אבל בפורים

ההלכות להלן מתייחסות לאבל תוך שלושים או תוך שנה על אביו או אימו. [אבל תוך שבעה ישאל חכם].

קריאת מגילה וברכת שהחיינו –יש מפוסקי אשכנז שכתבו שאם האבל משמש כקורא לציבור בבית הכנסת, לא יברך שהחיינו בפומבי אלא אח ֵ ר יברך ( משנ"ב תרצ"ב א) , ויש חולקים ואומרים ש יברך שהחיינו כיון שצריך לה ו ציא גם עצמו (גשה"ח כג ד ז) וכן מנהג הספרדים (חזו"ע פורים עמ' סו) . והכל מודים שכשקוראה רק לעצמו או לבני ביתו, שמברך שהחיינו.

סעודת פורים – האבל חייב בסעוד ה ביום פורים, ורשאי לאוכלה עם חברים ומכרים, ו אפילו חוץ לביתו ⁶. כיון שיש ענין לאכלה ברוב עם [ שנאמר 'משפחה ומשפחה' דברי סופרים שם] . והיתר זה הוא דווקא כשטרם קיים את מצוות הסעודה. ויש מחמירים בכל אופן לסעוד בביתם אלא אם זו סעודה שרגילים להשתתף בה כל שנה [ע"פ רמ"א שצ"א , ב ⁷]

ואם יש ב סעודה כלי נגינה יש אומרים שימנ ע מלהשתתף בה אלא יאכל בביתו [ חזו"ע עמ' קפ] ויש מתירים אף כשיש כלי נג ינה אך האבלים לא ירקדו ולא ישירו ( מן העולם ועד העולם עמ' 185 בשם הרב נבנצל) ו בפרט אם הוא אירוע שרגיל להשתתף בו וחסרונו יורגש ⁸.

מסיבות פורים – שיש בהם מוסיקה, ריקודים ומופעי בידור אין לאבל להשתתף בהם גם ביום פורים.

משלוח מנות – האבל חייב ל שלוח משלוח מנות [ שו"ע תרצו, ו ] . וישלח משלוח פשוט של מיני מאכל ולא מפואר ו של מיני מתיקה [משנ"ב יח] . ואחרים אין שולחים לאבל כלל ואם שלחו לו רשאי לקבל [ רמ"א שם. בא"ח תצוה יח ] . ויש שמתירים לשלוח ל אבל [חזו"ע קצג] ואחרי שלשים יום נראה להקל ⁹

ומכל מקום, אחרים רשאים לשלוח לבני ביתו של האבל [שהם אינם אבלים] כל עוד אינם מייחדים את המשלוח לאבל עצמו. [שו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' כ שאלה מג; פני ברוך עמ' שכב הערה עא בשם הגרי"ש אלישיב; חזון עובדיה עמ' קצד הערה כא]

אבלות ב פורים המשולש – ביום ראשון של פורים המשולש בירושלים נוהגים מנהגי אבלות אע"פ שמקיימים בו סעודת פורים (חזו"ע רכז)

לעילוי נשמת

מרת אימי חביבה בת חנניה ע"ה

הרב שלום חיים בן קאמר ע"ה

מרת מזל בת לונה ע"ה

יעקב בר מסעודה ע"ה

שו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' כ שאלה ד-ה, קיצור דברי סופרים אבלות תקיח, תורת המועדים קולדצקי עמ' תק"ז
↩
כתב הרמ"א לגבי סעודת ברית 'והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין'. והש"ך רמ"ו כז כתב לגבי סעודת סיום מסכת 'דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם' ונראה שיש לחלק שאם יש חיוב שמחה לאבל עצמו כגון שהוא עצמו סיים מסכת או כמו בסעודת פורים שרשאי לצאת מביתו. וכן משמע בצרור החיים שאלה קצא. שוב ראיתי שכן כתב בפירוש בדברי סופרים סימן קצא אות יח.
ולמשפחה הרגילה לסעוד יחד ראה 'ימי משתה ושמחה' עמ' שסג הערה 61 בשם הרב אלישיב שהתיר.
↩
וכמו חתן שיכול לשמוח בחתונת עצמו לאחר שלשים וגם בכלי נגינה, כן יכול לשמוח בסעודת פורים שהיא חובה לו. ומכאן שנכון להקל בכלי נגינה רק לאחר שלשים יום.
↩
ראה במשנ"ב [כא] שבמקום שנהגו לומר לאבל שבת שלום מותר לשלוח לו משלוח מנות לאחר שלשים יום והוא ע"פ דברי הרמ"א שפ"ה ג. . וראה בצרור החיים שאלה קס שכתב הגרמ"א לעודד שאלת שלום לאבל בשבת. וכן כתב בגשה"ח רכ"ח כמנהג הרוב לשלוח מנות לאבל לאחר ל' יום. (ובעמד רכ"ד כמנהג הרוב לומר שבת שלום לאחר ל' יום)
↩

עמוד הקודם

התחברות

הקדשת ספר

אבל בפורים

הרב ירון אליה

אבל בפורים

אודותינו

כתבים נבחרים

סדרות נבחרות

שיעורים מובחרים

הקדשות