התחברות
סיכום הלכות כלאי אילן ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע
סימן רצה - סעיף א
הרב ירון אליה
מקור ההלכה וביאורהמקור ההלכה וביאורה
עמוד הקודםעמוד הבא
סימן רצה - סעיף א
איסור כלאיים
ויקרא פרק יט , פס' יט: אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
רמב"ן ויקרא פרשת קדושים פרק יט פסוק יט : והטעם בכלאים, כי השם ברא המינים בעולם, ... וצוה בכחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א), ... והמרכיב שני מינין, א. משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקדוש ברוך הוא בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות. ב. והמינים בבעלי חיים לא יולידו מין משאינו מינו, וגם הקרובים בטבע שיולדו מהם כגון הפרדים יכרת זרעם כי הם לא יולידו. והנה מצד שני הדברים האלה, פעולת ההרכבה במינים דבר נמאס ובטל:
משנה כלאים א משנה ז: אין מביאין אילן באילן אילן מאכל באילן מאכל מין בשאינו מינו או אילן סרק באילן מאכל אבל אילן סרק באילן סרק כיון שאין שום א' מהם עושה פרי כמין אחד חשוב ושרי ירק בירק מין שאינו מינו ולא אילן בירק ולא ירק באילן ר' יהודה מתיר ירק באילן ואין הלכה כרבי יהודה:
סוגי כלאיים
- כלאי אילן : איסור הרכבת שני מיני צמחים אילן או ירק זה בזה.
- כלאי הכרם : איסור זריעת זרעים ליד גפנים ללא הרחקה מספקת.
- כלאי זרעים: איסור זריעת שני מיני זרעים של תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה.
משנה כלאים ח משנה א: כלאי הכרם אסורין מלזרוע ומלקיים ואסורין בהנאה כלאי זרעים אסורים מלזרוע ומלקיים ומותרין באכילה וכל שכן בהנאה.
כלאי אילן אסורים בחו"ל מהתורה
משנה קידושין א משנה ט: כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חוץ מן הערלה וכלאים כלאי הכרם בחוצה לארץ מדרבנן. אך כלאי זרעים מותרין לזרעם בחוץ לארץ רבי אליעזר אומר אף מן החדש:
בבלי קידושין לט.: אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לוקין על הכלאים בח"ל דבר תורה. אמר ליה רבי אלעזר בר' יוסי, והאנן תנן: הכלאים - מדברי סופרים! לא קשיא: כאן בכלאי הכרם איסורו מדרבנן, כאן בהרכבת האילן איסורו מהתורה; כדשמואל, דאמר שמואל: את חקתי תשמורו מדלא כתיב ושמרתם את חקתי משמע את חקתי אשר מעולם תשמרו מלמד שהזהיר את נח ובניו עליהן ואלו הן החקים בהמתך לא תרביע שדך לא תזרע ואיזו זריעת כלאים שאני אומר שחקקתים לך כבר דומיא דבהמה דבר המסויים והיינו הרכבה ומהכא נפקא לן בסנהדרין (דף ס) דבני נח הוזהרו עליהן והכא אתה מוסיף ללמוד מהיקש זה דומיא דבהמה אפי' בח"ל דהא חובת הגוף היא אף שדך בח"ל. חוקים שחקקתי לך כבר, בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע - מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה; ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בח"ל, אף שדך נוהג בין בארץ בין בח"ל. ואלא הכתיב: שדך! המיוחד לך וח"ל לא הקנו לך מן השמים. ההוא, למעוטי זרעים שבח"ל דכלאי הכרם בח"ל דמשום דאפקיה בלשון זריעה כתב שדך....
רב יוסף מערב ביזרני וזרע ולא בכרם. א"ל אביי, והאנן תנן: הכלאים - מדברי סופרים וקס"ד אפי' כלאי זרעים נמי אסרו ביה כי היכי דבא"י אסירי מדאורייתא! א"ל, לא קשיא: כאן בכלאי הכרם מדברי סופרים, כאן בכלאי זרעים מותרים, כי לא כתיב בהם פן תקדש דמשדך לא תזרע כלאים נפקו., כלאי הכרם דבארץ אסורים בהנאה - בח"ל נמי גזרו בהו רבנן, כלאי זרעים דבארץ לא אסירי בהנאה - בח"ל נמי לא גזרו בהו רבנן.
רא"ש מסכת קידושין פרק א: נמצא דין כלאים עכשיו בחוצה לארץ נחלק לשלש פנים הרכבת האילן מדאורייתא כלאי הכרם מדרבנן כלאי זרעים מותר.
בארץ ישראל | בארץ ישראל | בחוץ לארץ | |
קיום | הנאה | בחוץ לארץ | |
כלאי אילן | מותרים | מותרים | אסור מהתורה שכבר נאסר לבני נח |
כלאי הכרם | אסורים | אסורים | אסור מדרבנן |
כלאי זרעים | אסורים | מותרים באכילה | מותר |
הרכבת ירק בירק אסורה
בראשית פרק א, יא-יב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:
משנה כלאים א, ז : אין מביאין אילן באילן ירק בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן ר' יהודה מתיר ירק באילן:
בבלי חולין ס. : בעי רבינא: הרכיב שני דשאים זה על גב זה לר' חנינא בר פפא דאמר מדעתן יצאו דשאים למיניהם ולא נצטוו על כך, מהו? כיון דלא כתב בהו למינהו - לא מיחייב, או דילמא: כיון דהסכים אידיהו הקדוש ברוך הוא הסכים על ידם - כמאן דכתיב בהו למינהו דמיא? תיקו.
