מלאכה באבנים בשביעית
האם מותר לבנות גדר בין שדהו לשדה חבירו או בינו לרשות הרבים.
במשנה שביעית ג משנה י: הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים מותר להעמיק עד הסלע.
ובירושלמי שביעית פרק ג: לא שנו אלא בינו לבין ר"ה הא בינו לבין חבירו אסור בשביעית.
וכן ברע"ב במשנה: ולא חיישינן דלמא ממלך וזרע ליה, שאין דרך בני אדם לזרוע סמוך לרה"ר. אבל בינו לבין חבירו חיישינן דילמא ממלך וזרע ליה ואסור:
וכתב הרמב"ם בפרק ב הלכה יד: אסור לו לבנות גדר בשביעית בין שדהו לשדה חבירו, אבל בונה גדר בינו ובין ר"ה.
החילוק בין המקומות הוא שבין שדהו לשדה חבירו דרך לזרוע ולכן אסור שמא יחליט לזרוע שם אבל בנו לבין רשות הרבים אין דרך לזרוע שם ומותר. וכתב בדרך אמונה שגם בין חצרות מותר.
האם מותר לפתוח מחצב בשביעית
במשנה שביעית ג ה: לא יפתח אדם מחצב בתחלה לתוך שדהו עד שיהיו בו שלש מורביות שהם שלש על שלש על רום שלש שיעורן עשרים ושבעה אבנים:
ונמצא שאין לפתוח מחצב חדש אלא אם היה כבר קודם שביעית וחצב ממנו עשרים ושבע אבנים בנפח כולל של ג' על ג' על ג' אמות.
הרמב"ם הסביר את האיסור בכך שהוא נראה כמי שבא לתקן את השדה ואילו הר"ש הסביר מפני שנראה כעודר.
וכתב בדרך אמונה שבאופן שכבר חצב כשיעור קודם השביעית יהיה מותר לחצוב גם אם נח לו בתיקון הקרקע, ודעתו לזורעה אחר שביעית. כיון שעיקרו לצורך האבנים התירו במלאכה דרבנן.
האם מותר ליטול בשביעית אבנים מגדר אבנים. והאם יש נפק"מ מה גובה הגדר.
מותר ליטול אבנים מגדר באופן שמשאיר את הטפח הסמוך לקרקע.
כמו כן מותר ליטול אפילו עד הקרקע
- אם גבוהה י' טפחים וגם אבניה גדולות משאוי שניים ויש לפחות עשרה (הלכה ז)
- אם לא אכפת לו מתיקון הקרקע או שהתחיל קודם שביעית (הלכה ח).
האם ובאלו דרכים מותר לסקל אבנים משדהו בשביעית? פרט.
האם מותר ללקט עצים, אבנים, עשבים, משדהו או משדה חברו בשביעית?
לגבי אבנים
במשנה שביעית ב משנה ג 'מסקלין עד ראש השנה' והיא אחת ממלאכות הקרקע שנאסרו מדרבנן בשביעית כיון שהיא חלק מהכנת הקרקע לזריעה.
אמנם כשמסקל אבנים שלא בדרך המגיעה לקרקע ואין כוונתו לתיקונה, מותר: כמשנה ג ז: 'המסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ'. וברמב"ם (ב, י) הוסיף שמדובר שצריך את האבנים 'המסקל שדהו בשביעית מפני שהוא צריך לאבנים נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ' ומכאן כתב החזו"א (יט א) שאפילו שמשאיר התחתונות לא הותר אלא כשאינו מתכוין להכשרת הקרקע.
כמו כן התירו סיקול באופן שאין למסקל תועלת בסיקול זה כמובא ברמב"ם א טו שמותר ללקט אבנים משדה חבירו שלא בדרך שמכיר לו טובה.
וכן התירו כשניכר ממעשיו שהדבר אינו לצורך תיקון הקרקע אלא לצורך אחר:
- אבנים רעועות מותר ליטול אם היו שתיים וכל אחת משאוי שתיים (הלכה ט).
- לרמב"ם כאשר בונה גדר על פני הגיא ולוקח מהאבנים הסמוכות לו. ולראב"ד רק כשנוטל משדה חבירו סמוך לרה"ר (הלכה יא).
- אבני כתף שהם גדולות וניכר שמיועדות לבנין נוטל מכל מקום (הלכה יב).
לגבי עשבים
מובא במשנה (ד, ב) ' שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית שנטייבה או שנדיירה לא תזרע במוצאי שביעית'
בגדר איסור 'נטייבה' כתבו התוספות מסכת מועד קטן דף יג עמוד א: נטייבה או נדיירה - פי' בקונטרס היינו מלאכה שבקרקע מדרבנן אבל נטלו קוצים אין זו עבודת קרקע ובגיטין (ד' מד: ושם) פירש בקונטרס דבקווצה מלאכה דרבנן וצ"ל דאיירי בקוצים תלושים. דמחוברים כל דהו הוי דאורייתא (בשבת. או בשביעית לסוברים שתולדות דרבנן. חזו"א יט, א).
נמצא שבקוצין תלושין יש איסור דרבנן באסיפתם והוא הדין בעשבים וכד'.
בשדה חבירו
ממשיך התוס' שם דאמרינן בשבת (ד' קג.) התולש עולשין והמזרד זרדין אם ליפות את הקרקע כל שהוא. ואף על פי שאין מכוין ליפות דקאמר התם דפטור גבי שבת כגון בארעא דחבריה אבל גבי שביעית לא בעינן מלאכת מחשבת. ונמצא לדעת התוס' שגם בקרקע חבירו אסור.
אמנם ראה להלן בפרק על כוונה במלאכות שביעית שיסוד זה נתון במחלוקת ולרבים מהפוסקים גם שביעית תלויה במלאכת מחשבת וממילא מותרת בקרקע חבירו בתנאים מסויימים וכן פסקו בקרן אורה, מקדש דוד, חזו"א. עין שם.
מלאכות בשביעית - מלאכות נוספות
א. באר את המושגים בדברי המשנה: א.מזבלין, ב.מעדרין, ג.מיבלין, ד.מפרקין, ה.מאבקין, ו.מעשנין, ז.מקרסמין, ח.מזרדין, ט.מפסלין, י.מזהמין את הנטיעות יא.וכורכין אותם יב.וקוטמין אותם יג.ועושים להם בתים.
ב. האם המלאכות הנ"ל מותרות בשנת השמיטה!
במשנה שביעית (ב, ב) 'א.מזבלין ב.ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה וכן בבית השלחין ג.מיבלין ד.מפרקין ה.מאבקין ו.מעשנין עד ראש השנה'
ובהמשך שם (משנה ג) 'מסקלין עד ראש השנה ז.מקרסמין ח.מזרדין ט.מפסלין עד ראש השנה רבי יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית כך של ששית רבי שמעון אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפיסולו'
ובהמשך (משנה ד) 'י.מזהמין את הנטיעות יא.וכורכין אותן יב.וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה רבי אלעזר בר צדוק אומר אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העיקר'.
וכל מלאכות אלו מותרות עד ראש השנה בלבד ואסורות בשמיטה ואיסורם בשמיטה הוא מדרבנן. ורע"ב (מעדרין) כתב יסוד לגבי המלאכות שהותרו בתוספת שביעית שהם כל מלאכות דרבנן וכן מלאכות מהתורה הנדרשות לצורך פירות שישית.
