משלוח מנות
חייב כל אדם לשלוח ביום פורים משלוח של לפחות שתי מנות לאיש אחד וכל המרבה לשלוח לרעיו הרי זה משובח (שו"ע תרצ"ה, ד) אמנם עדיף להעמיד על עיקר הדין שהוא משלוח אחד לאדם ולהרבות במתנות לאביונים (רמב"ם מגילה ב, יז) וכל שכן היום שנעשה מתוך לחץ ותחושת הכרח.
החייבים במצוה - כל איש ואשה חייב במצוות משלוח מנות בנפרד, הן הבעל והן האשה, והן הבנים והבנות הגדולים (עי' משנ"ב תרצה, כה), לכן לכתחילה יכינו משלוחים כמניין בני הבית הגדולים, ויתכוונו שכל משלוח הוא עבור מצוותו של אחד מבני הבית.
תכולת המשלוח - צריך שיהיה המשלוח מכבד את המקבל (ביה"ל תרצ"ה ד 'חייב'). וראוי להקפיד שיהיה בו שיעור סעודה שהוא 180 גר' פת או מזונות, ומצורף עימו דבר מאכל נוסף (חזון עובדיה עמ' קכט.) ונכון לתת מעט סוגי מאכל גדולים על פני הרבה חתיכות קטנים, שמנה נחשבת דווקא שיעור שמכבדים בו (ערוה"ש טו).
משקה – משקה נחשב כמנה למשלוח מנות (כה"ח תרצה לט בשם רבים) ובכל אופן לא יתן שתי מנות של משקה (קיצוש"ע לגרמ"א קמ"ב, ב). אמנם טוב להדר ולשלוח שני מיני אוכלים (חזו"ע קכד).
משלוח משותף - יש אומרים שמספר אנשים יכולים לצאת יד"ח במשלוח אחד, ולדבריהם יכולים הבעל והאשה לצאת יד"ח במשלוח אחד (חזו"ע עמ' קלח)ויש אומרים שצריך שיהיה במשלוח שיעור ב' מנות לכל אחד מהשולחים (שם בשם הגרשז"א).
כלי אחד - יש אומרים שלא ישים שתי המנות בכלי אחד כיון שהכלי מצרפם למנה אחת (בא"ח תצוה טז) ויש חולקים (שבט הלוי ג, צו, תשובות והנהגות ב, שמו)
שליח - יש אומרים שעדיף כשאפשר לתת את משלוח המנות על ידי שליח אך אינו מעכב (כה"ח תרצה, מא, הליכות שלמה פרק יט הערה כב, 44).
עמוד הקודםעמוד הבא