היתר מכירה בשביעית

טעם האוסרים

טעם המתירים

יש איסור לא תחונם במכירה לנכרי וכשנעשה דרך שליחות אפשר שלא חלה המכירה מדין שאין שליח לדבר עבירה

כיון שהוא לטובת ביסוס הישוב היהודי בארץ פשוט שאין כאן איסור לא תחונם (ישועות מלכו)

אין איסור ל"ת במכירה מוגבלת לזמן (משפט כהן, הר צבי)

אין איסור ל"ת בערבי שאינו עובד ע"ז (הרב יצחק אלחנן)

למעשה מוכרים רק שיעור יניקה בקרקע ואין פה משום ל"ת

אין פה בעיה של שליחות כיון שהמכירה נעשית ישירות ע"י המִנהל שהוא הבעלים בקרקע. ממילא בכל אופן יש חלות למכירה.

אין באמת תוקף משפטי למכירה שאינה רשומה בטאבו

התוקף ההלכתי אינו תלוי בתוקף המשפטי

החוק בישראל הותאם לתת חלות משפטית להיתר מכירה גם ללא רישום בטאבו

אין למוכר גמירות דעת

יש גמירות דעת שלא לעבור עבירה ודי בזה (משפט כהן)

אין חסרון גמירות דעת עומד במקום שאדם מתחייב חוזית והמכירה חלה.

אסור לישראל לעבוד בקרקע של גוי מלאכות דאוריתא כגון זריעה (חזו"א, משפט כהן)

בזה"ז ששביעית דרבנן מותר בשעת צורך גם לישראל לעשות מלאכות מהתורה בקרקע נכרי (אבני נזר, גרע"י)

אם ישראל עובד בקרקע של גוי יש לחשוש לאיסור ספיחין בפירות (כס"מ, חזו"א, גרשז"א)

כיום ששביעית דרבנן יש לסמוך על המתירים שאין ספיחין בקרקע של גוי כשעבד בהם ישראל.

במציאות היום שממילא נעשים המלאכות ע"י תאילנדים כל השנים, לאחר המכירה זו מלאכת גוי בשדה גוי.