התחברות
תמצית הלכות פסח כולל ההכנות לחג, ערב פסח שחל בחול או בשבת, הלכות ליל הסדר וברכת מאכלי הפסח על פי מנהגי הספרדים והאשכנזים
ערב פסח שחל בשבת
הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה
ערב פסח שחל בשבת
אופן האכילה בשבת ערב פסח
חז"ל אסרו אכילת מצה בערב פסח כדי שיאכל את המצה לתאבון. מצד שני אין אפשרות לאכול חמץ בערב פסח מסוף שעה רביעית, מצב זה מחייב מציאת פתרון אכילה לסעודה שלישית בה אסורים גם החמץ וגם המצה.
בפוסקים הובאו מספר פתרונות למצב זה:
מצה עשירה – למנהג הספרדים מי שבקיא וזריז בהכנת מצות יכול גם להכין מצות עשירות ממי פירות שסחט בעצמו ויקפיד שלא לערב בהם מים ולא שום תוספת אחרת ולהכינם ללא שהיות (שו"ע תמ"ד א. וראה שו"ע תסב. חזו"ע רסד.) ובשתי סעודות ראשונות של שבת קודם זמן איסור חמץ יכולים לנהוג כך גם האשכנזים (אג"מ א קנה. ובערוה"ש תמ"ד ה התיר גם בסעודה שלישית).
ולענין ברכה על מצה עשירה בע"פ שחל בשבת נחלקו האחרונים ונראה שבשתי סעודות ראשונות יברך המוציא כיון שמחוייב בפת וקשה בלאו הכי ועוד שהשבת קובעת לחיוב ברכה (לבחיים פלאג'י ב פח. אג"מ שם) ובסעודה שלישית י"א שיברך מספק מזונות ועל המחיה כיון שלא מחוייב בה בפת אין השבת קובעת לברכה (כה"ח תסב יא. חזו"ע רס"ד) ויש אומרים שגם בסעודה שלישית יברך המוציא וברכת המזון כיון שקביעות הרגלו לעשותה בפת (ברכ"י תמ"ד ע"פ רדבז. לב חיים שם)
מצה מבושלת - רבים מהפוסקים הספרדים והאשכנזים התירו לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת בשמן עמוק וזאת כיון שאין לה טעם מצה ואין יוצאים בה ידי חובה בערב החג14. לפי שיטה זו אפשר שלא להשאיר בבית חמץ כלל כבר מיום שישי ולאכול את המצה הנ"ל בשלוש סעודות עד לשעה העשירית. ולמעשה במנהג זה נהגו רבים מהספרדים (חזו"ע פסח רסב, אול"צ ג יג)
קניידלך - ויש שלא התירו לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת אלא כופתאות העשויות מקמח מצה. ובהם לא ניתן לצאת ידי חובת סעודה ראשונה ושניה15. ולשיטה זו בשתי סעודות שבת הראשונות יש לאכול פת חמץ. ונכון להכין פיתות שאינם משאירות פירורים. ובסעודה שלישית רשאים לאכול כופתאות קודם שעה עשירית. ובמנהג זה נהגו רבים מהאשכנזים (משנ"ב תמ"ד ח) וחלק מהספרדים (גרמ"א בקונטרס .ובכה"ח תע"א לה כתב שיש להחמיר לכתחילה)
לחמניות במיעוט קמח מצה – אסור לאכול בערב פסח לחמניות אפויות הנעשות מקמח מצה. אמנם, אם רק מיעוטה מקמח מצה (בילקו"י כתב דוגמה של 19%), יש מתירים לאכלה ערב פסח כיון שהקמח בטל ברוב. וברכתם המוציא [ילקו"י פסח ב תרצט. ובכה"ח התיר לטגן דגים בקמח מצה] ונראה שדווקא כשלא ניכר בהם טעם אחר, כיון שאחרת ברכתם מזונות (שו"ע קסח ז).
ונראה שהסוברים לאסור אכילת מצה מבושלת כיוון שברכתה המוציא, יאסרו גם בזה.16
בשר ודגים - ויש מי שאסר כל דבר העשוי ממצה אפילו אם איבד צורתו ולשיטה זו לא ניתן לאכול בסעודה שלישית אלא בשר ודגים או פירות וכן נהגו חלק מהאשכנזים(גר"א תמ"ד 'ובמדינות') ובשר ודגים עדיפים מפירות (משנ"ב תמד ח).
