סימן רצה - סעיף ו

Name: סיכום הלכות כלאי אילן
Author: הרב ירון אליה

הרכבה של מין באינו מינו אסורה אפילו כשדומין בעלים או בפירות

משנה כלאים א משנה ד: ובאילן האגסים והקרסתומלין מין אגסים קטנים הדומים לעפצים והפרישים הם חבושים והעוזרדים אינם כלאים זה בזה התפוח והחזרד הפרסקים והשקדין והשיזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א הלכה א: רבי יוסה בשם רבי יוחנן כולהון זוגות זוגות. מה על כל פירקא אתאמרת או על הדא הלכתא. מן מה דאמר רב פסחים לט. חמשה ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח כולם מותרין ליזרע בערוגה ואמר הדא דרב פליגא על ר' יוחנן הדא אמרה על כל פירקא איתאמר'. רבא בשם רב כולהון זוגות זוגות. מחלפא שיטתיה דרב. תמן הוא אמר כולן מין אחד והכא הוא אמר הכין. לא דרב אמר כולן מין אחד מה שרב אמר שבכולם יוצא ידי חובת מרור, אין הכוונה שהם מין אחד ומותר לזרעים בערבוביא לא אמר אלא מיני ירקות הן וכולן מותרין ליזרע בערוגה בא רב ללמדנו שהחמישה שמנו חכמים בפסחים שראויים למרור, מיני ירקות הן ומותר לזרוע אותם בערוגה בהרחקה מועטת.

ירושלמי מסכת כלאים פרק א הלכה ד: שלמן בר לוי אחוי דזבדי בר לוי בשם רבי יהושע בן לוי כולהון זוגות זוגות ורק עם בן זוגו אינו כלאים, אבל אחד מזוג זה כלאים עם אחד מהזוג השני.. רב אמר כולהון מין אחד ואינם כלאים. ומה שראינו לעיל מה שרבא אמר בשם רב בכל פירקא זוגות זוגות, הכוונה לירק, וכאן מדבר על אילנות. מתני' פליגא על רב דתני אף הבכיים ואם זוגות זוגות קתני, מי הבן זוג של הבכיים?. התיב ר' יוסי בי ר' בון והתני אף הרוגייני' אינם כלאים, וגם מכאן ראיה שאינו מדבר בזוגות כי אין לו בן זוג. בשוקי של ציפורין היו מרכיבין קרוסטמלין על גבי אגס. ראם תלמיד אחד אמ' להן אסורים אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמר להן מי שפגע בכם מתלמידי בית שמאי הוא, ואין הלכה כמותו.

רמב"ם הלכות כלאים פרק ג הלכה ד : וכן באילן שיש שני מינין שדומין זה לזה בעלין או בפירות הואיל והן שני מינין הרי אלו כלאים, כיצד התפוח עם החזרד, והפרסקין עם השקדים, והשזפין עם הרימין אף על פי שדומין זה לזה הרי הן כלאים זה בזה, אבל האגסים עם הקרוסטמלים, והפרישים עם העוזרדין אינן כלאים זה בזה ונראה מלשונו שפסק כרב שההיתר נאמר בזוגות בלבד.

ובהלכה ו: אבל צנון עם הנפוס אף על פי שהעלין דומין זה לזה והפרי דומה לפרי הרי אלו כלאים הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר

ר"ש מסכת כלאים פרק א משנה ה: ירושלמי (הל' ה) אמר רבי יש מהן שהילכו אחר הפרי ויש מהן שהילכו אחר העלין הלפת והצנון הילכו אחר הפרי הלפת והנפוס הילכו אחר העלין התיבון הרי צנון והנפוס הפרי והעלין דומין ואת אמרת כלאים אמר רבי יונה בזה הילכו אחר טעם הפרי. פירוש אחר פרי להחמיר וכן אחר העלין להחמיר וכן אחר הטעם להחמיר:

מין במינו מותר אפילו בשינוי שם או צבע

משנה כלאים א משנה ב: הקשות והמלפפון אינם כלאים זה בזה רבי יהודה אומר כלאים חזרת וחזרת גלים עולשין ועולשי שדה כרישים וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה ופול מצרי והחרוב אינם כלאים זה בזה:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א הלכה ז: מעתה אסור להרכיב תאינה שחורה על גבי תאינה לבנה? אמר רבי אבין ולא מכלאי הבגדים למדת. מה כלאי בגדים שאסרתי לך שני מינין לא זה ממין זה ולא זה ממין זה. אף כלאים שאסרתי לך בכל מקום לא זה ממין זה ולא זה ממין זה.

