סעוד ה ושמחת פורים

זמן המצוה - זמ ן סעודת פורים ביום ו אם עשאה בלילה לא יצא ידי חובה [שו"ע תרצה א] ויש המקדימים לעשותה כבר בבוקר לאחר התפילה (משנ"ב תרצ"ה ט, כה"ח כג)

ומכל מקום גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה [רמ"א שם] ומנהג טוב לאכול זרעונים בליל פורים שמהם ניזונו דניאל ואסתר. [משנ"ב שם יא, חזו"ע קע"ט . ובגדרם: רש"י והמלבי"ם שם כתבו שהם קטניות. ומקור חיים כתב שהוא אורז ובדברי יציב כתב כל ירק ]

לימוד - טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה (רמ"א תרצה, ב)

בגדרי סעודת פורים - לכתחילה יש לאכול בה פת ו כן להד ר אחר בשר בהמה [חזו"ע קע"ג] ו בשעת צורך יאכלו בשר עוף [ שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יח אות ג] ויש לשתות יין בסעודה.

שתיית היין - יש שהתירו ליחידי סגולה שבר ור להם ש אם ישתו לא יתגנו במעשיהם ולא יגיעו לקלות ראש ולא יבטלו שום מצוה או חיוב , לשתות יין 'עד דלא ידע' [חיי אדם הובא בבה"ל תרצ"ב ב, אול"צ ד ס ג] ו יש שכתבו ש השכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו [בית יוסף בשם ארחות חיים] ולכן כתבו הפוסקים ש צריך שיש תה רק יותר מ הרגלו עד שיכבדו אבריו וישן בשמחה [רמ"א תרצה ב, הלכות חגים לגרמ"א עמ' עמ' 496, חזו"ע עמ' קעה ] והציווי 'עד דלא ידע' הוא עד ולא עד בכלל .

תכלית השתיה כדי שישמח ויכיר בגודל חסדי השם ויודה עליהם , ו אם שתה עד שהתבלבלה דעתו ביטל כוונת חכמים כיון שכבר אין בו דעת ותבונה לשבח ולפאר על תוקף הנס [יד אפרים סימן תרצה ]

ברכת המזון לאחר שתיה - היודע בעצמו שעשוי להגיע בשתייתו בסעודה למצב שאינו יכול לדבר בפני מלך אין לו להמשיך בשתייתו קודם ברכת המזון אלא י פסיק ו י ברך תחילה . ובדיעבד אם עבר והמשיך, אם לא הגיע לשכרות כלוט יברך ברכת המזון [משנ"ב קפ"ה ו, כה"ח שם יא, ברכת השם א' ו' ו'] . אך אם שתה עד שמתנהג כשוטה לא יברך . ואם ברך לא יצא [ משנ"ב שם ] .

על הניסים - אם סיים את הסעודה לאחר צאת הכוכבים יש אומרים ש יאמר על הניסים בברכת המזון כל עוד לא ה תפלל ערבית [יחו"ד ג נה, משנ"ב תרצה טז] ויש אומרים שבכל אופן לא יאמר על הניסים לאחר צה"כ [ כה"ח קפח, מג. ו בא"ח חקת אות כב לענין חנוכה ומקר"ק בשם הגרמ"א לענין פורים ].