התחברות
סיכום הלכות חדש ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
תשובות למבחנים – חדש בחוץ לארץ
הרב ירון אליה
תשובות למבחניםתשובות למבחנים
תשובות למבחנים – חדש בחוץ לארץ
תייר שנסע לאחת ממדינות מזרח אירופה, ואין באפשרותו למצוא משקה כשר מלבד שכר שעורים (בירה) מתוצרת מקומית העשויה רק מלתת שעורים מים וכשות.
האם יוכל לצרוך את שכר השעורים (בירה) מבלי שתהיה עליה סימון כשרות (התייחס רק לאיסור חדש).
חדש בזמן הזה
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם:
הגמ' סוכה מא א דנה בדעת ר' יוחנן שהתקין ש'יום הינף כולו אסור' ולמסקנתה אין זן תקנה אלא היא אסורה מהתורה והכוונה בהתקין 'דרש והתקין' ואינו חולק על ר' יהודה שדורש 'עד עצם היום הזה - עד עיצומו של יום וקסבר: עד - ועד בכלל' לרבות ט"ז בניסן.
בתרומת הדשן הביא בשם א"ז הגדול שאיסור חדש מדרבנן. אבל כמעט כל הראשונים סוברים שהוא מהתורה וכ"כ הרי"ף, הרמב"ם, סמ"ג והגה"א. וכן משמע בשו"ע בסעיף א שהביא את הפסוק 'עד עצם היום הזה' בענין איסור חדש.
במשנה למלך כתב שלסוברים שחדש בחו"ל מדרבנן (להלן) ממילא בזמן הזה גם בארץ ישראל חדש מדרבנן ויסודו ע"פ התוס' ביבמות פא. שכתב שבטלה קדושת הארץ.
והרמב"ם כתב: וכל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר לוקה מן התורה בכל מקום ובכל זמן בין בארץ ובין בחוץ לארץ.
חדש בחו"ל
בענין מצוות חדש בחו"ל נחלקו תנאים ואמוראים. במשנה קידושין לו דעת חכמים שאין חדש נוהג בחו"ל ולר' אליעזר חדש נוהג בחו"ל וכן נלמד מהפסוק 'בכל מושבותיכם'.
במשנה ערלה ג ט: חדש אסור מן התורה בכל מקום. ונמצא סתם משנה כר' אליעזר.
בגמ' קידושין לח: ר"ש בן יוחי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ חדש, כלאים וערלה.
ספר התרומה פסק כחכמים שאין להחמיר יותר ממעשר שלא נאסר אלא מדרבנן ובקרובים.
ריף, רמב"ם ורא"ש פסקו כר' אליעזר וכ"כ בשו"ע סעיף ב.
חדש בשל גויים
הב"ח סבר שאין בשל גויים ולמד זו מכך שהגמ' שדנה במאכל בנ"י בכניסה לארץ שהגמ' סברא שאין חדש בשל גוי. ועוד שיש קשר לשיטתם בין מצוות הבאת העומר שמותר רק משל ישראל שנאמר 'קצירכם' לבין איסור חדש שממילא יהיה אסור רק בשל ישראל.
הגר"א כתב על הב"ח שנפלה שגגה תחת ידו וכל הפוסקים הכו על קודקודו.
הב"י הביא את דברי הרא"ש שיש חדש בשל גויים כיון שלא שייך הלימוד שנמצא במעשר 'דגנך' ולא של גויים.
הט"ז רצה ללמד זכות על המקלים מצד שסומכים על ת"ק דר' אליעזר כפי שסומכים על ר"ש בענין גט. בנקה"כ דחה זאת כיון ששם מותר מהתורה וכאן אסור מהתורה.
השו"ע פסק בסעיף ב' שחדש נוהג 'בין בשל ישראל בין בשל עובד כוכבים'
ספקות
הב"י כתב בשם התוס' והמרדכי להקל בספק במקום שרוב שעורים נזרעים קודם העומר. וכ"כ הרמ"א בשו"ת.
הרא"ש כתב שיש בכל תבואה ספק ספיקא שמא משנה שעברה ואם מהשנה שמא מקודם לעומר וכבר נשרשה.
דברי הרא"ש הובאו בטור וברמ"א כאן סעיף ג'. וכתב הרמ"א שבמקום שידוע שזורעים תמיד לאחר פסח או שהחורף התארך באותה שנה והזריעה מתאחרת בהתאם אי אפשר להקל בזה.
אמנם במקומות שרוב התבואה מבחוץ וממקום שזורעים קודם פסח, מותר.
הזריעה בחו"ל
במדינות חצי הכדור הדרומי כלומר ארגנטינה, אוסטרליה דרום אפריקה וכו' הזריעה נעשית לאחר פסח ויותר יש לחשוש לחדש.
במזרח אירופה בד"כ זורעים קודם פסח אך פעמים שחורף מתאחר וזורעים אחרי פסח ועוד שיש להם קשרי מסחר ומייבאים תבואה ממדינות אחרות.
בצרפת והונגריה בד"כ זורעים קודם פסח ואין בהם היום יבוא של תבואה (כ"כ באתר כושרות)
יי"ש
בבית לחם יהודה הביא כמה סברות להקל למעשה ביי"ש:
- הוא זיעה בעלמא ואינו מעצמות השעורים.
- לא עושים יי"ש מחדש כיון שאין בן עדיין כח להוציא יי"ש.
- יש פוטרים בחו"ל כת"ק דר אליעזר (וכן לימד זכות הט"ז)
וכן יש צד להקל ע"פ סברת הב"ח שאין חדש בשל גויים.
בכל אופן מהרבה מקורות נראה שהמנהג באשכנז היה להקל בזה גם אצל גדולים וכ"כ הבעש"ט וכ"כ הט"ז כאן בסעיף ג: 'שאנו רואין חכמי ישראל כמעט רובם אין נזהרין מחדש בשום שנה'
משנה ברורה סימן תפט: והנה אף שאין בידינו למחות ביד המקילין מ"מ כל בעל נפש לא יסמוך על התירים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו כי להרבה גדולי הראשונים הוא איסור דאורייתא בכל גווני.
והחת"ס כתב שאפילו למתירים, לא יקחו מחדש למצות מצוה.
האם ישנו הבדל כיצד היו עונת השנה באותה מדינה, ובאיזה עונת השנה הוא הגיע?
ראה לעיל שבמקומות שהחורף ארוך מתאחרת הזריעה אל לאחר הפסח ואין את קולת הס"ס של הרמ"א.
למעשה במקומות שיש זריעה באביב שאסורה משום חדש הגעת התבואה לשוק היא בחודש אלול. ממילא בין פסח לאלול אפשר להקל.
לגבי בירה אפשר להקל חודשיים נוספים בגלל תהליך היצור שלה שמתארך עד חשוון.
מה יהיה הדין אם אותה מדינה אינה מקיימת קשרי מסחר עם אף מדינה אחרת
במקרה כזה אם רב התבואה באותה מדינה נזרעת קודם פסח ניתן להקל בחדש כל השנה.
עמוד הקודםעמוד הבא