התחברות
סיכום הלכות חדש ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
תשובות למבחנים – חדש בתערובת
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים – חדש בתערובת
האם שאור (שמרים) שהתערב בעיסה (בצק) בטל ברוב, ודינם כדין העיסה לענין חדש ולענין חלה?
הט"ז כתב להחמיר בשמרים שאינם בטלים בעיסה לענין חדש משתי סיבות:
- דבר שניתן לטעם אינו בטל.
- שהוא דבר שיש לו מתירים כיון שניתן להמתין עם אכילתו עד לאחר הפסח, ודשלי"מ ואפילו באלף לא בטל.
אמנם בפת"ש הביא בשם משכנ"י להיתר שכן:
- השמרים נפסלו מאכילת בהמה.
- מעט השכר שיש בשמרים אינה אוסרת כיון שהיא מיא בעלמא ומשום שעיקר החימוץ מהשמרים ויש כאן זה וזה גורם שמותר.
אמנם אם יש חשש שהעיסה תתקלקל עד י"ז בניסן ניתן להתיר לבטל שכן כתב השו"ע ביו"ד קב ד: 'יש מי שאומר דלא שייך דבר שיש לו מתירין היכא שהמאכל מתקלקל'.
טחנת הקמח "הארץ" מייבאת חיטים מכמה וכמה מדינות ומאחסנת את כל התוצרת בתוך סילוא (מיכל אגירה) גדול, אך דא עקא שמשגיח הכשרות חושש שמשלות החיטים שהגיע מגרמניה והתערב עם יתר החיטים שבסילוא הינו בחשש איסור חדש, מחמת שהחורף באותה המדינה התאחר השנה. האם יוכלו בעלי טחנת הקמח להשתמש בחיטים שבסילוא לצורך טחינתם לקמח ולשווקם ללקוחות!
החיטים שנתערבו עם שאר חיטים הם דבר שיש לו מתירים שבמין במינו אפילו באלף לא בטל. והגם שעשינו ספק ספיקא בחדש ולא חששנו לדשיל"מ, כתב הש"ך זהו דווקא שיש ספק אם מה שלפננו זה איסור אבל בתערובת דשיל"מ אסור.
דשיל"מ במקום ספק איסור
יש לדון שכאן האיסור שנתערב אינו ודאי אלא ספק. ודישל"מ בספק איסור הוא מחלוקת ראשונים שלר"ת מותרת ולטור אסורה . והשו"ע ביורה דעה קב, א פסק לאסור כטור שכתב 'כל דבר שיש לו מתירין, כגון ביצה שנולדה ביום טוב, שראויה למחר, אם נתערבה באחרות, בין שלימה בין טרופה, אינה בטלה אפילו באלף. ואפילו ספק נולדה ביום טוב, ונתערבה באחרות, אסורות'.
נמצא שלמעשה ספק איסור גם הוא אסור בתערובת בדשיל"מ.
דשיל"מ במקום הפסד
בניד"ד אם נאסור את כל המגורה ודאי יהיה הפסד והוצאות נוספות לבעלים ובענין זה יש לדון האם אוסרים במקום כזה דשיל"מ.
ברמ"א בהלכות תערובות כתב להקל בכעיו זה ששם בשו"ע יורה דעה קב, ג כתב 'כלי שנאסר בבליעת איסור, שנתערב באחרים ואינו ניכר, בטל ברוב ואין דנין אותו כדבר שיש לו מתירין' והסביר הרמ"א: 'לפי שצריך להוציא עליו הוצאות להגעילו, וכל כיוצא בזה'.
נמצא שאם חומרת דשיל"מ כרוכה בהוצאות נוספות אינו בכלל דשיל"מ ומותר.
וכ"כ הגר"י זלברשטיין בחשוקי חמד ביצה דף ג עמוד ב לגבי חדש שנתערב 'אם צריך להוציא הוצאות גדולות כדי להשאירו עד שיהיה מותר [י"ז בניסן], כגון שיעלה הרבה כסף כדי לאחסנו במחסני קירור, לא הוי דבר שיש לו מתירים כמבואר ברמ"א (סימן קב ס"ג). ושורשו בדברי השו"ע בסעיף ב' שם: 'יש מי שאומר שלא אמרו דבר שיש לו מתירין אלא כשהמתיר עתיד לבא על כל פנים, או אם המתיר בידו לעשותו בלא הפסד'.
האם בזמן הזה אפשר להתיר חדש מספק או מספק ספיקא. האם יש לחדש דין דבר שיש לו מתירין.
כתב הש"ך שכשהוא בתערובת שייך איסור דשיל"מ בחדש. ורק כשיש תבואה לפנינו אפשר לעשות בה ספיק ספיקא כרמ"א ואין בזה משום דשיל"מ.
עמוד הקודם