כתיבה

איסור כתיבה - אסור לכתוב בחול המועד, ואפילו להגיה אות אחת בספר, אסור (שו"ע תקמה א) וכתיבה זו שנאסרה דווקא אם היא מלאכת אומן כגון ספר תורה, אומנם בכתיבה רגילה שלנו, כל שאינה מוקפדת ונעשית לצורך המועד מותר (רמ"א שם. משנ"ב לה).

ספר תורה שזקוקים לו - אם אין ספר תורה אחר לקרוא בו וצריכים הציבור לתקן הספר לקריאתו, מותר לתקנו (משנ"ב שם א).

צרכי רבים – מותר לכתוב בחול המועד לצורך רבים (רמ"א תקל"ה א. הלח"ג יט מה)

אגרות שלום - מותר לכתוב אגרת שלום לחברו כל שכותב באופן לא מוקפד כיון שיש בזה קצת צורך המועד (משנ"ב לה) וכגון שכותב לו ברכה למתנה שמביא לו.

שינוי בכתיבה – כל שאסור בכתיבה, אסור אפילו אם נעשה בשינוי (שו"ע שם ז). ולרמ"א נהגו גם בדברים המותרים, כשאפשר, לעשות הכתיבה באלכסון כעין היכר (משנ"ב לד). ולשו"ע עושים כתיבה מותרת גם ללא שינוי (משנ"ב לא).

להקדים הכתיבה - גם בדברים המותרים בכתיבה אסור לכוין מלאכתו למועד (משנ"ב שם לא).

כתיבה שלא מתקיימת – מותר לכתוב חול המועד בכתיבה שאינה מתקיימת (רמ"א תקמה ז) כגון על זכוכית החלון או בעזרת מים וכד'.

כתיבה במחשב או בטלפון – יש אומרים שדינה כמלאכת הדיוט שמותרת לצורך המועד ואסורה שלא לצורך המועד (הלח"ג יט, נד. חוט שני יט ו) . ויש אומרים שכיון שאינה מתקיימת מותרת כל שלא נשמרת בדיסק(שש"כ סו נה ובהערה שם).. ולשיטה זו מותר לחשב במחשב כיס אפילו שלא לצורך המועד אבל אסור לכתוב עבודות ולשומרם במחשב.

הדפסה במדפסת - יש אומרים שנחשבת למעשה הדיוט בגלל פשטות עשייתה ומותרת לצורך המועד (יבי"א ח מח. חוה"מ כהלכתו ו הערה רכח), ויש אומרים שנחשבת למעשה אומן מצד איכות התוצאה שאסור אפילו לצורך המועד (גרמ"א, חוט שני עמ' רמט). ובמקום הפסד או לצורך רבים יש להתיר בכל אופן (הל' חג בחג עמ' רצז).

ציור - קטנים יכולים לצייר במועד כיון שהוא מעשה הדיוט לצורך המועד. וכן הדין לאדם גדול שמשרבט רישומים סתמיים על נייר ויש לו צורך בזה. אמנם מי שמוכשר בציור אסור לצייר ע"פ כישוריו.