תענית אסתר

מעוברות ומניקות - מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות [ שו"ע תקנ"ד ה ] , ויש מחמירים כשאינה מצטערת מן הצום [משנ"ב שם בשם א"ר , מקר"ק הררי עמ' סב בשם הגרמ"א ] .

חולה - חולה פטר מהצום אף שאין בו סכנה. וכן זקן תשוש כח. אמנם תענית אסתר קלה משאר צומות ול כן גם מי שסובל מכאב מקומי פטור אם מצטער בו מאד [רמ"א תרפ"ו ב] והרופא אמר שהתענית תזיק לו (שם וכה"ח כב) .

יולדת - יש שפטרו יולדת תוך כ"ד חודש שאינה מניקה בפועל מתענית אסתר כיון שחיובה מכח מנהג [ נטעי גבריאל עמ' קעב , דעת תורה תק"נ א ] ויש שלא הקלו אלא אם מרגישות חולשה יתירה [הגרמ"א שם בהלח"ג , חזו"ע עמ' לח ]

חתן ו בעלי ברית – חתן וכלה בשבעת ימי המשתה פטורים מלהתענות בתענית אסתר ( בא"ח שופטים יז. כה"ח תרפו טז) ו לאחר חצות היום גם בעלי ה ברית מותרים באכילה (שעה"צ תרפו טז )

ילדים - ילדים פטורים מלהתענות בתענית אסתר וטוב לחנך שלא יאכלו ממתקים בשעות התענית [משנ"ב תק"נ ה]

עננו - אומרים 'עננו' בתפילת העמידה. למנהג הספרדים אומרים בשחרית ובמנחה [כה"ח תקס"ב יז]. ולמנהג האשכנזים הציבור אומר במנחה בלבד והחזן גם בשחרית [רמ"א תקס"ה ג].

שמיעת כלי נגינה – בתענית אסתר אין צורך להחמיר שלא לשמוע כלי נגינה כמו שנהגו בעשרה בטבת (הליכות שלמה יח ו . משמעות בא"ח דברים ה )