אורחות חיים הלכות כלאים : והלכתא מותר להרכיב אילנות מין במינו אפילו א. שחורות בלבנות ב. ודקות בגסות אף על פי ג. שיש להם שם לווי אבל אילן נושא פירות באילן שאינו נושא פירות אסור להרכיבן וכל שכן מין בשאינו מינו:

סעיף ו: יש באילנות דומים זה לזה בעלין או בפירות, ואף על פי כן הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים.
כיצד, התפוח עם החזרד (פירוש מין תפוח יערי תרגום וכפתור וחיזור) הפרסקין (פירוש פירסק"י בלע"ז) עם השקדים, השזפין (פי' הרכיב זיתים על רימון, שהם פרי דומה לזית, יוצא מהם שזפין) עם הרימון, אף על פי שדומים זה לזה, כלאים זה בזה,
אבל האגסים (פי' פיר"י בלע"ז) עם הקרוסטומלין (פי' מין אגסים) והפרישן (פי' קודוציו) עם העוזרדין (פי' סורבוליי) אינם כלאים זה בזה לשון הרמב"ם ע"פ משנה א' ד'.
לרמב"ם נחשבים מין אחד כשדומים בטעם ובנוסף במראה העלים או הפירות. ולר"ש נדרש דמיון בשלשתם.
הגה: וכן מותר להרכיב מין א', אפילו שחורות בלבנות ירושלמי א, ז ודקות בגסות, אף על פי שיש לו שם לווי משנה א' ב' (כל בו וב"ח בשם א"ח).
וכן סרק על גבי סרק, שרי, אף ע"פ שאינו מינו (כן משמע מהטור). כך כתב הטור והסביר שכל אילנות סרק הם כמין אחד.
ומ"מ הואיל ואין רוב העולם מכירין רוב המינין, טוב ליזהר מכולן (ב"י בשם סמ"ק). כלומר אפילו במוזכרים בשו"ע להיתר. גר"א.

הרכבת תפוח יער בתפוח. פת"ש ב'

לבושי שרד חידושי דינים סי' ק"ו:

אפילו פירותיהם נאכלים ע"י כבישה לא אומרים שהם כמין תפוח אלא דינם כאילן סרק ואסורים בהרכבה בעץ תפוח.
אם פירותיהם טובים לאכילה אך עדיין טעמם רחוק מטעם עצי הפרי, אסורים בהרכבה כמין שאינו מינו כמובא ברמב"ם.

משכנות יעקב סימן ס"ו:

הרמב"ם כתב להחשיב ריחוק טעמים כשני מינים רק על אותן שהם ב' מינים חלוקין בשמן ובטבען אלא שמפני שווי ודמיון העלין וצורתן היה עולה על הדעת להתיר, על זה כתב שהלכו בזה אחר טעם הפרי. אבל כה"ג לא גרע משקדים מרים ומתוקים ותאנים ובנות שוח שודאי אינם באיסור הרכבה⁹.

הרכבה בין פירות הדר

דרך אמונה הלכות כלאים פרק ג הלכה ד : ולימון ואתרוג ואשכליות ותפו"ז יש להסתפק בהן אם הן מין אחד מצד השתוותן בכמה דברים ולכן אסור להרכיב יחור של אתרוג המורכב בלימון בסדן לימון, ומיהו אם ע"י ההרכבה נדמה לאחד מהמולידים ובא לכלל השתוות הפירות והעלין הותר עם מין הנדמה לו כדלקמן סקל"א ולכן נראה דמותר להרכיב אתרוג המורכב באתרוג שאינו מורכב שהפירות דומין דמיון גמור וע"ל פ"א סקמ"ב. ותפו"ז יערי חושחש נראה דהוא מין א' עם התפו"ז:

דרך אמונה הלכות כלאים פרק ג הלכה ד : ובחזו"א כתב שלא נתבאר טעם המתיר מנ"ל שהוא מין א' ואין בזה אלא שיקול הדעת.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות