אבלות בפורים

שו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' כ שאלה ד-ה, קיצור דברי סופרים אבלות תקיח והסביר שיש ענין לאכלה ברוב עם שנאמר 'משפחה ומשפחה'. תורת המועדים קולדצקי עמ' תק"ז.

כתב הרמ"א לגבי סעודת ברית 'והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין'. אמנם הש"ך רמ"ו כז כתב לגבי סעודת סיום מסכת 'דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם' ונראה שיש לחלק שאם יש חיוב שמחה לאבל עצמו כגון שהוא עצמו סיים מסכת או כמו בסעודת פורים שחל גם עליו החיוב, רשאי לצאת מביתו. וכן משמע בצרור החיים שאלה קצא. שוב ראיתי שכן כתב בפירוש בדברי סופרים סימן קצא אות יח.

ולמשפחה הרגילה לסעוד יחד ראה 'ימי משתה ושמחה' עמ' שסג הערה 61 בשם הרב אלישיב שהתיר.

וכמו חתן שיכול לשמוח בחתונת עצמו לאחר שלשים וגם בכלי נגינה, כן יכול לשמוח בסעודת פורים שהיא חובה לו. ומכאן שנכון להקל בכלי נגינה רק לאחר שלשים יום.

ראה במשנ"ב [כא] שבמקום שנהגו לומר לאבל שבת שלום מותר לשלוח לו משלוח מנות לאחר שלשים יום והוא ע"פ דברי הרמ"א שפ"ה ג. . וראה בצרור החיים שאלה קס שכתב הגרמ"א לעודד שאלת שלום לאבל בשבת. וכן כתב בגשה"ח רכ"ח כמנהג הרוב לשלוח מנות לאבל לאחר ל' יום. (ובעמד רכ"ד כמנהג הרוב לומר שבת שלום לאחר ל' יום)