התחברות
תמצית הלכות פורים
תפילה וקריאת מגילה
הרב ירון אליה
תפילה וקריאת מגילה
בגדי יום טוב – נכון ללבו ש בגדי יום טוב לכבוד פורים (רמ"א תרצה ב) או בגדים אחרים שהם חשובים (בא"ח תצוה כב)
אכילה ומלאכה קודם מגילה - גם לאחר סיום הצום אין לאכול אכילת קבע כיון שהגיע זמן קריאת מגילה. ולגבי אכילת פירות, או מזונות עד כביצה מעיקר הדין מותר כשאר מצוות [חזו"ע פורים עמ צ"ה] ויש שמקלים רק במקום צורך גדול [משנ"ב תרצ"ב י"ד]. ואם חלש מ חמת הצום ונדרש לאכול סעודה , ימנה לו שומר שיזכיר לו לקרוא את המגילה [חזו"ע עמוד צה] . ויש לשים לב שדין זה שייך גם לנשים שמאחרות בבוקר את קריאת ה מגילה שאסורות באכילה עד לקריאת ה . וכמו כן אסור לישון או לעשות מלאכה משמעותית קודם קריאת המגילה [ משנ"ב תרצב, טו]
על הניסים - בערבית, שחרית ומנחה מוסיפים בתפילה "על הניסים" וכן בברכת המזון. וחיוב זה בערי הפרזות הוא ביום י"ד בלבד. ואם שכח ונזכר לאחר שאמר את שם ה' שבסיום הברכה אינו רשאי לחזור (שו"ע תרפ"ב א) , וטוב שיאמר באלוקי נצור או בהרחמן (שם ברמ"א) ונכון שיקדים את אמירתה לפני שאר ' הרחמן ' שבברכת המזון.
החייבים במגילה - כולם חייבים בקריאת מגילה , אנשים ונשים . ומחנכים את הקטנים לקרותה (שו"ע תרפט, א) ונכון כשאפשר שלא יקראו הנשים לעצמן אלא ישמעו מהאנשים (משנ"ב תרפ"ט ח) .
לצאת ידי חובה - הקורא את המגילה צריך שיכוין להוציא ידי חובת קריאת מגילה ו השומע צריך שיכוין לצאת [שו"ע תר"צ יד], ונכון שהגבאים יזכירו זאת לציבור קודם הקריאה [ילקו"י מועדים 194]
מגילה כאגרת - נוהגים שהקורא פושט את המגילה כאיגרת קודם הברכה, וכשיגמור חוזר וכורכה כולה, ו אז מברך (שו"ע תרצ, יז . כה"ח קב ) אמנם הציבור אינו צריך לפשוט קודם הקריאה רק קורא בה ופושט והולך ( הלח"ג סד, יח. חזו"ע עמ' עה) שלא יראו כאילו כל אחד קורא ל עצמו (פמ"ג א"א)
ברכות המגילה לפניה - הקורא את המגילה בלילה מברך ג' ברכות לפניה. ו ביום , למנהג הספרדים אין מברכים שוב שהחיינו [שו"ע תרצ"ב א] ולמנהג האשכנזים מברכים [ רמ"א שם ] .
שהחיינו - בברכת שהחיינו שבמגילה נכון לכוין לפטור גם את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים שיקיימו למחרת [הספרדים יכוונו בשהחיינו שבלילה . והאשכנזים ביום. כה"ח תרצ"ב ד]
עמידה בברכות - מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים לעמוד בברכות קריאת המגילה ( שעה"צ תרצ , א . רב פ עלים ד, לג ) ומנהג חלק מהספרדים לשבת גם בברכות ( כה"ח תר"צ ב. חזו" ע עמ' סט בהע' . שמ"ש ומגן א, סג )
ברכת הרב את ריבנו - כשקראו ב מנין עשרה גברים מברך לאחר הקריאה ברכת 'הרב את ריבנו' [ביה"ל תרצ"ב 'אלא'] ויש שמברכים ברכה זו גם ליחיד שלא לאבד ברכה יקרה זו [בא"ח תצווה פורים] . ולמנין נשים , יש מברכים ( יחו "ד א , פח ) ויש נמנעים ( הליכות שלמה, תפילה כג, הערה ג ) .
