טבלת סיכום להלכות

סעיף

נושא

שו"ע

הרחבה ופוסקים נוספים

א

איסור כלאי אילן

אסור בהרכבה מהתורה בכלל מה שנאמר: שדך לא תזרע כלאים.

כלאי אילן בחו"ל

אסור.

כדברי שמואל 'את חוקותי תשמורו' – חוקים שחקקתי לך כבר. קידושין לט.

וכן שהוקשתה להרבעת בהמה והיא חובת הגוף. ירושלמי.

הרכבת ירק באילן

לוקה. משנה א.ז.

הרכבת ירק בירק

השמיט האיסור. כרמב"ם.

במשנה א' ז' אין מביאין ירק בירק ובחולין ס. הגמ' מסתפקת במיני דשאים ומסיימת בתיקו.

רמב"ם:

לכס"מ: בא"י אסור מהתורה בחו"ל מותר.

לגר"א: איסורו מדרבנן.

רא"ש: בא"י מהתורה וספק בחו"ל.

גר"א: בכל מקום מהתורה וספק בגוי.

תערובת זרעי אילן בא"י

מותר. סעיף ג'.

רמב"ם, רא"ש: מותר. וכן בט"ז ודחה את הדרישה.

דרישה: יש לאסור. כיון שנלמד מכלאי זרעים.

ב

הרכבה ע"י נכרי

אסור להניח לעכו"מ שירכיב לו.

כיון שאתי למחלף בישראל. שבת קל"ט.

כיון שהוזהרו עליו ועובר על לפני עיוור. גר"א.

כלאי אילן בנכרי

רמב"ם: אסורים בזה ויש באמירה איסור תורה של לפני עיוור.

רוב הראשונים: לא נאסרו בזה ויש כאן איסור דרבנן כללי של אמירה לנכרי.

שו"ת בצל החכמה: ואיסורם דווקא בהרכבת אילנות מאכל.

ג

תערובת זרע אילן וזרע שדה.

מותר. כרמב"ם ורא"ש.

רמב"ם, רא"ש: מותר. שאילנות נאסרו רק בהרכבה דומיא דהרבעה.

ראב"ד, טור, ב"ח, ש"ך: אסור בא"י ומותר רק בחו"ל.

פרישה: מותר. ואפשר שהבנת הטור בראשונים שמותר מצד הרכבה אך אסור משום כלאי זרעים.

גר"א: ודאי גם הטור מתיר והוא טעות סופר.

תערובת זרעי אילנות שונים

מותר.

שאילנות נאסרו רק דומיא דהרכבת בהמה. רמב"ם. רא"ש.

הרכבה בין אילנות סרק

השמיט ומותר. כרא"ש.

רמ"א בסע' ו': מותר.

רא"ש: מותר. שבירושלמי הוזכרו לאיסור רק עץ מאכל עם סרק. ויש גורסים אחרת. ועוד שכל אילנות הסרק מין אחד.

זרע תבואה בשורש אילן

חת"ס: המחמיר תע"ב.

אך מהדין נראה שהאיסור רק כששני המינים עולים מעל הקרקע.

הכלאה - האבקה מפרח זכרי לנקבי להוציא מין חדש

שבט הלוי: אסור דאין חילוק כלל בין מרכיב ענף, או מרכיב שרף כאשר הביא כב' בעצמו מחזון איש כלאים.

הגר"ש ישראלי: לא מצאנו איסור הרכבה אלא בדומה ובהיקש מהרבעה, וזהו רק כשעושה החיבור בגוף העץ.

הנדסה גנטית לשיפור תכונות הפרי

הרב דוב ליאור: מותר. א. אין זו דרך העירוב שהתורה אסרה. ב. אין מראית עין והיכר לתערובת מינים. ג. אין איסור כלאים בגֶן אלא ביחור בעל יכולת התפתחות עצמית.

מנחת שלמה: בזרעים אסור כין שס"ס השדה זרועה משני מינים.

ד

לזרוע על הברכת גפן שתחת הקרקע.

אסור אלא אם יש עפר ג' טפחים. משנה ז' א'.

לזרוע על הברכה שבדלעת יבשה

אסור שהשורשים חודרים.

לזרוע על הברכה שבתוך צינור

של חרס אסור שנשרש בה. רמב"ם.

