התחברות
תמצית הלכות פורים
נסיעה לירושלים וממנה
הרב ירון אליה
נסיעה לירושלים וממנה
מחלוקת גדולה קיימת לגבי שינוי מקום בפורים, מהו זמן הנוכחות הקובע לחיוב בכל מקום 4ומתי בודקים את כוונתו של האדם 5. ולכן הרוצה לצאת מספק יקפיד לנהוג זהירות ביציאה מעירו בימי הפורים כמובא להלן.
בן ירושלים שרוצה לבקר בעיר ולהשאר כבן ירושלים - יגיע לעיר אחר חשיכה של ליל י"ד ויצא קודם עלות השחר. או שיגיע אחר עלות השחר ויהיה ב ירושלים חזרה בשעת חשיכה.
ב ן ירושלים שרוצה להתחייב רק כבני העיר - יגיע לעיר קודם חשיכה של ליל י"ד על מנת להשאר שם עד לעלות השחר של יום ט"ו וכן יעשה בפועל, ובזה התחייב לכל הדעות לקרוא כבני העיר ונפטר מקריאה כבני ירושלים .
בן עיר שרוצה לבקר בירושלים ולהשאר בן עיר - יגיע לירושלים אחר חשיכה של ליל ט"ו ויצא קודם עלות השחר. או שיגיע אחר עלות השחר של ט"ו.
בן עיר שרוצה להתחייב כבני ירושלים - יגיע לירושלים קודם ליל י"ד (מחשש לשיטת הרא"ש) בעל מנת להשאר שם על עלות השחר של של יום ט"ו, וכך יעשה בפועל . ובזה התחייב לכל הדעות לקרוא כבני ירושלים ונפטר מחיוב קריאה כבני העיר.
חיוב כפול לבן ירושלים - בן ירושלים שקרא בעיר בי"ד וחזר ל ירושלים נטיית פוסקי אשכנז שכיון שחזר למקומו שוב חוזר לקרוא שם ב ירושלים בברכה (רמ"ע הוב"ד בכה"ח תרפח ה . הרב פרנק שם. הלכ"ש כ ה. חזו"א קנב ו 'חזר') ו נטיית פוסקי ספרד שכיון שיצא ידי חובת המצווה שוב אינו חייב בקריאה (ערך השלחן ה) ורק אם עקר דירתו לגמרי ל ירושלים אפשר שמתחייב (אול"צ שם) . ולמעשה יקרא ללא ברכה ולא יוציא אחרים (כה"ח שם. ילקו"י שם ט) וכן יקיים שם את שאר מצוות הפורים כמו בני ה ירושלים (אול"צ ד נה י) .
חיוב כפול לבן עיר - בן עיר שקרא בעיר ונסע ל ירושלים יש אומרים שכיון שיצא ידי חובת המצווה שוב אינו חייב בקריאה (רמ"ע שם. אול"צ א מו. הרב פרנק קונטרס הפורים, ילקו"י שם ט) ו יש אומרים שאם מתכוין להשתקע ב ירושלים מתחייב (חזו"א קנב ו 'ב"ע שנכנס'. אול"צ א מו לאחד הפירושים. ילקוי תרפ"ח ט ) ויש אומרים שחוזר ומתחייב ב ירושלים בכל אופן (הליכות שלמה כ א)
להפטר ממצוות הפורים - היה ב ירושלים בעלות השחר של י"ד ונסע לעיר על מנת לשהות בה בט"ו , יש אומרים שנפטר לגמרי ממצוות הפורים כיון שלא התחייב בשום מקום . (רמ"ע שם . שלחן שלמה כ ה. ילקו"י שם ח) ודווקא אם החליט לצאת מה ירושלים קודם שחשיכה בליל ט"ו (שולחן שלמה שם) ויש אומרים שרק אם עקר דירתו לגמרי לעיר נפטר מחיוב (אול"צ ד נה יא) ויש אומרים בבן עיר שכל שבליל י"ד לא התכוין לקנות את חיוב הכרך נשאר בחיוב בני עיר (חזו"א קנב ו 'ואם דעתו')
ולכן יש להקפיד מאד שלא לנהוג כך מחשש שאדם יפסיד את מצוות הפורים.
- ↩
שדעת הרא"ש שלעולם מיקומו בעה"ש של יום י"ד הוא קובע ודעת רש"י שבהולך לכרך מיקומו בעה"ש של ט"ו הוא הקובע וכן דעת רב הראשונים וכן פסק השו"ע ורוב פוסקי זמננו. ודעת הגרמ"א שלשו"ע נקבע לפי מיקומו בליל החיוב ולא בעה"ש וכן הסתפק באול"צ.
- ↩
שלדעת המשנ"ב הוא בזמן יציאתו מביתו. ולחזו"א, והמנח"ש הוא בליל י"ד. ולגרמ"א הוא בליל החיוב במקום אליו הלך.