התחברות
סיכום הלכות שביעית, מדברי הגמרא והראשונים ועד להלכה למעשה על סדר דברי הרמב"ם עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
מלאכת הזומר
הרב ירון אליה
מלאכת הזומר
האם מותר לזמר ענפי אילן המפריעים לחוטי חשמל או לעוברים ושבים.
בתורה: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.
נמצא שלמרות שמלאכת הזמירה היא תולדה ובשביעית שאר תולדות נאסרו מדרבנן בלבד, לגבי הזמירה היא אסורה מהתורה.
דעת החזו"א (יז, כ. כא, טו) שאיסור זמירה מהתורה קיים רק בגפן שהזמירה בה דורשת מומחיות מיוחדת וגיזום שאר עצים נקרא 'זירוד' שהותר בערב שביעית ואם זירוד היה מהתורה כיצד התירו אותו בתוספת שביעית? אמנם בתוי"ט כתב שהזמירה אסורה בכל האילנות מהתורה וכ"כ בערוה"ש (שמיטה יט, ב) והסביר שהתורה ציינה כרם רק כיון שרוב נטיעת הארץ כרמים (כמו שבנזיקין כתבה 'כי יבער איש שדה או כרם' ופשוט שהוא לאו דוקא).
בקטיף שביעית סיכמו בשם הרב קוק שהאיסור קיים גם בצמחים אחרים ובתנאי שהגיזום גורם להצמחת ענפי פרי חדשים. י"א שדווקא כשיוצאים מהענף הנגזם וי"א דווקא באותה שנה (מהריט"ץ ברמב"ם. וכ"פ הרב קרליץ).
ממילא נמצא שגיזום עצי סרק הוא מדרבנן, לרב קוק כיון שאינו מוציא ענפי פרי ולחזו"א כיון שאינו גפן.
בזמירה קיימת משמעות מיוחדת לכוונת הזומר שכן מצינו בסנהדרין כו א שריש לקיש הלך עם מספר חכמים 'חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמי, אמר להן: כהן וזמר? אמר לו: יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך. אמר להם: הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות'.
ובתוס' הקשה 'מ"מ מה בכך מ"מ הוה משביח הכרם?!' ועונה: 'וי"ל דעביד ליה באותו ענין דודאי קשה ליה'
ומוכח שאם באמת היה צריך לענף ואינו לצורך צימוח הוא מותר, אמנם ההיתר הוא באופן שיהיה ניכר שאינו לצורך צימוח.
ולכן מותר לגזום ענפי עץ המפריעים לחוטי חשמל או לעוברים ושבים באופן שניכר שאינו נועד להשבחת העץ כגון שיהיה גיזום שיש בו זיזים ואינו חלק.
האם מותר לגזום גדר חיה.
ראה לעיל שגיזום באילנות סרק הוא מדרבנן.
הגרשז"א במנחת שלמה נא ח כתב שבפרחי נוי אם גוזם אותם על מנת לשמור על צורתם נחשב כאוקמי אילנא ושרי. אך נשאר בצ"ע.
למעשה גדר חיה חשוב לגזום קודם השמיטה על מנת שתקבל את צורתה ותהיה מלאה, ככל שזה נעשה קודם השמיטה והגיזום בשמיטה לא יועיל למילוי שלה אלא רק לשמר את צורתה יש מקלים. אמנם יש שכתבו שהיתר זה הוא רק אם המנעות מגיזום תגרום נזק לשיח ששוב לא ניתן יהיה לתקן אותו בשנה הבאה.
האם מותר לכסח דשא.
בדשא כמו בגדר חיה התנאי הבסיסי לדיון הוא שהדשא מלא ואין הגיזום נדרש לצורך הצמחתו וגידולו.
צד נוסף להקל בדשא הוא שנראה לנצי"ב בדעת הרמב"ם שזמירה בירקות היא מלאכת 'הקרסום' שכל עיקרה הוא מדרבנן והיא קלה יותר מגיזום בעצים. אמנם יש חולקים וכן נראה דעת הראי"ה קוק.
למעשה בכיסוח דשא למטרת שימור הגובה בלבד כשלא נדרש הדבר לצימוח נטה הרב שטרנבוך להתיר. אך הרב טיקצינסקי אסר וכ"כ באול"צ שביעית.
עמוד הקודםעמוד הבא