התחברות
תמצית הלכות פסח כולל ההכנות לחג, ערב פסח שחל בחול או בשבת, הלכות ליל הסדר וברכת מאכלי הפסח על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
ערב פסח שחל בחול
הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה
ערב פסח שחל בחול
תענית בכורות –תענית בכורות מתקיימת בערב פסח ביום י"ד ניסן. כיום המנהג פשוט שהבכורות מתחילים להתענות משעת הקימה, ומפסיקים התענית על ידי השתתפות בסעודת סיום מסכת אחר תפילת שחרית. יש להאזין לדברי המסיים, ולאכול לפחות כזית מזונות או לשתות רביעית יין [אול"צ חלק ג סימן יב א] ויש מקלים בכזית פירות או עוגות כשל"פ [חזו"ע פסח עמ' ריב]
נשים – פטורות מתענית בכורות (רמ"א תע א, בא"ח צו כה) ויש אומרים שאם אפשר בנקל טוב שתשתתף בסעודת המצוה (יחוו"ד ג כה).
אכילת מצה בערב פסח - אסרו חכמים לאכול מצה ביום י"ד בניסן עד הערב (רמ"א תעא ב). ויש מחמירים מליל י"ד (מג"א ו) ויש נוהגים להימנע מאכילת מצה מראש חודש (משנ"ב יב), בכלל האיסור ביום י"ד הוא גם עוגה שנאפתה כולה או רובה מקמח מצה, אבל אם רק מיעוטה מקמח מצה, הרי הוא בטל ברוב [כה"ח תע"א כא, ילקו"י עמ' סא'].
מאכלים המותרים - אפשר לאכול (עד שעה עשירית וכדלקמן] כופתאות מבושלות מקמח מצה, או מצה מבושלת בכלי ראשון רותח או מטוגנת. ויש מחמירים שלא לאכול גם מצה מבושלת11. הנוהגים לאכול מצה עשירה רשאים לאוכלה בערב הפסח.
איסור מלאכה בערב פסח - מחצות היום ואילך אין לעשות מלאכה בערב פסח (שו"ע תסח, א).בכלל האיסור כל מלאכה האסורה בחול המועד (משנ"ב ז. וראה להלן בהלכות חוה"מ) ולכן אין לעבוד עבודה בשכר, ולא לעשות מלאכות כמו כיבוס בגדים או תפירת בגדים וכן גילוח ותספורת אסורים. (שו"ע תסח, א. משנ"ב ה). ובדיעבד יש מתירים לספר את עצמו לאחר חצות (כה"ח טו). אבל גיהוץ או תיקון קטן בבגד לעצמו, וכן שטיפת הבית והכנת שאר צרכי החג מותרים.
הפעלת מכונת כביסה קודם חצות – מותרת אע"פ שמכבסת והולכת גם לאחר חצות היום (הגדת הגריש"א עמ' 19)
אכילה בער"פ משעה עשירית –אין לאכול לשובעה כדי שיאכל מצה לתיאבון בלילה. על כן אין לאכול משעה זו תבשילים מקמח מצה שהם משביעים, אלא רק מעט פירות וירקות, (וקטניות לנוהגים בהם היתר) או מעט בשר או דגים או ביצים, באופן שלא ימלא כרסו מהם.
טהרה לגברים לחג - ראוי ונכון לגברים לטהר עצמם לפני כניסת החג בטבילה במקוה, ואם אינו יכול לטבול במקווה, כיון שטבילת גברים אינה חובה מהדין יכול לקיים המנהג במקלחת רציפה של ט' קבין מים [כ- 12.46 ליטר. בא"ח ש"ר ניצבים ג].ויעמוד באופן שהמים יבואו על ראשו וממנו יפלו לכל גופו (וניתן לשער הזמן שלוקח למלא דלי מים ביתי בזרם הנתון במקלחת והוא בקירוב שיעור הזמן הנדרש. ויש שכתבו להחמיר בזה עד 32 ליטר. מנחת יצחק חלק ד סימן כא].
טבילת כלים חדשים - כלי מתכת או זכוכית חדשים תוצרת חו"ל, טבילתם בברכה. ויש מחמירים לטבול גם כלי חרסינה ללא ברכה כיון שיש מהם המצופים זכוכית (דרכ"ת קכ, יב).
