התחברות
קיצור הלכות פורים כמנהגי הספרדים והאשכנזים. כולל הלכות מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ועוד.
פורים שחל בערב שבת
הרב ירון אליה
פורים שחל בערב שבת
סעודת פורים בערי הפרזים
סעודה שאינה סמוכה לשבת
זמן סעודת פורים לכתחילה - כשחל פורים ביום שישי, הנכון הוא להקדים את סעודת הפורים משום כבוד שבת (רמ"א תרצה ב) ולכתחילה יעשו הסעודה קודם חצות (משנ"ב שם י. ילקו"י תרפח כא)
תפילת מנחה –אם מקדים הסעודה קודם חצות יתפלל מנחה קטנה.ואם דוחה זמן סעודת פורים לאחר חצות, יתפלל מנחה קודם הסעודה (רמ"א רלב ב. משנ"ב ל)
סעודה בתחילת הצהרים - אם לא עשו קודם חצות יקדימו כמה שאפשר כדי שעדיין יאכלו סעודת השבת לתיאבון. וישתדלו לעשות קודם שעה עשירית (שו"ע רמט ב)
סעודת סמוך לשבת - במקום צורך מותר לעשותה גם לאחר שעה עשירית כדין סעודה שזמן חיובה ביום שישי (רמ"א שם. ילקו"י שם) ויקפיד יותר לא למלא כרסו כדי שיגיע לסעודת שבת בתאבון.
סעודה סמוכה לשבת
המאחר זמן סעודת פורים עד סמוך לשבת ינהג כך:
הכנות לשבת - ישלימו כל ההכנות לשבת קודם הסעודה.
קבלת שבת – באמצע הסעודה לאחר פלג המנחה או כאשר מגיע זמן כניסת שבת שבלוחות, מפסיקים באכילה עושים קבלת שבת והנשים מדליקות נרות שבת.
המתפללים ערבית כעת - טוב שיצאו להתפלל ערבית כעת כדי שיהיו התפילה והסעודה כסדר (כה"ח רעא כב) וכן יברכו ברכת המזון עם על הניסים קודם התפילה ויצאו בזה מספק (משנ"ב תרצה טז)
ובחזרתם מהתפילהיעשו קידוש, נטילת ידיים והמוציא כבכל שבת ולא כמפורט להלן.
אמנם אם אכן מפסיקים לערבית, צריכים להקפיד שלא למלא כרסם בסעודת הפורים כיון שהפסקה באכילה ממעטת התיאבון (שו"ע רצא ג). וכן יקפידו שלא לשתות רביעית יין בסעודת הפורים רק ישתו יותר מכפי רגילותם (שו"ע צט א. ואם שתה רביעית וצלול ראה הערה10)
המשך הסעודה למי שלא ברך ברכת המזון
קידוש - פורשים כיסוי על הפת ומקדשים. בקידוש אומרים רק את ברכת הקידוש ואם שתו יין שוב לא יברכו על היין (שו"ע רעא ד).
לחם משנה - בוצעים את הפת על לחם משנה. ולמעשה מספק לא יברכו עליו שוב(משנ"ברעא יח; כה"ח כט. חזו"ע שבת ב עמ' רכ מסב"ל).
סעודת שבת - אחרי צאת הכוכבים יאכל לפחות כזית פת (ורצוי לאכול כביצה).
ברכת המזון - אם אכל כזית פת לאחר צאת הכוכבים אומר בה רצה והחליצנו. לגבי על הניסים, יש נמנעים מלאומרה (בא"ח א חקת כב. משנ"ב תרצה טו. כה"כ קפח מג) ויש שכתבו לומר גם על הניסים (פמ"ג משבז תרצה ג) ולכן נכון שיאמר אותה בהרחמן (נטע"ג כג כח) ואם התפללו ערבית, שוב לא יאמרו על הניסים (משנ"ב שם טז).
ערבית – אם לא התפללו ערבית, יתפללו לאחר הסעודה ויקפידו להערך מראש באופן שיהיה להם מנין לשעה זו.
דיני פורים המשולש בירושלים
קריאת המגילה ומתנות לאביונים - כשחל פורים בערב שבת, מקדימים בירושלים את קריאת המגילה ומתנות לאביונים ליום שישי (שו"ע תרפח ו) מחשש טלטול המגילה בשבת (משנ"ב טו) וכן כדי לסמוך מצוות מתנות לאביונים לקריאת המגילה.
עשיית מלאכה – נחלקו הפוסקים בדין עשיית מלאכה בפורים משולש בירושלים ביום שישי (פסק"ת תרצו ג) והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה (חזו"ע רטז)
קריאה בתורה ועל הניסים - ביום שבת אומרים בירושלים על הניסים וקוראים בתורה (שו"ע שם)
סעודת שבת - טוב להוסיף מנה נוספת לסעודות השבת לכבוד הפורים (חזו"ע רכ ח. פסקת"ש תרפח יז)
דרשת יום השבת – ביום השבת יש לדרוש לציבור בענייני הפורים (משנ"ב טז. חזו"ע רכ) ועיקרה של הדרשה צריכה להיות בעניני אגדה וטוב לדרוש גם בהלכה (פסקת"ש שם יט)
משלוח מנות בשבת – יש מחמירים לשלוח בשבת משלוח מנות אחד, והמחמיר תע"ב (חזו"ע רכה. פסקת"ש שם)
סעודת פורים - ביום ראשון עורכים סעודת פורים ומשלוח מנות כדינם .
על הניסים בסעודת פורים – יש שנהגו לומר על הניסים גם בסעודת פורים ביום ראשון אך יש לחוש שיש בזה הפסק אך נכון לומר נוסח על הניסים בהרחמן (כה"ח תרפח מח. חזו"ע רכז. פסקת"ש שם יח)
- ↩
לכתחילה כתב השו"ע שאדם ששתה רביעית או יותר אסור בתפילה. אמנם אם יכול לדבר לפני מלך בדיעבד יצא. ואפשר שאם אין מנין אחר לערבית, גם אם שתו רביעית אך צלולים לדבר לפני מלך יתפללו ערבית וצ"ע
