סימן רצה - סעיף ד

Name: סיכום הלכות כלאי אילן
Author: הרב ירון אליה

זורע על הברכת גפן בקרקע בעומק ג' טפחים

משנה כלאים ז משנה א: המבריך את הגפן בארץ אם אין עפר על גבה שלשה טפחים לא יביא זרע עליה אבל מן הצד מותר דזרעים לצדדים לא משתרשי, אלא שעושין העפר תיחוח ומלקין יסודות הכותל כשנזרעים אצלו, אבל אין השרשים שלהן מהלכין מן הצד. וטעמא דלא יביא זרע על הגפן המוברכת אפילו חוץ לעבודתה לפי שהגפן רך ונכנסים שרשי הזרעים בגפן והוי הרכבת ירק באילן, אבל שאר אילנות שאינן רכין שרי אפילו הבריכה בדלעת שתחב הגפן בתוך הדלעת או בתוך הסלון אסור משום דשרשי הזרעים נוקבים ומפלשין עד הגפן כשאין על גבה שלשה טפחים עפר. ומשום זרעים בדלעת לא מתסר כגון שהדלעת יבישה: או בסילון צינור ומרזב וסלון אחד הוא. ובסלון של חרס דוקא מיירי דבסלון של מתכת אין צריך עפר שלשה טפחים. ירושלמי כלאיים א.ז.

זורע על הברכת גפן בסלע קשה בעומק ג' אצבעות

שם: הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ז: הבריכה בסלע. הדא דתימא בהדין צלמא בסלעים האלה הקשים ברם בהדין רכיכה מתפתפת היא "מִתְפַּתַּחַת הִיא" כך היא הגירסה. אבל בסלעים האלה הרכים הסלע מתפוררת והשרשים עוברים דרכו.

בית יוסף יורה דעה סימן רצה: מתפתחת היא - לא ידעתי למה השמיטוהו הרמב"ם והרא"ש ז"ל.

מותר לזרוע לצד ההברכה

בבלי בבא בתרא יט: תנן: המבריך את הגפן בארץ גפן יחידי שאין בזרעים שאצלם משום עירבוב דאין כרם בפחות מחמש גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב אלא שלא ינק הזרע מן הגפן , אם אין על גבה עפר שלשה טפחים - לא יביא זרע עליה, ותני עלה: אבל זורע את הצדדין אילך ואילך.

כשעיקר הגפן נראית מרחיק ו' טפחים

משנה כלאים ז, א : ...הארכובה שבגפן אין מודדין לה אלא מן העיקר השני: שמרכיבין יחור של גפן והתחתון עב מן העליון ומודדין מעיקר השני (העליון) ו' טפחים כדי עבודת גפן יחידית והיינו לקולא דאם מן התחתון מודד היה צריך להרחיק יותר. ר"ש.

תלמוד ירושלמי מסכת כלאים פרק ז הלכה א: והאי שהקלנו למדוד מהעליון בשאין הראשון נראית אבל אם היה הראשון נראה נותן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן ולא די בשלשה טפחים עפר. תדע לך שהוא כן דתנינן דבתרה המבריך שלשה גפנים ועיקריהן נראין נחשבים כשתי שורות ויש להם דין של כרם, להצריך הרחקה של ד' אמות. ותני עלה במה דברים אמורים לענין הכרם שאם יש שם ג' גפנים נחשב לשתי שורות ולכן דין כרם להן אבל לענין עבודה נותן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן אבל לענין עבודה להרחיק הזרעים מהן אף אם אין ביניהן כשיעור הזה (שהם פחות מג' גפנים) מ"מ דינן כגפן יחידית ואף על פי שהבריכן הואיל ועיקריהן נראין צריך שיהא נותן ששה טפחים לכל רוח ורוח. פני משה. :

רמב"ם הלכות כלאים פרק ו הלכה ח: הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה, במה דברים אמורים שאין עיקר הגפן נראה, אבל אם נראה צריך להרחיק ששה טפחים לכל רוח ואחר כך יזרע כמו שמרחיק מכל גפן יחידית שלא הוברכה כמו שיתבאר.

סעיף ד: יש איסור הרכבה אפילו תחת הקרקע,
כגון משנה כלאים א, ז, זמורת הגפן שהבריכה תחת הקרקע, אסור לזרוע עליה ירק, אלא אם כן יש על גבה עפר ג' טפחים. ואפילו הבריכה בתוך דלעת שיבשה וכיון שיבשה אין איסור כלאיים בין הגפן והדלעת. ר"ש, או בתוך סילון של חרס ולטור של עץ. ש"ך⁷., מפני שנשרש בה והוה ליה מרכיב ירק באילן.
ואם היה על גבה פחות מזה, אסור לזרוע על גבה ומותר לזרוע בצדה. ב"ב יט:. שאיסור הרכבה הוא באילן ולא בשורש. רא"ש. כיון ששרשי האילן משתרשים ישירות מטה וכן שרשי הגפן משתרשים מטה ג' טפחים קודם שמתפשטים לצדדים. ר"ן.
אבל הבריכה בסלע קשה, אפילו אין עליה עפר אלא ג' אצבעות, מותר להביא זרע עליה.
בד"א, כשאין עיקר הגפן נראה. אבל אם נראה, צריך להרחיק ששה טפחים לכל רוח ואח"כ זורע, כמו שמרחק מכל גפן יחידית שלא הוברכה. רמב"ם. ע"פ ירושלמי כלאיים ז' א'.

וקשה שבסימן רצ"ד סעיף כו' דעת הטור כרא"ש שחרס חדירה לשורשים ועץ אינו חדיר אלא כשנקוב. וא"כ דווקא בחרס ראוי לאסור משום חדירת שורשים ובעץ להתיר. ועוד קשה לשו"ע שפסק שם כרמב"ם שעציץ שאינו נקוב אסור גם כשאינו של חרס מפני חדירת השורשים ןמדוע כתב כאן לאסור רק בשל חרס?
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות