מלאכת נכרי

בדרך אמונה שם כתב שמדובר שצריך לעצים וכמו שכתב שם הרמב"ם בהלכה יח. אמנם בכל הראשונים שם כתבו שכוונתו לחזק את האילן לדוגמא ברא"ש 'חותכין זנבות הגפנים כדי שיעלה הגזע ויגביר' ונמצא שענין הזימור האסור מהתורה הוא יותר מסתם חיזוק האילן אלא שכיון שזומר בקצוות והוא לא דרך הזמירה הרגילה אינו בכלל האיסור. וצל"ע.

והסתפק אם היתר זה הוא גם כשניחא לו בהשבחה.

ומסברא זו מתירים לרוצים לנכש קוצים על מנת לפרוס דשא סינטטי באופן שמביא את הדשא תחילה וניכר שאין כוונתו להכשיר את הקרקע לזריעה. וכן יש מתירים בגיזום גדר חיה שאינו צריך לעידוד הגידול בה. וכן מותר לסקל אבנים לשימוש אם מקפיד להשאיר התחתונות. וכן להרים לכלוך מהגינה למטרת ניקיון כיון שמקובל לעשות כך שלא לצורך זריעה.

וזה כשיטתו במספר מקומות להתייחס גם למלאכות דאוריתא בזה"ז כספק דרבנן כדוגמא בתוך בית. אבל דעת החזו"א והגר"מ אליהו (ב, ד) ועוד שכיון שמלאכה עיקרא דאוריתא אין להקל בזה.

ואפשר שאינו חולק על הראי"ה, ומה שהתיר שם הראי"ה הוא בצירוף דעת ספר התרומה שמותרת עבודת ישראל בשדה נכרי.

ואפשר שיש להוסיף גם את התנאי שניכר שאינו מתכוין למלאכה כדברי החזו"א שכן כתב המשנה ראשונה 'צאנו מוכיח עליו' ומשמע שצריך גם העדר כוונה וגם העדר מראית עין. ולפי החזו"א באופן זה גם לא צריך גרמא.