ביעור פירות שביעית

מהו מצות ביעור. ומהיכן למדים מצוה זו, והאם מצוה זו נוהגת גם בדמי שביעית.. וכיצד מבצעים המצווה?

כתוב מחלוקת הרמב״ם הראב״ד ור״ש כיצד מקיימים מצות ביעור? מה המקור לדבריהם? ויישוב דברי הרמב״ם על פי הרדב״ז והכסף משנה?

חיוב ביעור בפירות שביעית

• רמב"ם (ז, ג): שורף באש או משליך לים המלח ומאבדן.
• תוס' סמ"ג, רמב"ן, ר"ש: כשכלה בשדה מוציא לשוק ומפקיר בפני ג'. ויכול לזכות בהם בעצמו.
• ראב"ד: משיכלו פירות העיר מוסר לבי"ד או מפקיר, ומשיכלו פירות הארץ מבער בשריפה.

ביעור בדמי שביעית

באר את מחלוקת וטעמי התנאים בענין כובש ג' כבשים בחבית אחת. וכיצד נפסק להלכה.

• רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון – כיון ששביעית אוסרת במשהו, מרגע שהראשון בהם הגיע זמן ביעורו כולם נאסרים עמו כיון שנתן בהם טעם.
• רבי יהושע אומר אף על האחרון – כלומר שגם לאחר שהראשון נאסר מותר לאכול אפילו ממנו מכח ההיתר שיש לאחרון שנתן בו טעם.
• רבן גמליאל אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית - והלכה כדבריו. – כלומר לא חוששים לטעם שנתן באחרים.
• רבי שמעון אומר כל ירק אחד לביעור אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה- כלומר אין בכלל זמן שונה לכל ירק וכל הירקות מותרים כל עוד יש איזשהו ירק בשדה ואפילו לא נכבש עמהם.

פירות של קדושת שביעית שהתבשלו עם מאכל חולין, או יין של ששית שהתערב עם יין של שביעית האם חייבים לבערם בשעת הביעור?, וכיצד מקיימים מצות ביעור.

הנוהגים היתר באכילת עלי גפן (כשאין בהם חשש תולעים), האם נוהג בהם קדושת שביעית או מצות ביעור? ואם כן מתי זמן ביעורם?