מוקצה ביום טוב

חכמים החמירו בדין מוקצה ביום טוב יותר מדינו בשבת ולכן יש דברים שמותרים בטלטול בשבת ואסורים ביום טוב (שו"ע תצה ד) .

פסולת שהיתה חלק ממאכל אדם - ועתה מיועדת לבהמה כגון עצמות שנתפרקו ביום טוב מהבשר וקליפות של פירות שלא ראויות למאכל אדם, אסורות בטלטול ביום טוב (משנ"ב תצה יז) .

מאכלים שלא עומדים לשימוש – ואין דרך לקחת מהם כלל כגון שעומדים לסחורה או שנתנו במחסן לזמן חירום , לדעת השו"ע כיון שלא הוכנו לצורך יום טוב דינם כמוקצה ואוסרים בשימוש (שו"ע תצה ד) ולדעת הרמ"א יש מתירים (משנ"ב תצ"ח כח) .

כלי שנמאס מתשמישו – כגון נר חרס שהודלק בו בשמן בזמן חז"ל לדעת השו"ע אסור בטלטול ביו"ט (משנ"ב טו) .

מוקצה מחמת חסרון כיס – טלטול כלי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס לצורך אוכל נפש , כגון ס כין של שחיטה שרוצה לחתוך בה מאכלים , יש מתירים לטלטלה ביום טוב ויש אוסרים (ראה ביה"ל תצט ה) . ולכן נכון להמנע אם אין הכרח.

מוקצה שאינו כלי – כגון אבנים ועפר אסור לטלטלם על מנת להשתמש בהם אפיל ו לצורך אוכל נפש (מג"א תקט טו) . ולכן אין לטלטל אבנים על מנת להעמיד את הקדרה לבשל עליה. אמנם מותר לטלטל אותם לצורך הגעה לאוכל נפש.

פתילות ישנות – שנשארו בכוס ההדלקה וצריך את מקומם לצורך הדלקת הנר. כיון שאין דרך לעשות בהם שימוש נוסף, דינם כמוקצה. ובימינו שיש ריבוי אור יש לחוש שאין בהדלקת הנרות צורך אוכל נפש (שש"כ יג הערה פז) . ולכן לא יוציא אותם בידיו אלא בטלטול מהצד על ידי כלי ו לצורך מקומם .

ספק מוקצה – אסור ב יום טו ב כגון ספק אם ניצוד או נקטף ביו"ט כיון שממילא יהיה מותר במוצאי יום טוב ו הוא דבר שיש לו מתירין (שו"ע תצז ג. משנ"ב ח) . ובספק אם הובא חוץ לתחום או בספק מוקצה מצד מלאכות דרבנן יש לעשות שאלת חכם (שו"ע תצח ג ונו"כ שם) .