ר"ש מסכת כלאים פרק א משנה ז : וירק בירק - תימה... מאי קא מיבעיא ליה? מתני' היא דאין מביאין ירק בירק?!
ויש לומר דמיבעיא ליה בחוצה לארץ דשרי כלאי זרעים ואסירא הרכבת האילן. וכן דעת הרא"ש. גר"א.
אי נמי אפי' בארץ מיבעיא ליה לרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דדלמא מתני' דהכא כרבנן. וכן דעת הרמב"ם. גר"א.
אי נמי לבני נח מיבעיא ליה דשרי בכלאי זרעים ואסירי בהרכבת האילן. וכן דעת הגר"א.
רמב"ם הלכות כלאים פרק א הלכה ה: כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים, כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח הרי זה לוקה מן התורה בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ, וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום. כסף משנה הלכות כלאים פרק א הלכה ה : ואף על גב דבמתני' תנן דירק בירק נמי אסור השמיטו רבינו משום דבהאי בבא אתא לאשמועינן דלוקה בכל מקום ואילו ירק בירק בחו"ל מישרא שרי וכדאמרינן דשדך אתי למעוטי זרעים שבחו"ל וסובר רבינו דמהרכבה נמי ממעט לחו"ל דהא בהרכבה משתעי קרא. ואכתי קשה דה"ל לרבינו למכתב דאם הרכיב ירק בירק בא"י לוקה ויש לומר דהא לא איצטריכא ליה שאם על זריעת שני מיני זרעים בא"י לוקה מכ"ש על הרכבתן.
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות כלאים: והא דמבעיא לן באלו טריפות (דף ס א) הרכיב ב' מיני דשאי' מאי. היינו בחו"ל דכלאי זרעי' שרו ומיבעיא לן אי חשיב הרכבת דשאים הרכבת אילן להתחייב עליהן בחו"ל משום דכתיב למינהו (בעשייתם) [בצאתם] והוי בכלל חקים שחקקתי לך כבר או דלמא כיון דלא כתיב בהו למינהו בצוואה לא. ולא מיקרי הרכבה אלא מין בשאינו מינו אבל מין במינו שרי.
סיכום השיטות בהרכבת ירק בירק
רמב"ם לכס"מ: בא"י אסורה מהתורה ובחו"ל מותרת.
רא"ש: בא"י מהתורה ובחו"ל הוא הספק שלא נפשט.
רמב"ם לגר"א: אסורה מדרבנן בכל מקום שהאיסור מהתורה בירק הוא רק במפולת יד כר' יאשיה ולא בזה אחר זה.
גר"א: בכל מקום איסורו מהתורה והספק בגוי.
סעיף א: כלאי האילנות, הרי הם בכלל מה שנאמר: שדך לא תזרע כלאים (ויקרא יט, יט)
כיצד, המרכיב אילן באילן, כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח, ה"ז לוקה מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בח"ל. כר' יוחנן בקידושין לט. שהרכבת אילן הוקשתה להרבעת בהמה בכלאיים והיא חובת הגוף שנוהגת בחו"ל. ולכן אסורה גם בתוך בית וגם בעציץ שאינו נקוב. מעדני ארץ כלאים עמ' עז.
וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק משנה א, ז, לוקה בכל מקום לשון הרמב"ם והשמיט ירק בירק. כס"מ: בא"י הוא מהתורה ק"ו מזריעה ובח"ל מותר. גר"א: לרמב"ם ירק בירק מדרבנן.1.
כיצד, המרכיב אילן באילן, כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח, ה"ז לוקה מן התורה בכל מקום, בין בארץ בין בח"ל. כר' יוחנן בקידושין לט. שהרכבת אילן הוקשתה להרבעת בהמה בכלאיים והיא חובת הגוף שנוהגת בחו"ל. ולכן אסורה גם בתוך בית וגם בעציץ שאינו נקוב. מעדני ארץ כלאים עמ' עז.
וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק משנה א, ז, לוקה בכל מקום לשון הרמב"ם והשמיט ירק בירק. כס"מ: בא"י הוא מהתורה ק"ו מזריעה ובח"ל מותר. גר"א: לרמב"ם ירק בירק מדרבנן.1.
מותר לערב זרעי אילן ואפילו בא"י.
ט"ז יורה דעה סימן רצה ס"ק א : וכ' בדרישה דנ"ל מלשון זה שכתב כאן דכלאי אילנות בכלל שדך לא תזרע כלאים דאם זרע ב' מיני אילנות בא"י לא גרע איסורו מכלאי זרע השדה כו' וחוץ מכבודו לא עיין ברמב"ם פ"א דכלאים שכתב בהדיא וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזרען כאח' שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד עכ"ל. וזה אפי' בארץ ישראל שהרי כתב שאין לך כלאים כו' וכן מוכח בבכורות דף נ"ד בהדיא:
- ↩
בחולין ס. הגמרא לא פשטה שאלת החיוב בהרכבת שני מיני דשאים למרות שמשנה מפורשת אוסרת ירק בירק, הכס"מ הסביר ברמב"ם שבארץ הוא מהתורה ובחול הוא מותר. הגר"א הסביר ברמב"ם שאיסורו מדרבנן ואפילו בארץ. לרא"ש בא"י הוא מהתורה והספק רק לגבי חוץ לארץ. לגר"א עצמו לישראל ירק בירק אסור מהתורה בין בארץ בין בחו"ל והספק רק בגוי.