פיצול סעודת הבוקר – הנוהגים לאכול בשר ודגים או פירות, יש שכתבו שיפצלו את סעודת הבוקר לשתי סעודות, כלומר שיפסיקו באמצע סעודה ויברכו ברכת המזון ושוב יחזרו ליטול ידיים לברך ולאכול פת (מג"א רצ"א הקדמה) . ולדעת השו"ע (רצא ב) אין זה מועיל לצאת ידי חובת סעודה שלישית.ולכן יש בזה חשש ברכה שאינה צריכה (שעה"צ רצא ז) וצריך לעשות הפסקה של חצי שעה ולצאת מביתו בין הארוחות.
סדר ערב פסח שחל בשבת
יום חמישי י"ב ניסן
תענית בכורות – נחלקו הפוסקים בחיוב תענית בכורות בשנה זו [שו"ע תע ב] והנכון שיקבעו לעשות סיום מסכת ביום חמישי י"ב ניסן בבוקר שזהו יום החיוב למחמירים (רמ"א שם. כה"ח כ).
נשים – פטורות מתענית בכורות (רמ"א תע א, בא"ח צו כה) ויש אומרים שאם אפשר בנקל טוב שתשתתף בסעודת המצוה (יחוו"ד ג כה).
בדיקת חמץ – נעשית ביום חמישי בערב ובברכה [שו"ע תמ"ד א] לרבות נוסח הביטול כמופיע במחזורים.
יום שישי י"ג ניסן
ביעור חמץ – נעשה ביום שישי י"ג ניסן. ולכתחילה יש לבער את החמץ גם בשנה זו עד שעה חמישית כמופיע בלח הזמנים לעיל [שו"ע תמ"ד ב] והמשאיר בשבת חמץ בביתו יקפיד להניחו במקום השמור מילדים או בע"ח.
ביטול חמץ - הנוהגים לצאת ידי חובת סעודות שבת במצות מבושלות וממילא לא משאירים חמץ בביתם יבטלו את החמץ כבר ביום שישי לאחר ביעורו [חזו"ע עמ' תס"ג]. והאוכלים פת בשבת, מבטלים למחרת כמובא להלן.
איסור מלאכה – איסור מלאכה בערב שבת זו הוא כמו כל שבת מזמן מנחה קטנה, ולא בחצות היום כמו ערב פסח.
טהרה לגברים לחג - ראוי ונכון לגברים לטהר עצמם לפני כניסת החג בטבילה במקוה, ואם אינו יכול לטבול במקווה, כיון שטבילת גברים אינה חובה מהדין יכול לקיים המנהג במקלחת רציפה של ט' קבין מים [כ- 12.46 ליטר. בא"ח ש"ר ניצבים ג].ויעמוד באופן שהמים יבואו על ראשו וממנו יפלו לכל גופו (וניתן לשער הזמן שלוקח למלא דלי מים ביתי בזרם הנתון במקלחת והוא בקירוב שיעור הזמן הנדרש. ויש שכתבו להחמיר בזה עד 32 ליטר. מנחת יצחק חלק ד סימן כא].
הכנות לחג שיש לעשות מערב שבת
יש להקדים ליום שישי את ההכנות לליל הסדר האסורות להעשות בשבת ובכלל זה:
השריית ושטיפת הכרפס והחסה.
הכנת חרוסת.
צליית הזרוע.
הנוהגים ב'חריין' למרור יטחנו אותו. ויניחו אותו בכלי סגור שלא תפוג חריפותו לגמרי [משנה ברורה סימן תעג ס"ק לו]
הנוהגים במצות מבושלות יבשלו מספר מצות שלמות גדולה מכזית בתוך מרק רותח בכלי ראשון לאחר שהורידוהו מהאש. וישהה אותם כדי שיקבלו היטב טעם המרק או יטגנו אותם בשמן עמוק. ויש להוציאם שלימות כדי שיהיו ראויות ללחם משנה. (חזו"ע רס"ב והוסיף שאם משאיר את המצות עד שמתקרר התבשיל מקל בזה להוציאה בשלמותה)
הנוהגים בכופתאות קמח מצה יכינו אותן כדי שביעה לסעודה שלישית.