אפיית מצת מצווה - יש נוהגים לאפות את מצות המצווה הנאכלות בליל הסדר, בערב פסח אחר חצות היום. ומ"מ יוצאים ידי חובה לכתחילה במצות שמורות שנאפו קודם לכן, וכן המנהג הנפוץ [משנ"ב סי' תנח ס"ק א].
הכנת הגדה ופירושיה - כל אדם ובפרט מי שהוא עורך הסדר צריך שיכין את עצמו להסברת ההגדה בעזרת ביאורי ההגדות המצויים, כדי שיוכל לחדש ולעניין את המסובים, ולקיים מצוות סיפור יציאת מצריים כתיקנה.
הזרוע והביצה – יש להכין לקערה שני תבשילים לקערה אחד זכר לקרבן פסח והשני זכר לקרבן חגיגה ונהגו בזרוע ובביצה (שו"ע תעג ד). ויקח ירך קדמית של צאן או כנף עוף ואם לא השיג אפשר בכל בשר (משנ"ב כז) ובשעת צורך בכל תבשיל (פסחים קיד ב).
צליית הזרוע - נהגו לצלותה, על האש או בתנור (שו"ע שם). [אך אין אוכלים אותו בערב. וראה להלן שהמנהג שלא לאכול צלי בערב החג כלל. משנ"ב תעוא, כה"ח תעו ב, חזו"ע עמ' קעה]
סידור הקערה - בפוסקים ישנם שתי שיטות עיקריות כיצד לסדר הקערה, שיטת הרמ"א ושיטת האר"י12. מי שאין לו מנהג מיוחד ראוי שיעשה כסדר האר"י. המנהג הקדום והנפוץ בתימן שמסדרים הכל על השלחן עצמו, ולא בקערה13.
הכנת הקטנים לסדר - משכיבים את הקטנים לנוח בערב פסח אחה"צ, כדי שיהיו ערים בלילה.
קריאת סדר קרבן פסח - יש נוהגים לקרוא בשעות בין הערביים את סדר הקרבת קרבן פסח, מהמקרא והמשנה, "כי עת לחננה, כי בא מועד", וכן ראוי לעשות. ויחד עמו קוראים גם סגולת רבי שמשון מאסטרופולי זיע"א.
תפילת ערבית - מתפללים תפילה לשלוש רגלים כמובא במחזורים.
הלל בבית הכנסת - רבות מהקהילות נהגו לומר הלל בברכה בבית הכנסת לאחר ערבית, וכן מנהג כל הספרדים וחלק מקהילות האשכנזים, וחלק מן התימנים.
יחיד בברכת ההלל – יש אומרים שגם נשים בביתם חייבות בהלל בברכה בערב פסח (יחו"ד ה, לד) ויש אומרים שהיחיד לא יברך (הגדת הגריש"א עמ' 21. מקר"ק ג (יח) בשם הרב נבנצל)
- ↩
בשער הציון סימן תמ"ד ס"ק א. הביא שאין נוהגים לאכול כופתאות בערב פסח. ולעומת זאת בסימן תע"א ס"ק כ התיר בפשיטות. וראה דרשו סימן תמ"ד הערה 16.
- ↩
לרמ"א (תעג, ד), העיקרון הוא שלא יעביר על המצוות, ולכן הכרפס הכי סמוך לבעה"ב, ורחוק יותר שמים את מי המלח או החומץ, ואחריהם נותנים המצות ואחריהם המרור והחרוסת ואחריהם הזרוע והביצה. וראה משנ"ב ס"ק כו.
לאר"י סדר הקערה כסדר הספירות העליונות, בראש הקערה מניח ג' מצות (חב"ד), ותחתיהם זרוע מימין, ביצה משמאל ומרור מתחת באמצע (חג"ת) כצורת ניקוד הסגול. ומתחת להם חרוסת בימין, כרפס בשמאל, ומתחתיהם באמצע חזרת לכורך (נה"י) כצורת סגול. והקערה היא המלכות הנכללת מכולם. והמי מלח או חומץ מניחים מחוץ לקערה (באה"ט ס"ק ח, כה"ח אות נח).
- ↩
שו"ע המקוצר להרב רצאבי צ, ח. ועיי"ש בהערה יט. שטוב (לבני תימן) לסדר גם על השלחן כמנהג הקדום וגם בקערה לפני בעה"ב. ושם הביא שני המנהגים לגבי סידור הקערה (ללא הכרעה) גם מנהג האר"י, וגם מנהג מהר"ץ שהוא כרמ"א.