סימן רצה - סעיף ה

Name: סיכום הלכות כלאי אילן
Author: הרב ירון אליה

מותר לזרוע על הברכה של שאר אילנות

ירושלמי מסכת כלאים פרק ז הלכה א'- עם פירוש הר"ש במשנה: גמ' לא יביא זרע עליה הא מן הצד מותר. מה נן קיימין אי משום זרעים באילן ששרשי הזרע נכנסים בשרשי הגפנים למה לי גפן אפילו שאר כל האילן אסור, כדתנן בפרק קמא (משנה ז) אין מביאין ירק באילן? אי משום עבודה ניתני ששה של גפן יחידית אלא כר' עקיבה דרבי עקיבה אמר שעבודת גפן יחידית היא שלשה. אין כרבי עקיבה אפילו מן הצד ניתני שלשה ומשמע על גבה אסור מן הצד מותר. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר אבא משום זרעים על גבי הגפן ולא משום עבודה ולאו משום הרכבת ירק באילן אלא משום דבאין השרשים עד הגפן ואסור משום כלאי הכרם . תמן תנינן מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים. רבי ירמיה אמר רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר אין השרשין מהלכין מן הצד והכא את אמר השרשין מהלכין מן הצד. אמר רבי יוסי כאן וכאן אין השרשין מהלכין מן הצד. אלא שהן עושין עפר תחוח והן מלקין ארעיתו של כותל. ומיהו קשה מיהא דתנן לעיל בפרק קמא (משנה ח) אין תוחבין זמורה של גפן לתוך אבטיח מפני שהוא אילן בירק ומוקי לה בירושל' (שם) במעמיק שורש בארץ ואפילו הכי דוקא לתוך אבטיח אסור אבל בנגיעה לא כיון דאין עיקריהן נראין אז קשה איך אוסרים פה מצד כלאי כרם אפילו בנגיעה של שורשי הזרוע בגפן. וצריך [לומר] דמסקנא דהכא נמי משום זרעים באילן ודוקא על גבי הגפן לפי שהוא רך נכנסין בו שרשי הגפנים אבל שאר אילנות שריומן הצד אפילו בגפן שרי דאין מהלכין מן הצד וההיא דפרק לא יחפור אף על פי שאין מהלכין מן הצד מקלקלין ארעיתו של כותל דהיינו היסוד לפי שנעשה עפר תחוח:

הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות כלאים סימן ד: ומדקדק עליה בירושלמי כלאים פרק ז הלכה א' אמאי אסור אי משום שהשרשין נכנסין בגפן ואסור משום הרכבת ירק באילן מאי איריא גפן אפילו כל אילן נמי מדתנן בפ"ק דכלאים אין מביאין ירק באילן. ואי משום עבודה שצריך להרחיק מן הגפן שתחת הזרעים כמו מן הגפן שבצד הזרעים. נתני ו' כדין עבודה... ומשני לעולם משום הרכבה ושאני גפן דרכיך ונכנסין שרשי הזרעים לתוכו⁸. אבל שאר אילנות קשין הן ואין נכנסין לתוכו אלמא שמעינן מהך מתני' דמתרצי' דשייך הרכבה אפילו תחת הקרקע ואם כן נמי כשזורע בצד הגפן נכנסין שרשי הזרעים בתוך שרשי הגפן. ונהי דהזרעים מותרים מכל מקום יהא אסור לזרוע משום הרכבת ירק באילן. ונראה לי דאף על גב דשייך הרכבה תחת הקרקע ה"מ דמבריך זמורה תחת הקרקע שכבר היה שֵׁם אילן עליה קודם שהבריכה.

תוספות מסכת קידושין דף לט עמוד א: ונראה לה"ר שמואל מאיוור"א דטוב ליזהר שלא לזרוע זרעים סמוך שלשה טפחים מעיקרו של אילן דנראה כמרכיב זרעים בתוך האילן.

על שורש גפן מותר לזרוע

בבלי בבא בתרא יט: המבריך את הגפן בארץ, אם אין על גבה עפר שלשה טפחים - לא יביא זרע עליה, ותני עלה: אבל זורע את הצדדין אילך ואילך.

רא"ש שם: אבל מה שנכנסים שרשי הזרעים בתוך שרשי האילן לא מיקרי הרכבה דאין שם אילן על השרשים תדע לך שהרי גפן יחידית עבודתה ו' טפחים אף על פי שהשרשים מתפשטים חוץ לו' ולא חיישינן להרכבה. ועוד האמר היה גדר בנתיים זה סומך לגדר גפן מכאן וזה סומך לגדר תבואה מכאן. ואף על פי שנכנסה שרשי התבואה לתוך שרשי הגפן אלמא לא מיקרי הרכבה מה שנכנסין תחתיה לתוך השרשים כיון דאין שם אילן עליה:

הר"ן על הרי"ף מסכת קידושין דף טז עמוד א: ואפי' לחרוש תוך ג' טפחים לגפן שהוא מוברך בארץ מותר ולא חיישינן להרכבה כדתנן בפ"ז ממסכת כלאים ומייתי לה בפרק לא יחפור (דף יט ב) המבריך את הגפן בארץ אם אין עפר על גבה ג' טפחים לא יביא זרע עליה ותני עלה אבל זורע הוא את הצדדין אילך ואילך והיינו טעמא משום דליכא למיחש להרכבה אלא בזורע על הגפן ממש בזמן שאין שם עפר שלשה טפחים לפי ששרשי הזרעים יורדין כנגדן ונכנסין בתוך הגפן אבל בצדדין לא משום דזרעים לאו לצדדין משתרשי כדאיתא התם וכ"ת ונהי דשרשי הירק לא משתרשי לצדדין ניחוש לשרשי הגפן דלצדדין משתרשי ובאין שרשי הירק ונכנסין בהן יש לומר דשרשי הגפן ג"כ אין מתפשטין לצדדין עד שהן יורדין כנגדן ג' טפחים ושוב אין שרשי הזרעים נכנסין בהן ומשמע שהר"ן חולק על הרא"ש וסובר ששייך איסור הרכבה אפילו בשרשי הגפן ולא רק בהברכה. רק שהמציאות פה שאינה נפגשים. וראה ש"ך ס"ק ה'.

סעיף ה: ודוקא בכהאי גוונא שנקרא עליו שם אילן קודם שהבריכה.
אבל מותר לזרוע אצל האילן, אף על פי ששרשי הירק נכנסים בתוך שרשי האילן, כיון שאין על השרשים שם אילן. רא"ש ולא כר"ן. ולכתחילה טוב להחמיר כר"ן להרחיק ג' טפחים כר' איורא. ש"ך ה'.
ואפילו במבריך, דוקא בזמורת הגפן מפני שהיא רכה ושרשי הזרעים נכנסים בה. אבל המבריך ענף מאילן אחד, מותר לזרוע על גביו אפילו אין עליו עפר שלש אצבעות ר"ש ורא"ש ע"פ ירושלמי.

זה אינו כתוב בפרוש בירושלמי אלא הוא מסקנת הדברים להבנת הרא"ש והר"ש.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות