ברכת מאכלי מצה בפסח

כתישה - ברכת המצה בפסח המוציא לחם מן הארץ, וברכה זו לא משתנית גם לאחר כתישה ולכן קמח מצה ברכתו המוציא (שו"ע קס"ח י).

מצה מבושלת – אם החתיכות שבה גדולות מכזית, כגון שלקחו מצות שלימות הרטיבו אותם ועשו מהם ממולאים ובשלו אותם בסיר, ברכתם המוציא לחם מן הארץ.

אם החתיכות קטנות מכזית ובושלו, שינו את ברכתם. ולכן מצה שנכתשה לחתיכות קטנות מכזית שערבבו אותה בביצה ותבלינים ובשלו אותם בסיר כקציצות מצה (כגון קניידלך), ברכתם בורא מיני מזונות. ודין זה אפילו אם החתיכות הקטנות הצטרפו לשיעור כזית בכל קציצה (משנ"ב נט, ילקו"י תעא ה ורוב הפוסקים.ויש אומרים שאם יש כזית בכל קציצה ברכתם המוציא . הגרמ"א על קיצוש"ע מח, ז. או שמחמירים לאכלם בתוך הסעודה. פסק"ת קסח, יז).

ואם ערבו קמח מצה בקציצות בשר רק כדי לדבקם ברכתם שהכל נהיה בדברו.

טיגון בשמן עמוק – שמכסה את כל המצה דינו כבישול ולכן אם ערבו חתיכות פחותות מכזית של מצה עם ביצה ותבלינים וטיגנו בשמן עמוק ברכתו בורא מיני מזונות.

טיגון בשמן מועט למניעת הדבקה – אין דינוכבישול. ולכן אם יגבלו חתיכות קטנות של מצה עם ביצה ותבלינים ויעשו ממנה פשטידה עם מעט שמן למניעת ההדבקה שלה, ברכת הפשטידה המוציא לחם מן הארץ.

טיגון בשמן בינוני - שאינו מכסה את כל התערובת כמו שמן עמוק אולם מרובה מספיק בשביל להספג ולתת טעם שמן בכל המאכל(וזאת הברכה עמ' 25), נחלקו הפוסקים אם דינו כבישול שיהיה לו ברכת מזונות כאשר חתיכות המצה שבו קטנות מכזית או שנשאר בברכת המוציא בכל אופן. ולמעשה אם טיגן כך יש אומרים שלא יאכלו אותם אלא בתוך סעודה עם מצות (משנ"ב נט). ויש אומרים שיברך עליהם מזונות (קיצוש"ע מח, ז. ילקו"י קסח ה).

שריה ביין וטיגון – אם שיבר מצה לחתיכות קטנות מכזית ואז שרה אותם ביין אדום או בנוזל אחר צבעוני שנספג במצות ושינה את המראה שלהם, ולאחר טיגן אותם בשמן בינוני שנתן טעמו בתערובת בטיגון. ברכתה בורא מיני מזונות (ע"פ שו"ע קסח יב. וכיון שיש מחמירים צרפנו ענין הטיגון)

גיבול חתיכות מצה ניכרות –כל שניכר שמדובר בחתיכות מצה ברכתו המוציא לחם מן הארץ. ולכן אם חתך מצות לחתיכות קטנות שעדיין ניכר בכל חתיכה שהיא מצה ועירב אותה עם גבינה צהובה וריסק עגבניות ואפאן בתנור כפשטידה באופן שחתיכות המצה ניתנות לזיהוי כמצה, ברכתה המוציא לחם מן הארץ. והוא הדין אם עשה כדורי שוקולד כשניכר שהן עשויים מחתיכות מצה.

גיבול חתיכות מצה שאינם ניכרות - אם לא ניכר שמדובר בחתיכות מצה וגם השתנה טעם התערובת לגמרי, כגון שלקח קמח מצה ועירב אותה עם שוקלד וקוקוס ועשה כדורי שוקולד מתוקים באופן שלא ניכר שיש מצות בתערובת, ברכתם בורא מיני מזונות. ולמנהג האשכנזים יש לגבל את התערובת בנוזל שמתוק מצד עצמו כגון מיץ ענבים (לפחות ברובו), ולא לגבל במים ולהוסיף לו סוכר שאז למנהגם ברכתו המוציא (רמ"א קסח ז ומשנ"ב שם).

אפיה – אינה משנה את ברכת התערובת ונשארת בברכתה כמו לאחר הגיבול בסעיף הקודם. ולכן אם גיבל באופן שלא נשתנה טעם התערובת או שגיבל באופן שניכר מראה המצות בתערובת ואפילו הן חתיכות קטנות, ברכתו נשארת המוציא גם לאחר האפיה. ולכן לחמניות מקמח מצה ברכתם המוציא גם לאחר האפיה. וכן פשטידה אפויה שחתיכות המצה ניכרות בה ברכתה המוציא אפילו נשתנה טעמם.