רמב"ם: של חרס אסור.

טור: של עץ אסור. ש"ך.

וראה רצ"ד סע' כ"ד דעות ראשונים.

לזרוע על הברכה שבסלעים

בסלעים קשים מותר אפילו בג' אצבעות עפר.

ב"י: בסלעים רכים אסור. שבירושלמי כתבו לאסור ברכיכה, ולא ידעתי למה השמיטו הרמב"ם והרא"ש.

לזרוע לצידי הברכה

מותר. ב"ב יט: ששרשי האילן והגפן משתרשים קודם מטה. ר"ן.

לזרוע לצידי הברכה שניכר עיקרה

מרחיק ו' טפחים. ירושלמי ורמב"ם כדין עבודה בגפן יחידית.

ה

לזרוע על הברכת שאר אילנות

מותר.

שהם קשים והאיסור הוא בגפן שהיא רכה. ר"ש, רא"ש.

ר"ש בהסבר הירושלמי ז' א', רא"ש: מותר. דווקא לזרוע מעל הברכת גפן אסור כיון שהיא רכה. שאר אילנות מותר

ר' שמואל מאיוורא: טוב להזהר עד ג' טפחים. שנראה כמרכיב באילן. הובא בתוס' קידושין לט.

לזרוע על שרשי גפן.

מותר. כרא"ש.

רא"ש:מותר. דווקא בהברכה אסרו שנקרא כבר שם אילן עליה קודם שהוברכה.

ר"ן: אסור. הר"ן כתב היתר צידי ההברכה משום שלא נפגשים השורשים. ממילא אם נפגשים אוסר.

ש"ך, הלכות הארץ : לכתחילה להחמיר כר"ן.

ו

הרכבה של מין באינו מינו

אסורה אפילו כשדומין בעלים או בפירות – כגון התפוח והחזרד. משנה א' ד'.

הרכבת מין במינו בשינוי שם כגון אגסים עם קרוסטמלין, פרישן עם עוזרדים

מותר. ירושלמי, שהסבר המשנה בהיתר "האגסים והקרסתומלין" הוא שהם אותו המין.

מדמים איסור כלאי אילן לכלאי בגדים כמו ששם זה דוקא צמר ופשתים שהם שני מינים כך בכלאי אילן. ר' אבין בירושלמי א' ז'.

הרכבת מין במינו השונים בשם לוואי.

רמ"א: מותר.

משנה א' ב' חזרת וחזרת גלים וכו'

הרכבת מין במינו השונים בצבע או בגודל

רמ"א: מותר כגון שחורות בלבנות או דקות בגסות.

ירושלמי א' ז' נלמד מכלאי בגדים שדווקא כצמר ופשתים.

רמ"א: ולמעשה כיון שלא מכירים טוב להזהר מכולם.

תפח בתפוח יער: פרי יער שטעמו רחוק מטעם פרי השדה ושווה בשמו וטבעו.

לבושי שרד: אם טעמן רחוק או שאחד נאכל רק ע"י כבישה הם שני מינים ואסורים בהרכבה.

משכנות יעקב: אם שמם וטבעם שווה מותרים בהרכבה כמין במינו.

הרכבה בפירות הדר

דרך אמונה: ספק ואסור. אלא ממורכבים כשהפירות והעלין שווים כגון אתרוג באתרוג מורכב. וכן תפוז בחושחש הוא מין אחד.

ז

קיום בכלאי אילן

אסור.

כרא"ש. וכן במשנה ח' א' בכלאי זרעים.

וכתב הרא"ש בפירוש המשנה שהמקיים במעשה לוקה

רא"ש: המקיים לוקה,

ברכ"י: יש לעקור.

רז"ג, משנת שכיר: די שלא מטפל.

חת"ס, ערה"ש: נתאחה מותר.

ריטב"א, כלבו: קיום מותר בכלאי אילן

יבי"א: ללמד זכות, מותר ככלאי בהמה.

אכילה מפירות כלאי אילן

מותרים.

משנה שם. ירושלמי. רמב"ם. רא"ש

ואפילו למרכיב. שרק בכרם אסרו לו. גר"א

נטיעת יחור מכלאיים

מותר. ירושלמי א' ד'