| פירוש הרמב"ם | פירוש הר"ש | הערות |
א.מזבלין | מזבלין את הגנות כדי שתדושן האדמה | מכניס להן זבל | |
ב.מעדרין | חופרין בעיקרי האילנות | חפירה כלי ברזל שחופר בידי אדם | ההבדל מחרישה שהיא דאוריתא לעידור שהוא דרבנן: לרמב"ם (ע"פ מקדש דוד. וכן רש"י ורא"ש) חרישה היא בכל השטח ולא רק בעיקרים ולר"ש שנעשית ע"י שוורים ולא ביד. |
ג.מיבלין | שיסיר מן האילנות קשרי יבלותיהן. | כשחותכין היבלת ענבים יבשים שבאילן: | יבלת היא תפיחה הנוצרת בזמורת הגפן בה מצטברים מזיקין ומחלות (שבת הארץ בשם פליקס) |
ד.מפרקין | מסיר העלים מן האילנות | שמשירין העלין להקל מן האילן | וברמב"ם (א, ה) פירוק הבדים והעלים היבשים. וברש"י (מו"ק ג, א) הסרת אבנים מעיקרי האילן. |
ה.מאבקין | מפזרין עליהן אבק וזה מועיל לקצת אילנות | שרשים המגולין מכסין אותן באבק: | ברמב"ם (שם) כתב שמאבק את צמרתו |
ו.מעשנין | לעשן תחתיהן באיזה עישון כדי שימותו התולעים האוכלים את האילן והנתלים בו | מעלין העשן תחתיו כדי שיפלו התולעים או שימותו | נחלקו הראשונים האם מטרת העישון היא להציל את האילן (סמ"ג, ר"ש, חינוך) או את הפירות (רש"ש, תוס' אנשי שם. וראה שבת הארץ א, ה) |
ז.מקרסמין | כורתין השבלים ביד ומשאירין התבן, | היינו זימור אלא שלשון קירסום באילן וזימור בכרם מלשון זמורות שמחתך ענפים של גפן | הר"ן (מועד קטן ג, ב) כתב שהוא הורדת הענפים היבשים מן האילן. נראה בדעת הרמב"ם שרק בירק ותבואה הזמירה היא דרבנן (העמק שאלה ויקרא קיב, א) ובדעת הר"ש בכל האילנות חוץ מגפן. |
ח.מזרדין | כריתת הזרדין המתפשטין מן האילנות | כשיש לאילן ענפים לחים יותר מדאי חותך מקצת ומניח מקצת וזהו זירוד | |
ט.מפסלין | כריתת הענפים היבשים והנפסדים, נגזר מן פסולת | שנוטל הפסולת ויש אומרים מלשון פסל לך שנוטל כל הענפים כדי שתתעבה קורת האילן | |
י.מזהמין את הנטיעות | שדרך לסוך את הנטיעות בדבר שריחו מזוהם כגון החלתית וה"סכבינג" כדי שיריחם הרחש האוכל את הנטיעה ויתרחק ממנה | כשיש מכה לאילן ונשרה קצת קליפתו מדביקין שם זבל וקושרין שלא ימות | |
יא.וכורכין אותם | מקבצים ענפיהם וקושרים אותם כדי שיגבהו ביושר ולא יתפשטו על הארץ | מפני הצנה והחמה | |
יב.וקוטמין אותם | שיגזוז את ראשי הענפים אם היה צריך לכך, או ישים אפר על אילנות שדרכן בכך | פירש בערוך אפר תרגומו קטמא ויש מפרשים שוברים הראשים כמו נקטם ראשו | |
יג.ועושים להם בתים. | שעושין להן סככות כדי לשמרם מן הגשם בזמן שמזיקן או מן השמש | גדר אמה גובה סביבותיהם וממלאין אות' עפר ומיהו בירושלמי משמע בית ממש לצל | |
הרוצה לזבל את שדהו בשמיטה, האם מותר לו להכניס את צאנו לשדה שיטילו שם את גלליהם, ועל ידי כן תזדבל שדהו!
במשנה מסכת שביעית (פרק ג משנה ד): 'המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים עוקר שלש רוחות ומניח את האמצעית נמצא מדייר בית ארבעה סאין רשב"ג אומר בית שמנת סאין היתה כל שדהו בית ארבעת סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין'
וכתב הרמב"ם (ב, ד. עם הסבר מתוך דרך אמונה) והעושה דיר בתוך שדהו (בשביעית ואף על גב דניחא לי' בזיבול ההוא, כיון שעיקרו להעמדת הצאן מותר ודוקא אם אין לו מקום נוח כזה, אבל) לא יעשהו יתר על בית סאתים ויכניס הצאן לתוכו (אלא אם עושה רצפה כבסעיף הקודם שניכר שאין כוונתו לזיבול) וכשיזבלו את כל הדיר מניח דופן אחד מדפני הדיר ועושה דיר אחר בצדו (במקום הדיר הראשון) נמצא מזבל בתוך שדהו בית ארבעת סאין.
נמצא שהרמב"ם פסק כת"ק במשנה שמותר לעשות דיר בית סאתיים ולהזיז אותו פעם אחת לבסמוך באופן שסה"כ יזבל על ידי הצאן ארבעה סאים. ומבין הרמב"ם שאפילו כשמתכוין לזיבול מותר.
אמנם הראב"ד כתב שכל ההיתר הוא שאין כוונתו לדייר שדהו וכן כתבו הרא"ש והגר"א. ומביא את הצאן לשם רק כדי לחלוב ולגזוז כיון שאין לו מקום אחר.
