דבר האבד

מבוא - מותר לעשות מלאכה בחול המועד גם במלאכת אומן על מנת למנוע נזק (שו"ע תקלז א). אך חז"ל הגבילו היתר זה לתנאים מסויימים כמובא להלן.

הפסד מהקרן – גדר נזק לענין דבר האבד הוא שמפסיד מהקרן של דבר שיש לו, אמנם הפסד ברווח אינו נחשב דבר האבד (שו"ע תקלט ד).

כיון מלאכתו למועד – היתר דבר האבד הוא דווקא כשלא היתה לאדם אפשרות לעשות קודם המועד. אמנם אם דחה בכוונה מלאכתו למועד אסור לטפל בה גם במועד (שו"ע תקלח ו)

טרחה יתרה – תכלית היתר מלאכה בדבר האבד הוא כדי שיהיה האדם פנוי לשמחת המועד, ולכן ההיתר דווקא אם אין בו טרחה יתירה (שו"ע תקלז ב), ויש לשער את הפסד הנזק מול השקעת הזמן הנדרשת.

ספק נזק – בספק דבר האבד, אם הנזק מצוי במציאות כזו, יש להתיר גם על פי גדרי דבר האבד (משנב תקלז א).

תוספת נזק מועט – קלקול קיים שהמנעות מטיפול בו תגרום לתוספת נזק מועט אך לא להפסד הדבר, אינו נחשב דבר האבד לתקנו במלאכת אומן. ולכן אסרו לתקן נעליים קרועות בחול המועד (רמ"א תקמא ד. משנ"ב י) אלא אם ללא תיקון יתקלקלו לגמרי וצריך להם.

השקיה - מותר להשקות צמחים בעציצים או בגינה גם בהשקיה ידנית, כשההשקיה דרושה להם שלא יפגעו.

תשלום חובות - מותר לשלם חובות שאם לא ישולמו יחוייב בקנס או יפסיד הנחה.

השבת אבידה - מותר לפרסם מודעה על מציאה אם יש חשש שהמאבד נמצא במקום רק בחג.

פועלים קבועים – מותרלהעסיק פועלים הקבועים אצלו אם מחוייב לשלם שכר להם אפילו אם יבטלו מעבודתם.