הנוהגים להדביק את הנרות לפמוט צריכים להכין מערכת נרות כפולה למוצאי החג. והמדליקים בפתיל צף נכון שישחילו מערב שבת את הפתילות לבסיס השעם.
יש להדליק נר נשמה של 48 שעות בערב שבת שממנו יוכל להדליק נרות בערב החג ולעשות שאר דברים הנצרכים בחג.
יש מחמירים להכין נר אבוקה קטן לצורך הבדלה במוצאי שבת (ראה להלן)
הכנת סעודות השבת: נכון לבשל את כל סעודות השבת בכלי פסח. והאוכלים פת יגדירו מקום מרוחק לאכילת הפת ויעשו את ההגשה והסעודה בכלים חד פעמיים.
הדלקת נרות – לכתחילה יש להדליק נרות במקום האכילה (משנ"ב רסג ב) ולכן אם אוכלים במרפסת הבית יש להערך עם עששית בהתאם.
ליל שבת ויומו
הנוהג לאכול פת בסעודה שניה:
יקדים להתפלל בבוקר שבת (ועדיף כותיקין) כדי שיוכל לסיים את הסעודה קודם זמן איסור אכילת חמץ.
לאחר הסעודה ינקה היטב את החמץ שנשאר במקום האכילה ובכל בגדיו, ויפוררם לאסלה וישטפם, לכתחילה יעשה זאת קודם סוף זמן איסור אכילה ובדיעבד עד סוף שעת הביעור (גרמ"א שם עמ' 14). וניתן גם לפוררם ולהפקירם בשטחים ציבוריים אך לא מעבר לגדר הישוב או מעבר לחוטי הערוב מאיסור הוצאה וכן לא לפח הפרטי כיון שהוא ברשותו.
בגדים או מגבות שנלכלכו מחמץ יחליפם ויניחם עם כלי החמץ. כלי בישול שמלוכלכים בחמץ ישטפם כדי לבער את החמץ שבהם אבל לא יבריקם בשבת משום הכנה.
חמץ שנמצא לאחר זמן הביעור הוא מוקצה ויכול רק לכפות עליו כלי ולשורפו במוצאי יו"ט.
קודם סוף זמן הביעור יבטל את החמץ ויאמר נוסח 'כל חמירא... דחזיתיה ודלא חזיתיה וכו'' כמופיע במחזורים.
הנוהג במצה מבושלת ולא משאיר חמץ בביתו:
יקדים לבשל את המצות בערב שבת כיון שלפוסקים רבים יש איסור בישול אחר אפיה לדעת השו"ע )משנ"במא, כה"חעח, בא"חבבאו) ויש שכתבו להתיר מהדין וסיים שהמחמיר תבוא עליו ברכה )חזו"עשבת דשו(.
טוב שיקדים את זמן התפילה והאכילה בבוקר כדי שיספיק לאכול סעודה שלישית לתאבון קודם שעה עשירית.
סעודה שלישית
תפילת מנחה: יתפללו מנחה גדולה כיון שלכתחילה יש לאכול סעודה שלישית דווקא לאחר תפילת מנחה בשבת [רמ"א רצ"א ב, כה"ח שם יב]
זמן סעודה שלישית: לאחר תפילת מנחה יסעד מיד סעודה שלישית כדי לסיימה קודם שעה עשירית. ואם הקדים וסעד אותה קודם זמן המנחה (חצי שעה לאחר חצות היום) כתב השו"ע שאפילו בדיעבד לא יצא ידי חובה [שם וכ"כ הטור והמשנ"ב ס"ק ז]
אכילה לאחר שעה עשירית - לאחר שעה עשירית ימנע מלאכול כדי שיאכל בלילה את מצת המצווה לתאבון. ומי שמרגיש רעב יאכל פירות וירקות אך לא ימלא כרסו מהם [שו"ע תע"א א]
הכנות לליל הסדר
הכנה משבת ליו"ט - אין לעשות בשבת שום הכנות לצורך ליל הסדר ואפילו סידור השולחן אלא יש להמתין עד לזמן צה"כ. ובשעת הדחק שההכנות רבות יש שהתירו כבר מזמן שקיעת החמה [חזו"ע עמ' רס"ח]
הפשרת אוכל קפוא - מי שהקפיא את סעודת ליל החג ולא יספיק להפשירם מחשיכה מותר להוציאם בשבת ובלבד שיעשה זאת בשעות הצהרים המוקדמות [משנ"ב תרסז ה, ארחות שבת כב קעד] ויש מי שמתיר גם בהמשך היום [חזו"ע שבת ב' עמ' תמ"ז]. ולחמם התבשילים אסור בכל אופן עד חשיכה.
