פורים שחל ב ערב שבת

זמן סעודת פורים לכתחילה - כשחל פורים ביום ש י שי, הנכון הוא להקדים את סעודת הפורים משום כבוד שבת (רמ"א תרצה ב) ולכ ת חילה יעשו הסעודה קודם חצות (משנ"ב שם י . ילקו"י תרפח כא )

תפילת מנחה – אם מקדים הסעודה קודם חצות יתפלל מנחה קטנה. ואם דוחה זמן סעודת פורים לאחר חצות, יתפלל מנחה קודם הסעודה (רמ"א רלב ב. משנ"ב ל)

סעודה בתחילת הצהרים - אם לא עשו קודם חצות יקדימו כמה שאפשר כדי שעדיין יאכלו סעודת השבת לתיאבון . וישתדלו לעשות קודם שעה עשירית (שו"ע רמט ב)

סעודת סמוך לשבת - במקום צורך מותר לעשותה גם לאחר שעה עשירית כדין סעודה שזמן חיובה ביום שישי (רמ"א שם . ילקו"י שם ) ויקפיד יותר לא ל מלא כרסו כדי שיגיע לסעודת שבת בתאבון.

המאחר זמן סעודת פורים עד סמוך לשבת ינהג כך :

הכנות לשבת - ישלימו כל ההכנות לשבת קודם הסעודה.

קבלת שבת – באמצע הסעודה לאחר פלג המנחה או כאשר מגיע זמן כניסת שבת שבלוחות, מפסיקים ב אכילה עושים קבלת שבת והנשים מדליקות נרות שבת.

המתפללים ערבית כעת - טוב שיצאו להתפלל ערבית כעת כדי שיהיו התפילה והסעודה כסדר (כה"ח רעא כב) וכן י ברכו ברכת המזון עם על הניסים קודם התפילה ויצאו בזה מספק (משנ"ב תרצה טז)

ו בחזרתם מהתפילה יעשו קידוש , נטילת ידיים והמוציא כבכל שבת ולא כמפורט להלן .

אמנם אם אכן מפסיקים לערבית, צריכים להקפיד שלא למלא כרסם בסעודת הפורים כיון שהפסקה באכילה ממעטת התיאבון (שו"ע רצא ג) . וכן יקפידו ש לא לשתות רביעית יין בסעודת הפורים רק ישתו יותר מכפי רגילותם (שו"ע צט א . ואם שתה רביעית וצלול ראה הערה ²)

קידוש - פורשים כיסוי על הפת ומקדשים. בקידוש אומרים רק את ברכת הקידוש ו אם שתו יין שוב לא יברכו על היין (שו"ע רעא ד) .

לחם משנה - בוצעים את הפת על לחם משנה . ולמעשה מספק לא יברכו עליו שוב ( משנ"ב רעא יח; כ ה"ח כט . חזו"ע שבת ב עמ' רכ מסב"ל ).

סעודת שבת - אחרי צאת הכוכבים יאכל לפחות כזית פת (ורצוי לאכול כביצה).

ברכת המזון - אם אכל כזית פת לאחר צאת הכוכבים אומר בה רצה והחליצנו. לגבי על הניסים, יש נמנעים מלאומרה ( בא"ח א חקת כב . משנ"ב תרצה טו . כה"כ קפח מג ) ויש שכתבו לומר גם על הניסים ( פמ"ג משבז תרצה ג) ולכן נכון שיאמר אותה בהרחמן (נטע"ג כג כח) ואם התפללו ערבית , שוב לא י אמרו על הניסים (משנ"ב שם טז) .

ערבית – אם לא התפללו ערבית , יתפללו לאחר הסעודה ויקפידו להערך מראש באופן שיהיה להם מנין לשעה זו .

קריאת המגילה ומתנות לאביונים - כשחל פורים בערב שבת , מקדימים בירושלים את קריאת המגילה ומתנות לאביונים ליום שישי (שו"ע תרפח ו) מחשש טלטול המגילה בשבת (משנ"ב טו) ו כן כדי לסמוך מצוות מתנות לאביונים לקריאת ה מגילה.

עשיית מלאכה – נחלקו הפוסקים בדין עשיית מלאכה בפורים משולש בירושלים ביום שישי ( פסק"ת תרצו ג) והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה (חזו"ע רטז)

קריאה בתורה ועל הניסים - ביום שבת אומרים בירושלים על הניסים וקוראים בתורה (שו"ע שם)

סעודת שבת - טוב להוסיף מנה נוספת לסעודות השבת לכבוד הפורים ( חזו"ע רכ ח . פסקת"ש תרפח יז )

דרשת יום השבת – ביום השבת יש לדרוש לציבור בענייני הפורים (משנ"ב טז . חזו"ע רכ ) ועיקרה של הדרשה צריכה להיות בעניני אגדה וטוב לדרוש גם בהלכה (פסקת"ש שם יט)

משלוח מנות בשבת – יש מחמירים ל שלוח בשבת משלוח מנות אחד, והמחמיר תע"ב (חזו"ע רכה. פסקת"ש שם)

סעודת פורים - ביום ראשון עורכים סעודת פורים ומשלוח מנות כדינם .

על הניסים בסעודת פורים – יש שנהגו לומר על הניסים גם בסעודת פורים ביום ראשון אך יש לחוש שיש בזה הפסק אך נכון לומר נוסח על הניסים בהרחמן ( כה"ח תרפח מח. חזו"ע רכז . פסקת"ש שם יח )