התחברות
קיצור הלכות פורים כמנהגי הספרדים והאשכנזים. כולל הלכות מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ועוד.
תענית אסתר
הרב ירון אליה
תענית אסתר
מעוברות ומניקות - מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות (שו"ע תקנ"ד ה), ויש מחמירים שתתענה אם אינה מצטערת מן הצום (משנ"ב שם בשם א"ר, מקר"ק הררי עמ' סב בשם הגרמ"א).
חולה - חולה פטור מהצום אף שאין בו סכנה. וכן זקן תשוש כח. ומי שסובל מכאב מקומי כמו כאב עיניים ומצטער הרבה פטור מלהתענות באותו יום אמנם צריך להשלימה ביום אחר(רמ"א תרפ"ו ב. ודווקא בתענית אסתר) ואם הרופא אמר שהתענית תזיק לו לא צריך להשלים (שם וכה"ח כב) ויש אומרים שבכל אופן לא צריך להשלים (מקר"ק ג הע' כה בשם הגרמ"א).
יולדת - יולדת תוך כ"ד חודש שאינה מניקה בפועל ולא מרגישה חולשה חייבת בתענית (הגרמ"א שם בהלח"ג, חזו"ע עמ' לח)ויש פוטרים כיון שחיוב תענית אסתר אינו אלא מכח מנהג (נטעי גבריאל עמ' קעב, דעת תורה תק"נ א). ובכל אופן אם מרגישה עדיין חולשה מהלידה פטורה מלהתענות.
חתן ובעלי ברית – חתן וכלה בשבעת ימי המשתה פטורים מלהתענות בתענית אסתר (בא"ח שופטים יז. כה"ח תרפו טז) ולאחר חצות היום גם בעלי הברית מותרים באכילה (שעה"צ תרפו טז).
ילדים - ילדים פטורים מלהתענות בתענית אסתר וטוב לחנכם שלא יאכלו ממתקים בשעות התענית (משנ"ב תק"נ ה).
עננו - אומרים 'עננו' בתפילת העמידה. למנהג הספרדים אומרים עננו בשחרית ובמנחה(כה"ח תקס"ב יז). ולמנהג האשכנזים הציבור אומר במנחה בלבד והחזן גם בשחרית (רמ"א תקס"ה ג).
קריאה בתורה – לכתחילה יקראו בתורה רק אם יש עשרה מתענים בבית הכנסת למעט בשחרית של שני וחמישי שדי בששה או שבעה מתענים. אולם המקלים בתעניות ציבור גם בשאר ימים במציאות שיש רק ששה מתענים יש להם על מה לסמוך (משנ"ב תקסו יד כה"ח תקסו לב וכתבו ששה או שבעה. יחוו"ד א עט וכתב ששה).
רחיצת הפה וצחצוח שיניים - אדם שאין דעתו מיושבת עליו כל היום אם לא ירחץ פיו כהרגלו, מותר ברחיצת הפה במים בתענית אסתר [משנ"ב תקנד כב]. ויש מתירים לכל שרגיל בכך ואין במים שיעור רביעית וכן במשחת שיניים [חזו"ע כז ובהערות עמ' כח] ויקפיד להרכין ראשו שלא יבלע.
בליעת כדור - החש בגופו בתענית אסתר וצריך לבלוע כדור נגד כאבים רשאי לבלוע את הכדור ללא מים בתענית אסתר. ואם הוא איסטניס או שאי אפשר לו לבלוע התרופה בלי מעט מים רשאי גם לבולעו עם מעט מים [חזו"ע תעניות ל, תשובות והנהגות ג קנו].
ברך בטעות - מי ששכח ובירך על מאכל בתענית ציבור ונזכר קודם שטעם, לא יטעם כלל ויאמר מיד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד [כה"ח תקסח טז, אול"צ לא ה, הלח"ג כד מה, משנה הלכות ז פ, דעת תורה תקסח א, תשובות והנהגות א שכט] וי"א שיטעם מעט [חזו"ע כב]
רחצה בחמים וסיכה - מותרת לרחוץ במים ולסוך בתענית אסתר ואינה כתשעה באב [שו"ע תק"ן, ב. אול"צ ג. כה, א בהערות. ולא כב"ח].
ברכת שהחיינו - מותרת בתענית אסתר [כה"ח תקנ"א רט, אג"מ אור"ח ג, ק] ויש מחמירים בבגד חדש [הליכות שלמה עמ' שצז] וטוב לחוש כשאפשר.
חתונה בערב התענית – מותר לערוך נישואין בערב תענית אסתר גם למחמירים בשאר תעניות כיון שאינה מדברי קבלה או מכח צרה שאירע לנו (הליכ"ש יג א)
שמיעת כלי נגינה – בתענית אסתר מותר לשמוע כלי נגינה ואין צורך להחמיר בזה כמו שנהגו בתעניות אחרות. (הליכות שלמה יח ו. משמעות בא"ח דברים ה)
עמוד הקודםעמוד הבא