ברכות לקורא לאחרים - מי שיצא ידי חובה וקורא לאחרים מברך שוב את הברכות עבור השומעים [שו"ע תרצ"ב ג, משנ"ב ס"ק י ] לרבות ברכת שהחיינו [חזו"ע פורים עמ' סה] ויש מהספרדים שאין מברכים לשומע אלא כשאינו יודע לברך בעצמו [גרמ"א ע"פ מקר"ק הררי עמ' קס"ט שכ"פ השו"ע רעג, ד ] .
ברכות לקורא לנשים - מי שיצא ידי חובה וקורא שוב עבור נשים :
למנהג הספרדים יש שכתבו שיכול לברך להן את הברכות כרגיל [ חזו"ע פ"ט ] ויש שכתבו שאין לברך לנשים [בא"ח תצוה פורים א', הוב"ד ב כה"ח תרפ"ט י"ט] והנכון שאחת הנשים תברך ובנוסח 'על מקרא מגילה' (אול"צ ד, נד, ג) .
ולמנהג האשכנזים תברך אחת הנשים בנוסח 'לשמוע מגילה' [משנ"ב תרצ"ב יא] .
הקפדה על שמיעה - צריך להקפיד לשמוע כל תיבה מהחזן ואם החסיר אפילו תיבה אחת לא יצא (משנ"ב תר"צ, מח) , אמנם יכול להשלימה על הסדר בקריאה ממגילת נייר שבידו כל עוד הוא מיעוט מן המגילה (שו"ע תרצ, ג) .
הכאת המן – יש נוהגים להכות ולהרעיש בכל פעם שמזכירים שם המן (רמ"א תר"צ יז) או בכל פעם שמופיע עם תואר נוסף (מנהגי חב"ד ) . ויש מכים רק בהמן הראשון והאחרון (בא"ח תצוה י) ויש שכתבו שהמכים יצא שכרם בהפסדם שגורם לבלבול ו כן שלא נכון לכתחילה להפסיק בקריאה יותר מכדי נשימה ומטעמים נוספים 3(פמ"ג א"א תרצ כא . יפה ללב ב תרצ טו . ילקו"י עמ' תנ ה ) ולכל מנהג יש על מה לסמוך ובלבד ששומעים את קריאת החזן בכל מילות המגילה. ואם בכל זאת הפסיד קצת ישלים אותה מיד בקריאה מהחומש שבידו (משנ"ב ס) .
עמוד עץ במגילה - מנהג הספרדים ל הקפיד לקרוא ממגילה ש יש לה עמוד עץ בסופה [שו"ע תרצ"א ב] , ואם אין לה עמוד יש שכתבו שאין לברך עליה [אול"צ ד נו ב] ויש שהכשירו בדיעבד [חזו"ע עמ' רמב] , והאשכנזים אינם חוששים לזה [רמ"א שם] .
שימוש ברמקול - דעת רוב הפוסקים שלא יוצאים ידי חובה בשמיע ת מגילה דרך רמקול (מנח"ש א ט . יחוו"ד ג נד) ויש מקלים כשהיה יכול לשמוע גם ללא הרמקול (יחוו"ד שם) אמנם קשה לדייק בזה במציאות .
מכשיר שמיעה - וכן אדם המשתמש במכשיר שמיעה באופן שאינו יכול לשמוע את קריאת המגילה בלעדיו יש שכתבו שאינו יוצא בשמיעה זו [הליכות שלמה עמ' קכט, מנחת אשר א עמ' קלח] ויש ש הקלו בדיעבד [חזו"ע עמ' נה, שו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן קיג , כיון שרק בשופר נאסר קול הברה] ולכן נכון לכתחילה שיחזיק מגילה כשרה לפניו ויקרא עם החזן , או שישב בסמוך לחזן באופן שיוכל לשמוע את קריאתו ללא המכשיר (ושם אפילו ישים מכשיר יותר יש להקל ) .
- ↩
בספר במועד לכל חי (לא צא) כתב ואיכא תלתא דפורענותא אחת דעוברים על לא תעשון כן לה' אלהיכם ושוברים ונותצים אבנים יקרות וספסלים של ביהכ"נ ... ב' דמבלבלים הקריאה ואינם יוצאים ידי חובה ג' דהטעם שמעו עמים ירגזון ואיכא איבה כל כי האי מצוה לבטל המנהג הזה עכ"ל. ובכל אופן היום בחסדי השם בארץ קדשנו אין לחוש לאיבה ולא שמענו שנותצים את בית הכנסת ורק יש להקפיד שלא יפריע לשמיעת המגילה.