ"א שם) . וכן להקל בהגעלה בתוך סיר שעשה שימוש במימיו לשתיה אם יש בו שיעור (שש"כ יב ל) . אך לא בליבון חמור.

כלים חדשים – יש להקפיד לטובלם כבר מערב יום. ואם לא הספיק וצריך להם ביו"ט יעשה שאלת חכם . ( לעניין עיקר הדין לשו"ע או בספק חיוב ראה שו"ע ורמ"א שכג ז ו משנ"ב שם לג . ו לענין כן מי שלא היה סיפק בידו לטבול ו כלים שחיובם מדרבנן ראה משנ"ב תק"ט ל)

חימום מים לרחיצת כלים לאכול בהם - לרמ"א מותר אם מחמם מים לשתיה ומרבה בהם גם לצורך הרחיצה (תקי"א, ב) ולשו"ע יש אוסרים (אול"צ לעיל) ויש מתירים (מאמ"ר, כה"ח לעיל) .