מצה שמורה קפואה - אסור בשנה זו להוציאה מהקפאה מבעוד יום כיון שהיא מוקצה (פרמ"ג א"א תמ"ד א, חזו"ע עמ' רסח, שש"כ כ כב)
קרור שתיה - מי שרוצה לקרר שתיה במקרר משבת לחג ולא יספיקו להצטנן מחשיכה יעשה זאת בעוד היום גדול [ארחות שבת שם קעה].
שינה – טוב לנוח בשבת אך אין לומר בפיו שנח בשביל שיהיה לו כח לליל הסדר (משנ"ב רצ ד)
ברוך המבדיל - נשים שלא התפללו ורוצות להכין את השולחן או להדליק נרות חג יאמרו קודם לכן 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.
הדלקת נרות - בערב חג לרבים מהפוסקים מברכים על הנרות קודם ההדלקה(משנ"ב רסג כז, לוח א"י, גרמ"א, חזו"ע), ויש מבנות אשכנז שנהגו גם בערב חג לברך לאחר ההדלקה (מג"א שם, שו"ע הרב). ותדליק בהעברת אש ע"י גפרור ותקפיד שלא לכבות אותו.
קידוש - בקידוש של חג כוללים גם את ברכת ההבדלה והנר על סדר 'יקנה"ז' כמופיע במחזורים.
בברכת נר ההבדלה - יכול לקרב שניים מנרות יו"ט ולברך עליהם כאבוקה (שש"כ סב יח) או יקרב גפרור לנר יו"ט הדולק ויברך עליהם ויקפיד שלא לכבות הגפרור(אג"מ ח אור"ח ה ל, מאמ"ר מו פב). וכן אפשר שיכין מערב שבת נר קטן עם שתי פתילות, ידליק אותו בהעברת אש ויניח אותו לדלוק עד שיכבה (מאמ"ר שם פג). ויש שכתבו שבערב חג מוטב שלא לברך על אבוקה ודי לברך על הנר שהודלק לצורך יו"ט כיון שחששו להמסת השעווה בקירוב הנרות או לעמעום הנרות לאחר הרחקתם (שאפשר שהוא גרם כיבוי. הליכות שלמה ט' הע' 155) או שחששו שהוא הבערה שלא לצורך17 (שש"כ סב הע' לא בשמו).
בשמים – בהבדלה שנעשית הערב יום טוב אין מברכים על הבשמים(משנ"ב תעג ג)
- ↩
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תעא סעיף ח, ערוך השולחן אורח חיים סימן תמד סעיף ה, פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תעא ס"ק ח, שו"ת אור לציון חלק ג פרק יג - דיני ערב פסח אות ג, חזו"ע פסח עמ' רס"ב
- ↩
אליה רבה סימן תעא ס"ק י, קיצור שולחן ערוך סימן קיג סעיף ה, שו"ת דעת תורה תמ"ד א, גרמ"א קונטרס 'ערב פסח שחל בשבת' תשס"א עמ' 16.
- ↩
בספר שש"כ פרק נו הערה נ. הציע ללוש קמח מצה באופן שרוב הנוזל הוא שומן ודבש כדברי המשנ"ב קס"ח נט ואז ממילא ברכתם משתנית למזונות ויקבע עליה סעודה ויברך המוציא. ע"כ. ולפי זה כתב הילקו"י שם בהערה שלמנהג הספרדים גם אם יערב בה סוכר באופן שתהיה נכרת המתיקות יועיל. ע"כ. אמנם נראה למעשה שכל ההיתר הוא דווקא כשמיעוטו קמח מצה כיון שאחרת הוא כמצה המעורבת ביין ושמן שנאסרה בערב פסח ברמ"א תעא ב. ואפילו נאפתה כמובא במג"א שם ח.
- ↩
אמנם גם בברכה על נר יו"ט לבדו יש רעותא כיון שלא ניכר שהוא לשם מצוות הבדלה (שו"ע רחצ ב, משנ"ב ו. כה"ח טו. ובזה שמצרף לו נר נוסף נראה שמרויח גם אבוקה וגם היכר