האם מותר לעקור בשביעית עצי פרי? באר ג׳ נידונים הלכתיים במקרה זה
יש לדון בזה בנושאים הבאים:
האם יש איסור עקירה בשביעית?
למעשה לא קיים בשמיטה איסור עקירה מצד עצמו כמו כן לא קיים בשמיטה איסור להפוך עציץ נקוב לאינו נקוב. וכל איסורי השמיטה באים מצד פעולות שמטיבות עם גידול הצמח. ויש פעמים שאפילו חייבו את האדם לעקור כששתל שלא כדין.
אמנם לנידונים הבאים יש לחוש:
חשש להפסד פירות שביעית אם יש כבר פירות על העצים.
במשנה מסכת שביעית פרק ד משנה י: מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית ב"ש אומרים כל האילן משיוציא ב"ה אומרים החרובין משישלשלו והגפנים משיגרעו והזיתים משינצו ושאר כל אילן משיוציא וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו כמה יהא בזית ולא יקוצנו רובע רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל לפי הזית: וברמב"ם (ה, יח) כתב כבית הלל.
ונמצא שיש איסור הפסד בפירות משעה שמתחיל צאת הפרי (ובחרובים, זיתים וגפנים זמנים מיוחדים) ועד עונת המעשרות שאז ראוי לאכילה על ידי הדחק.
ובמנחת שלמה (נא, יד) הסתפק האם היום שכבר לא מקובל כלל לקטוף אלא כשהבשילו וראויים לאכילה לגמרי, ימשך האיסור עד לזמן זה.
תועלת לצמח סמוך
אם על ידי העקירה יועיל לצמח סמוך שיצמח טוב יותר העקירה הופכת לפעולת הצמחה ולכן יש לאסור אם יש צמח סמוך שנהנה מכך.
מראית עין של מכין קרקע לזריעה
אם בעקירה יראה כמי שמכין את הקרקע לזריעה חדשה יש לאסור אלא אם ניכר שעושה כן לצורך דבר המותר כגון הכשרת קרקע לבנין ובאופן שחומרי הבנין במקום וניכר שכוונתו לבנות.
יש להעיר שבעקירת עץ הנותן פירות עשוי להיות איסור נוסף של 'לא תשחית את עצה' שאינו קשור לדיני שביעית.
לרגל השנה החדשה שהיא גם שנת שמיטה, התקשר ראש העיר לרב העיר לאחל לו שנה טובה ומבורכת. במהלך השיחה שאל ראש העיר את הרב: האם יהיה מותר לעובדי העירייה לעבוד בשמיטה בגינות הנוי ברחבי העיר?, האם יהיה מותר לסלול כבישים חדשים? כיצד יפסוק לו רב העיר
עבודה בגינות הנוי יעשו ע"פ כללי המלאכות שפורטו לעיל.
סלילת כבישים מותרת. ואם לצורך סלילת הכבישים יש צורך לעקור צמחים או ליישר קרקע, יש לעשות זאת באופן שיהיה ניכר בזמן עבודות הקרקע שנעשה לצורך סלילת כביש ולא לצורך זריעה. ניתן לעשות על ידי שילוט מתאים או על ידי הבאת החומרים הנדרשים לסלילה לאתר קודם עבודות הקרקע.
וכ"כ במשפטי ארץ (ו, י) ושם בהערה (9) הטעים בשם האגלי טל (חורש אות ט ובהערה טז) שאותה פעולה שבשדה חייב משום חורש, בבית יהיה חייב משום בונה. והסביר שכל קרקע מיועדת או לזריעה או לדירה והראיה שקרקע שהיתה מיועדת לדירה וזרע בה נעקר ממנה דין דירה לענין עירובין. וממילא עבודות קרקע שנעשים לדירה או להילוך בני אדם יתחייב עליו בשבת משום בונה אמנם בשמיטה אין בזה איסור.
קבוצת אנשים קנו קרקע חקלאית עם עצים ואבנים במרכז הארץ, לאחר השתדלויות שונות עם הגורמים המתאימים, הממשלה הפשירה את הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע בניה. ונפשם בשאלתם, האם מותר להם בשמיטה לעקור את העצים והאבנים כדי להתחיל בחפירות לצורך הבניה. פרט!
לענין עקירה ראה לעיל 'האם מותר לעקור בשביעית'.
לענין חפירות לצורך בנין ראה שאלה קודמת בענין כבישים חדשים.
עמוד הקודםעמוד הבא
