התחברות
קיצור הלכות פורים כמנהגי הספרדים והאשכנזים. כולל הלכות מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ועוד.
קיצור הלכות פורים - עמוד 6
הרב ירון אליה
מתנות לאביונים
גדר החיוב - מצווה על כל אדם לתת ביום פורים שתי מתנות לשני אביונים. כלומר מתנה לכל אביון. ומוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודה ובמשלוח מנות (משנ"ב תרצ"ד ג)
בשיעור מתנות לאביונים - מעיקר הדין היה די במתנות פחותות שהם פרוטה לכל עני שהוא סה"כ כיום כ- 20 אגורות (משנ"ב תרצב ב), אמנם כיון שבימינו כבר לא ניתן לקנות בפרוטה דבר, יש לתת בשווי ששה ביצים פת עם לפתן(הלח"ג עמ' 494) ולכן לא יפחת מכחמישה עשר שקלים. ולכתחילה טוב שיתן סכום שיש בו גם כדי לשמח את העני שהוא כחמישים שקלים (שבות יצחק פרק ח' הערה ב).
זמן המצווה - צריך ליתן הכסף לאביונים דווקא ביום פורים (הליכות שלמה יט, כב) ויכול לתת לשליח קודם פורים שימסור לאביון ביום פורים (ערוה"ש תרצ"ד ב). מי שנתן לנצרכים קודם פורים, עליו לתת שוב שתי מתנות ביום פורים עצמו (מחצה"ש תרצ"ד א). ויש מתירים בדיעבד אם העני לא השתמש בכסף (ממשמעות פמ"ג א"א תרצ"ה יג. ויש לעיין)
גדר 'עני' לענין מתנות לאביונים –יש לתת מתנות לאביונים לעני שאין לו כדי סעודת פורים בהרווחה (מועדים וזמנים ח קו. פסקי שמועות עמ' קלה בשם הגריש"א) או לאדם שאין לו הכנסות כדי לספק את צרכיו הבסיסיים וכן אין לו חסכונות להשלמת מחייתו (אול"צ ד, נח ב, הליכות שלמה ב יט כ). ואין לתת מעות פורים לשאר צרכים חשובים כגון לצורך הכנסת כלה (פסק"ש בשם הרב ואזנר והרב קנייבסקי. מעדני שלמה קכד) ויש מקילים בזה (שם בשם הרב קרליץ).
מינוי שליח - ניתן למנות קודם פורים גבאי צדקה כשליח שייתן ביום פורים עצמו את הכסף לנזקקים.
בני כרך ובני עיר - מתנות לאביונים יתן בן עיר לבן עיר ובן כרך לבן כרך. (הליכות שלמה יט, כב).
נתינה ממעשר כספים – 'כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין' ולכן את סכום החיוב אין לתת מכספי מעשר כספים, אך מה שאדם מוסיף על החיוב לאותם העניים או שנותן לעני שלישי שאינו מחוייב לתת לו - רשאי לתת מכספי המעשר.
מחילת חוב - יש לתת לאביון כסף באופן שיוכל לעשות בו כרצונו. ולכן אין יוצאים ידי מתנות לאביונים במחילה או כיסוי חוב שיש לו (הליכות שלמה יט, כד)
העברה בנקאית או הפקדת מזומן – עיקר מצוות מתנות לאביונים הוא ביכולת להשתמש בכסף בו ביום. ולכן העברה בנקאית רגילה שאינה מיידית ומופיעה בחשבון רק למחרת, ודאי לא יוצאים בה ידי חובה. והעברה מיידית (זה"ב)לא מתאפשרת בפורים בישראל בי"ד אדר כיון שאינו יום עסקים במערכת הבנקאית. ובכל אופן גם במציאות שההעברה המיידית מתאפשרת כגון העברת זה"ב לעני בירושלים ביום ט"ו באדר או בהפקדת מזומן לחשבונו, אע"פ שמעיקר הדין יוצאים בה ידי חובה כיון שהעני כבר יכול למשוך את הכסף בכספומט, למעשה כיון שמצוי שאנשים עניים חורגים ממסגרת האשראי נכון להמנע מזה, אלא אם מוודאים עם העני תחילה את מצב חשבונו. וראה פירוט בהערה3.
העברה בביט ובפייבוקס –היום אפליקציות אלו משמשים כארנק דיגטאלי בו הכספים לא מועברים לחשבון הבנק אלא נשארים כיתרת זכות באפליקציה. לכן העני יכול להשתמש בכספים שהועברו לו על ידי העברתם לאדם אחר כבר ביום פורים ובלי קשר למצב חשבון הבנק שלו. ולכן יוצאים ידי חובה בהעברה כזו ואין צורך לברר את מצב החשבון.
צ'קים - מי שנותן בפורים צ'ק לעני, אם רשם את שם העני בשקים המצויים היום שהם "למוטב בלבד", כיון שלא ניתן לפדותו או להסב אותו לאחר אינו יוצא ידי חובה. וכן העובדה שיכול להפקיד בחשבון באפליקציה לא מועילה, כיון שעל פי התקנות היתרה זמינה למשיכה רק לאחר שלשה ימי עסקים.
ואם לא רשם את שם העני, נראה שיוצא ידי בו ידי חובה כיון שיש אפשרות לרכוש בצ'ק כזה אף שפרעונו לא מתאפשר היום4(שבות יצחק ריבית י, (ג) בשם גריש"א) ויש מחמירים בצ'ק כיון שדינו כהוראת תשלום ולא כממון (פסק"ש קלט שם בשם הרב קרליץ).
- ↩
לגבי עני שנמצא במינוס אבל בתוך מסגרת האשראי, נראה שיוצאים כיון שאפילו היה בסף המסגרת שלו, כעת לאחר ההפקדה שוב יכול למשוך מזומן וממילא הועיל לו ליום הפורים ואינו דומא למחילת חוב שם לא נוצרה לעני יכולת קניה. ויש מחמירים. אמנם אם היה באוברדראפט יש לחוש שלא יצא ידי חובה כיון שפעמים רבות אפילו לאחר ההפקדה לא חזר עדיין למסגרת ולא תתאפשר משיכת הכספים מהכספומט ביום פורים.
- ↩
ונלע"ד שגם מה שכתב בשבט הלוי חלק יא סימן קסז אות ג אינו חולק במציאות שניתן לקנות בצ'ק.
